מחלקת קורונה בבית החולים ברזילי באשקלון, בשבוע שעבר // מחלקת קורונה בבית החולים ברזילי באשקלון, בשבוע שעבר

חוקרי האוניברסיטה העברית מזהירים: כ-1,000 חולים קשה בינואר, מאות ימותו עד פברואר

לפי דו"ח שפרסמו החוקרים, ייתכן שהעלייה האחרונה בתחלואה נובעת מהרחבת פעילות המסחר ומאירועי חג החנוכה • לדבריהם, בשלב זה כבר כמעט שאין אפשרות להימנע מיישום "ריסון מהודק" • ראש הממשלה נתניהו: "יש אווירת סוף קורס - ולכן התחלואה עולה"

על רקע העלייה בתחלואה מנגיף הקורונה בישראל, חוקרי האוניברסיטה העברית שבירושלים מעריכים כי במהלך חודש ינואר יהיה קשה להימנע מהגעה לכ-1,000 חולים במצב קשה – ושעד חודש פברואר ימותו מהווירוס בין 800 ל-1,600 בני אדם.

בדו"ח שפרסמו החוקרים, הם כתבו כי ייתכן שהעלייה שנרשמה בימים האחרונים נובעת מהרחבת פעילות המסחר ואירועי חג החנוכה – והם חוששים כי המגמה תימשך גם בימים הקרובים. לדבריהם, המצב הנוכחי דומה לזה שהתקיים בסוף אוגוסט, לפני סגר חגי תשרי, וכי הנתונים הנוכחיים צפויים להגיע למדדי התחלואה שהוגדרו ליישום "ריסון מהודק", דבר שהם מעריכים שהוא בלתי נמנע ושיקרה בעוד כשבוע.

עוד נכתב כי התמותה היומית הממוצעת צפויה לעלות בימים הקרובים לכ-15 מתים ביממה עד סוף החודש, ושהם רואים האצה מהירה בהדבקה בקרב חברי המגזר החרדי בכלל – ובבני ברק בפרט, שם מספר המאומתים עלה בשבוע האחרון פי שתיים. "יש מאפיינים התנהגותיים פר מגזר שגוררים עלייה בתחלואה, גודל התחלואה אינו נשלט על ידי מיקום והתחלואה אינה נשלטת על ידי גידול גיאוגרפי", נכתב במסמך. בנוסף, החוקרים קבעו כי בעבר עמד זמן נדידת תחלואה בין ערים קרובות ליותר משבוע – וכעת הוא עומד על כארבעה ימים בלבד.

מחלקת קורונה בבית החולים ברזילי באשקלון, בשבוע שעבר
מחלקת קורונה בבית החולים ברזילי באשקלון, בשבוע שעבר

צוות החוקרים קבע שכדי למנוע עלייה מיידית במקדם ההדבקה ואף להורידו תוך מתן חיסון לקבוצות הנמצאות בסיכון, "יש לשאוף לשימור פעילות חינוך משמעותית. רק יישום מהיר ומוקדם של ההגבלות יוכל לאפשר שימור של פעילות חינוך משמעותית ופעילות מסחר חלקית במקביל לקידום תוכנית החיסון".

כדי להיאבק בהתפשטות המגפה, הם מציעים שישה צעדים: הראשון כולל ביצוע בדיקות סקר נרחבות, כולל בדיקת צוות הוראה לצמצום התפרצויות במערכת החינוך. הצעד השני מעודד עבודה מהבית והתמקדות בתחקור באתרי מסחר וסגירת אתרים כאלה המועדים להדבקות. לפי הצעד השלישי, יש לבצע תחקירי עומק לבידוד שרשראות הדבקה שלמות ובידוד מוקדי תחלואה.

הצעד הרביעי, כך לפי חוקרי האוניברסיטה, קורא להגביר את ההסברה להגבלות והתקהלויות במרחב הפרטי. הצעד החמישי מבקש לחייב בבידוד כל אדם שחוזר מחו"ל, לא משנה מהיכן הוא מגיע, והצעד השישי והאחרון דורש להאיץ למקסימום את תוכנית החיסון נגד הקורונה.

מחלקת קורונה בבית החולים שערי צדק שבירושלים, בחודש שעבר // צילום: אורן בן חקון
מחלקת קורונה בבית החולים שערי צדק שבירושלים, בחודש שעבר // צילום: אורן בן חקון

בתוך כך, ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע מוקדם יותר היום כי בכוונתו לקבל חיסון נגד נגיף הקורונה במוצאי שבת, לאחר שייצא בשישי מבידוד אליו נכנס. "ביקשתי להיות המחוסן הראשון כדי לשמש דוגמה ולשכנע אתכם שאפשר וצריך להתחסן", נכתב בהודעה שנמסרה לתקשורת על ידי לשכתו.

לדבריו, מיליוני חיסונים נגד הווירוס יגיעו לישראל עד סוף חודש ינואר – וסדר קבלתם נקבע על ידי ועדה מקצועית, כך שבסופו של דבר אמורים להתחסן כשישה מיליון איש: "יש לנו די והותר חיסונים לכולם. אם כולם יתחסנו – יהיו לנו עודפים רבים. לכן, הוועדה המקצועית קבעה שאם יתברר באמת שיש לנו הרבה עודפים, אז הם יאפשרו לכלל האוכלוסייה להתחסן יותר מהר ואני מצפה שזה יקרה מהר מאוד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...