ניצחון והכרעה במלחמה? מחקר חדש מציע לעדכן את ערכי צה"ל

אחרי ששני דיונים בוטלו בשל סירוב צה"ל לשלוח נציג לדיון, ביום ראשון צפויה הוועדה לתפיסת הביטחון בוועדת חוץ וביטחון להתכנס לדיון בהגדרות המושגים "ניצחון" ו"הכרעה" בתפיסת הביטחון של ישראל. החלק הראשון צפוי להיות פתוח בעוד שהחלק השני יהיה מסווג, ויעסוק בנושא שהפך רלוונטי לאורך המלחמה הנוכחית: כיצד, אם בכלל, מגדירים ניצחון וחותרים אליו בצה"ל.

יו"ר הוועדה ויוזם הדיון, ח"כ עמית הלוי, אמר ל"ישראל היום" כי חרף הביטולים, מי שעמד מאחורי התנעת הדיון הוא יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין. לדבריו "הסירוב וההתחמקות של צה"ל מהגעה לישיבות הקודמות, בלתי מתקבלת על הדעת בדמוקרטיה. אני מודה ליו"ר הועדה ח"כ אדלשטיין על התערבותו ומקווה שהדיונים יתנהלו מעתה בענייניות וביסודיות, לשם התיקונים המתחייבים בתפיסת הביטחון של ישראל".

הלוי מעוניין להוביל לדיון שנועד לא רק להביע את עמדות חברי הוועדה בנושא, אלא לשנות תפיסות יסוד בהפעלת הכוח של צה"ל. לדבריו, מוקד היכולת להגדיר הכרעה וניצחון לא נמצא בדרג מקבלי ההחלטות אלא בצבא. "מושגי ההכרעה הצבאית שמוגדרים כיום ע"י צה"ל מכתיבים את היעדים ואת התכניות האופרטיביות של צה"ל. ולכן הם שורש הכישלון או הניצחון במערכה ומחייבים בחינה מעמיקה", אמר הלוי לקראת הדיון.

מי שעסקו עוד בנושא הזה הם חוקרי מכון "יכין", שבמחקר חדש שהציגו, החתום בין היתר על ידי ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת, נבחן הקוד האתי של צה"ל והתאמתו למציאות הביטחונית הנוכחית של ישראל. מאז נוסח הקוד לראשונה בשנות ה-90 על ידי פרופ' אסא כשר, הוא היווה מסמך ערכי מרכזי המגדיר את אמות המידה המוסריות של הצבא. אולם, במחקר זה מודגש כי הקוד, במתכונתו הנוכחית, אינו מספק מענה ראוי לאתגרים המבצעיים שמולם ניצב צה"ל.

המחקר, שנערך על ידי יאיר קרטמן ויעקב יקיר, בדק את ההשפעות של הקוד האתי הנוכחי על תפקוד צה”ל, במיוחד לאור מלחמות ומבצעים כמו “צוק איתן”, “שומר החומות” ואירועי שמחת תורה תשפ”ד. במרכז הדיון נמצא המתח שבין עקרונות המוסר האוניברסליים, המכוונים להימנע מפגיעה באזרחים בלתי מעורבים, לבין הצורך להכריע את האויב במהירות ובאפקטיביות. לדברי קרטמן יש לשאול האם הדגש המוגזם על ערכים כמו “חיי אדם” ו”טוהר הנשק” מציב מכשול בפני צה”ל להשיג את יעדי הניצחון.

החיילים פועלים באופן זהיר

אחת הדוגמאות במחקר מובאת ממבצע "שומר החומות", אז דיווחו חיילים על היסוס לירות לעבר אויבים מחשש לפגיעה באזרחים. אחד הקצינים שעמד בשטח ציין: "ראינו לוחמים של חמאס, אבל לא ירינו. לא היה לנו אקדח מופעל כמו שצריך. זה היה רגע מכריע". מפקדים שרואיינו מציינים שהקוד האתי מאלץ אותם לאמץ גישה זהירה שמקשה על קבלת החלטות בזמן אמת. במהלך הלחימה, חיילים מדווחים על תסכול גובר כאשר הם נדרשים לפעול תחת הנחיות שמונעות מהם להשתמש בכוח הנדרש כדי לפעול אקטיבית מול אויב מסוכן. במילים אחרות, החוקרים טוענים כי הצבא מוצא את עצמו מתמודד עם אויבים לא קונבנציונליים בעוד הוא מצויד במערכת ערכית שהוקמה בעידן של לחימה קונבנציונלית.

אחד ההיבטים המרכזיים שעולים מהמחקר הוא הדיון על השמטת ערכים כמו "ניצחון" ו"הכרעה" מהקוד האתי. מחברי המחקר מצביעים על כך שבצבאות אחרים בעולם, ערכים אלו נמצאים במרכז השיח הצבאי, בעוד שבצה"ל הם הוחלפו בערכים מוסריים כמו "חיי אדם" ו"כבוד האדם". רמטכ"לים כמו גדי איזנקוט ואביב כוכבי ביקשו להכניס את ערך ה"ניצחון" בחזרה לשיח הצה"לי. כוכבי, שניסה לקדם את הרעיון של "ניצחון מובהק", ציין: "הניצחון במלחמה בעידן המודרני הוא כורח המציאות, במיוחד כשאנחנו מתמודדים מול ארגוני טרור שמאיימים על העורף הישראלי". אך בפועל, חיילים רבים מוצאים את עצמם נדרשים לפעול מתוך זהירות מרבית כדי להימנע מפגיעה באזרחים, גם אם הדבר מקשה על השגת הכרעה בשטח.

בפרק ההמלצות של המחקר יש קריאה לוועדת חוץ וביטחון להוביל את השינוי הנדרש, בדומה לדיון שצפוי כאמור להתכנס ביום ראשון בכנסת. בין ההמלצות המובאות במחקר נמצאת ההצעה להעביר את סמכות ניסוח הקוד האתי לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. מחברי המחקר טוענים כי ועדה זו, המייצגת את הציבור הרחב ואת האינטרסים הלאומיים, יכולה להוביל את התהליך הדרוש לעדכון.