מאז שהחברות פייזר ומודרנה הכריזו על פיתוח חיסון נגד נגיף הקורונה, החלו לעלות בעולם החששות ממוטציות חדשות של הנגיף, אשר נגדן החיסון יהיה פחות מתאים או יעיל. עד כה החששות האלו עלו סביב מספר מוטציות שהתפרסמו בהן המוטציה הבריטית, המוטציה הדרום אפריקנית, המוטציה הברזילאית וכן המוטציה היפנית.
לאחרונה גם אגף המודיעין בצה"ל הזהיר שבמהלך תהליך ההתחסנות של החברה בישראל, עלולה להתפרץ בארץ מוטציה חדשה של הווירוס שתהיה עמידה אל החיסון. לאור זאת החלטנו לברר קצת בצורה רחבה על המוטציות השונות, כמה הן מסוכנות, מה ההבדלים ביניהן והאם עלולה לקום בסוף מוטציה כזו בארץ שתהיה עמידה אל החיסון.
שוחחנו לשם כך עם פרופסור צביקה גרנות מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, שעוסק במערכת החיסונית של הגוף ובהתמודדות שלה עם מחלות.
מה עושות המוטציות והיכן הן מתרחשות
בראשית השיחה אמר פרופ' גרנות כי "כל החשש מהמוטציות הוא מוגזם יחסית וההיסטריה גדולה סתם". בהמשך מסביר פרופ' גרנות את מנגנון המוטציות ומסביר כי "עיקר המוטציות שמעניינות אותנו מתחוללת על החלבון החיצוני שעוטף את הנגיף וגורם לו להיכנס לתאים. כלומר כל המוטציות על השמות השונים שלהן הן בסך הכל שינויים במעטפת של הנגיף, בחלבון החדירה שלו אל התאים וכאן יש כאלו שמאפשרות לנגיף להדביק יותר מהמקור".
"למשל הזן הבריטי מדבק ברמה של כ-70-50 אחוז יותר מהנגיף המקורי, וזה אומר שאדם עם הזן הבריטי שיעלה לאוטובוס ידביק יותר אנשים מהזן המקורי. אבל בשאר הדברים הנגיף הוא אותו נגיף והמחלה היא אותה מחלה".
כלומר אין מוטציה קטלנית יותר?
"למעשה כל המוטציות עושות את אותו הדבר - הן מאפשרות לנגיף להדביק יותר, לכן אין כאן מחלה אחרת או מחלה קטלנית יותר, אלא שורה של שינויים שכל מה שהם עושים זה לאפשר הדבקה טובה יותר. לכן גם זה לא שהמוטציה הבריטית מדבקת יותר בילדים, אלא יש לה עומס נגיפי חזק יותר והיא מדבקת יותר בכל בני האדם וממילא גם בילדים. אנחנו רואים יותר חולים ויותר חולים קשה, אבל זו לא מחלה קשה יותר אלא פשוט כמות גדולה יותר של נדבקים שמהם מגיעים בסוף גם יותר חולים".
"מיותר להבהיל את הציבור על מוטציה עמידה"
לדברי פרופסור גרנות, גם שאלת העמידות של הנגיף מוגזמת יחסית וצריך לקחת את השינויים בפרופורציה. "ראשית אם כל החלבון החיצוני של הנגיף ישתנה, אז הוא לא יתאים בחדירה אל תאי הגוף. כלומר, כל שינוי בחלבון החדירה של הנגיף צריך להתאים אל הגוף האנושי שהוא הפונדקאי שלו. יש גבול לכמה חלבון החדירה של הנגיף יכול להשתנות: שינוי גדול מידי יגרום לו פשוט לא להיות יעיל ביחס לגוף. המשמעות של הנקודה הזו היא שאחרי כל המוטציות לא ייווצר כאן נגיף חדש, אלא רק כל פעם חלבון חדירה קצת שונה".
"ממילא המערכת החיסונית של הגוף תצליח להתמודד עם רוב השינויים. הסיבה לכך היא שהגוף מייצר בתגובה לקורונה וגם בתגובה לחיסון הקורונה שורה שלמה של נוגדנים שונים, חלקם טובים יותר וחלקם טובים פחות, וכשהנוגדנים הללו קיימים הגוף יזהה איתם את רוב סגנונות הנגיף".
"אמנם יתכן שיגיע שינוי שיחמוק מהגוף, אבל הסיכויים שהשינוי הזה גם יהיה מדבק וגם אפקטיבי הם נמוכים מאוד. בכלל ההיסטריה מיותרת, לדעתי כבר כל המוטציות האפשריות התגלו רק אנו לא מזהים את כולן כי אנו לא מרצפים את כולן. בשורה התחתונה אין מה לחשוש ממוטציה קטלנית או כזו שתהיה עמידה לחיסון, זה כמעט בסבירות גבוה לא יקרה".
אז תהיה מוטציה ישראלית?
"מן הסתם כבר יש ולא גילינו אותה או שהיא לא אפקטיבית. השינויים קורים כל הזמן ופשוט אנו לא מזהים אותם. זו גם הסיבה למה אין טעם לסגור את השמיים, כשמגלים מוטציה חדשה היא כבר ברחה לנו והתפשטה בכל העולם. השורה התחתונה היא מאוד אופטימית, אל מול כמעט רוב מוחלט של המוטציות - החיסון יהיה טוב מאוד".