מציאות מבהילה: מדוע הקורונה פוגעת ביותר ויותר נשים הריוניות?

על עובדה אחת אין ויכוח - הגל השלישי של הקורונה חריף יותר מקודמיו. בבתי החולים מאושפזים כעת צעירים רבים לצד מבוגרים ואוכלוסיות בסיכון.

גם שיעורי התחלואה הקשה בקרב נשים הריוניות עלו. לפי משרד הבריאות, בבתי החולים מאושפזות כעת 24 נשים הריוניות או יולדות, כאשר 10 מהן במצב קשה או קריטי, ארבע מונשמות, לשתיים ניתן טיפול בחמצן בזרימה גבוהה (HF) ושלוש מחוברות למכשיר אקמו.

המציאות המבהילה הזו מחייבת לשאול: מה קורה כאן? האם המוטציה הבריטית אלימה יותר, או שאולי ההדבקה הנרחבת מביאה לכך שיש יותר אנשים צעירים מקבוצות הסיכון שחולים? בשחה עם "ישראל היום", שלושה מומחים מנסים להסביר מה הוביל למצב המורכב שבו אנו מצויים.

"אנחנו הולכים באפלה"

פרופ' שלמה משיח, מומחה לפוריות, ממייסדי הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, מוותיקי המורים למיילדות ולגינקולוגיה וחבר המועצה הלאומית למיילדות ופוריות, אומר באופן חד משמעי כי יש לחסן מייד את כל הנשים בהיריון בארץ.

"ראשית, חשוב לציין כי אין ספרות על נגיף הקורונה. אנחנו עכשיו לומדים עליו הכל מההתחלה והוא מתפתח בצורה שונה מכל מה שראינו עד היום", אמר. "נגיפים רגילים משתנים מצרכי שרידה מול חיסונים אנושיים, ובקורונה השינויים נעשים כל הזמן ללא היגיון ברור.

"למעשה, אנחנו הולכים כאן באפלה. אבל דבר אחד ברור - כשהזן הסיני של הקורונה היה המרכזי בארץ לא היו נשים בהיריון במצב כה קשה. בעשרת החודשים הראשונים היו נשים הריוניות בודדות שנדבקו. ממש מיעוט מהן יולדו בניתוח קיסרי, וגם אז הן לא היו בסכנת חיים".

לדבריו פרופ' משיח, "עכשיו המצב אחר לגמרי. בחלק מהמקרים היינו צריכים לבצע ניתוח קיסרי מציל חיים לעובר ולאם. ברגע שעושים ניתוח קיסרי זה לא רק מציל את העובר, אלא זה גם מקל על האם שהיא לא צריכה עכשיו לשאת בתוכה תינוק. למה הנגיף עכשיו קטלני יותר ואלים יותר? אני לא יודע מה הסיבה לכך, זה דבר שצריך עוד לברר וללמוד, אבל אני אומר שצריך שכל אישה שרוצה להביא ילד או נמצאת בגיל הפוריות תלך להתחסן. החיסון הזה לא מזיק, לא עובר לעובר ולא מייצר שום בעיית פוריות. מנגד, המחלה הזו מסוכנת, הורגת ופוגעת קשות, ולכן אין כאן בכלל ספק", ציין.

"אני מדגיש ואומר שכיוון שצריך לחכות בין מנה למנה, כדאי לכל אישה להתחסן עכשיו. לא לחכות כמו שיש רופאים שאומרים לשבוע ה-15 להיריון, כי אז האישה כבר במצב שיש לה עובר בגוף - ויעברו עוד כמה שבועות עד שהיא תקבל שתי מנות וגם תפתח עמידות למחלה. זה סיכון של ממש והוא מיותר", הדגיש. יש לציין כי משרד הבריאות המליץ לנשים לא להתחסן בשליש הראשון.

"הדברים שלי עוד יותר נכונים ביחס לנשים שעוברות טיפולי פוריות ורוצות להיכנס להיריון בגיל מבוגר, לנשים עם רעלת היריון, לנשים עם סוכרת הריונית ולנשים עם משקל עודף - לכו להתחסן. אני לא אומר את הדברים שלי על סמך הרגשה.

"גם המועצה הישראלית למיילדות ופוריות, גם האיגוד למיילדות האמריקני שהוא מהחשובים בעולם וגם האיגוד הישראלי למיילדות אומרים שאפשר לתת לנשים את החיסון. הם מדברים ככה כדי להגן על עצמם, אבל כשיש תרופה שפוגעת בהיריון אנחנו ישר אוסרים - כלומר ההמלצה להתיר התחסנות היא למעשה אמירה קטגורית ללכת להתחסן. אני מקווה שהחיסון יגן על מי שכבר התחסנו גם נגד המוטציות, דבר שלא הוכח, אבל בוודאי שאני אומר שהוא מגן יותר ממצב של אי-התחסנות", הדגיש.

פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקת קורונה בהדסה, קובע כי ברור שהמוטציה הבריטית פוגעת יותר גם בילדים וגם בנשים בהיריון, אך קשה כרגע לקבוע את הסיבה. "המוטציה הבריטית בארץ וגם בעולם חריפה יותר. רואים דברים שלא ראינו בגל הראשון והשני, כמו יותר נשים בהיריון שנפגעות וגם יותר ילדים. יש עלייה ב-15% במספר הילדים שנפגעו. אצלנו בהדסה פתחנו עכשיו לראשונה מחלקת טיפול נמרץ לילדים שיש בה ארבעה ילדים מאושפזים. כלומר עובדתית המוטציה הבריטית מביאה יותר אנשים מאותן קבוצות אוכלוסייה אל בתי החולים".

שאלת היסוד, לדברי פרופ' מבורך, היא אם המוטציה הזו יותר אלימה או שהיא פשוט מידבקת יותר ולכן פוגעת יותר בבני אדם. "את השאלה הזו קשה עדיין לקבוע", הבהיר. "אני למשל עוד שבוע אעשה סיכום של כל מקרי הקורונה בשלושת הגלים עד כה ואהיה בעצמי יותר חכם. אבל ניתן להעריך ככל הנראה שהנגיף גם יותר אלים - ופוגע גם בצעירים וגם בנשים בהיריון. כאן כמובן השאלה היא מה האחוז, אם המוטציה מזיקה ביותר בעוצמה של 20% או 50% או 80%, וממילא השאלה היא גם כמה זה קורה בגלל מקדם ההדבקה היותר משמעותי של המוטציה". לפי פרופ' מבורך, "לשאלה הזו כרגע אין תשובה, אבל ברור שיש שינוי, שיש יותר הדבקה, יותר נדבקים ותופעות שלא נראו קודם במחלה הזו".

"הכל השתנה בחודשיים האחרונים"

יריב יוגב, פרופ' לגינקולוגיה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב ומנהל האגף לנשים ויולדות בבית החולים ליס לנשים וליולדות בבית החולים איכילוב, מסביר כי אכן ככל הנראה המוטציה הבריטית מסוכנת יותר לנשים בהיריון. "אישה בת 30 בהיריון שתחלה בקורונה מצויה במצב דומה לאישה בת 55 שסובלת מסוכרת, לחץ דם והשמנת יתר. צריך להגיד שזה אופייני דווקא לזן הבריטי החדש.

"ראשית, חייבים להגיד שהקורונה לא עוברת לעובר, לא פוגעת בו ולא מהווה סיכון, ואם תינוק נדבק הוא נדבק אחרי הלידה. עם זאת, על אף שהנגיף לא גרם להפלות, היו בחודשים של המחלה יותר לידות מוקדמות ויותר ניתוחים קיסריים. אבל לא הייתה סכנת תמותה או פגיעה בנשים עצמן", דברי פרופ' יוגב.

לצד כל זאת, "הכל השתנה בחודשיים האחרונים. זה נגרם כנראה משום שהמחלה הפכה להיות יותר מידבקת ויש שילוב של מוטציות. לכן כעת יש עלייה במספר האנשים הצעירים שחולים ויש יותר נשים בהיריון שנדבקות, כי רובן צעירות. מעבר לכך, כעת בחודשיים האלה, כשאתה בודק נשים שחלו, מתברר כי היריון מהווה גורם סיכון למחלה קשה יותר. רוב החולות קשה נמצאות בשליש השני של ההיריון, כי אז העובר גדול יותר ומפריע ומשנה את הפיזיולוגיה של הנשימה כי הוא לוחץ על הסרעפת ועוד". 

"העלייה בתחלואה הקשה של נשים בהיריון נובעת ככל הנראה משלוש סיבות: הנגיף מידבק יותר, פוגע בצעירים וככל הנראה אלים יותר", ציין.

"מעבר לכך, בגל האחרון היה פער בין תחילתו לסגירת בתי הספר, ואז ילדים נדבקו בבתי הספר והדביקו את האימהות שלהם. אנו יודעים היום שילדים מידבקים מאוד, והיו למעשה מאגר שהפיץ בעוצמה את המחלה גם אם הם לא חלו בעצמם. עם זאת, חייבים לציין שעדיין שיעור התמותה בנשים בהיריון קטן אפילו כעת.

"עד היום למעשה, אף על פי שהיו נשים שחוברו לאקמו וממש היו בסכנת חיים, אף אישה לא מתה בוודאות מנגיף הקורונה. הייתה רק אישה צעירה אחת בבאר שבע מהפזורה הבדואית שסבלה מכמה מחלות רקע ולא רק מקורונה, ולכן כלל לא ברור שהיא מתה מהנגיף. כלומר אכן יש עלייה בשכיחות ובהדבקה, אבל עדיין הסיכוי לתחלואה קשה עדיין קטן", הסביר.

השתתפה בהכנת הידיעה: מיטל יסעור בית-אור

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו