ראש הממשלה מתגאה כי מדינת ישראל עשתה מאמצים ו"קנתה זמן" של כחודש וחצי להיערכות לטיפול בווריאנט האומיקרון, אולם מנתונים שהוצגו היום (שני) בתדרוך כתבים בפיקוד העורף עולה כי מערכי החקירות והמעבדות לא חוזקו בתקופה הזו. עם זאת, צוותי הדיגום לבדיקות הקורונה הוכפלו, והוכנס לשימוש "בוט" שמבצע חקירות אוטומטיות.
פעולות המפקדה, באיתור וריאנטים בקרב חיוביים שחוזרים מחו"ל ובחקירות באמצעות צוותי חקירה מיוחדים של מפקדת אלון, הובילו לדחיית כניסתו של זן האומיקרון ולהאטת הקצב של התפשטותו בישראל. אם זאת, ולמרות שהיה לה חודש וחצי של היערכות, למפקדת אלון יש כיום רק 600 חוקרים - לעומת כ-1,500-1,000 חוקרים בגלים הקודמים, ואפילו שיא של 3,000 חוקרים.
"זה מעט יחסית, אבל הם עושים חקירות קו ראשון והמיקוד הוא באוכלוסיות בסיכון, מבוגרים וצוותים רפואיים. עד 3,000 מאומתים ליום, ניתן לחקור על ידי 600 החוקרים שיש כיום בפיקוד", אמר גורם בפיקוד העורף.
בוט החקירות
החקירות המתנהלות בווטסאפ באמצעות "בוט החקירות" החלו לפעול כבר באוגוסט האחרון אך הפכו למבצעיות רק לקראת גל האומיקרון. במפקדת אלון ציינו כי "כשהכמות גדלה מעבר ל-3,000 מאומתים, מכניסים את הבוט לפעולה. בימים אלה, סביר שמי שאינו חלק מהאוכלוסייה שהוגדרה לנו למיקוד, ייחקר רק על ידי הבוט". מסיבה זו, לא מתקיימות חקירות אלו בבתי הספר.
מנתוני מפקדת אלון, 30-50% מהאוכלוסייה שנחקרים באמצעות הבוט משתפים פעולה בחקירה. "משרד הבריאות מנחה אותנו לגבי החקירות, אנחנו לא מחליטים על המדיניות. יש לנו מספר חוקרים מוגבל ולא נוכל 'לרדוף' אחרי כל מאומת ומאומת, כי הגל ישטוף אותנו".
מדוע לא נוצל הזמן להגדיל את כמות החוקרים?
גורם בפיקוד העורף: "להכשיר חוקר לוקח שבועיים-שלושה, ויש צורך בחוקר שיכשיר אותו. לא מחליפים לוחם בשדה הקרב. חשוב ליצור יציבות. החלטנו לעשות כל מאמץ עם מה שיש לנו, וריכזנו מאמץ בבוט. זה ניהול ביקושים".
"המעבדות הגיעו לקצה גבול היכולת"
היכולות של מדינת ישראל כיום הן ל-250 אלף בדיקות PCR ועוד 200 אלף בדיקות אנטיגן מוסדי. בגל האחרון נשבר השיא הקודם שנקבע בערב ראש השנה, אז נעשו 230 אלף בדיקות PCR. בפיקוד העורף ציינו כי העומס יוצר "פקקים" בחמש מעבדות שאיתן עובדת המדינה. אחת המשימות של מפקדת אלון היא לווסת את העומס בין המעבדות.
זמן ההמתנה הממוצע לתוצאה כיום, כאשר יש יותר מ-200 אלף בדיקות, עומד על 48 שעות - אך היעד הוא ל-24 שעות, יעד שאליו ניתן להגיע כשיש עד 170 אלף בדיקות. "ימים אלו מוגדרים כתקופת הסתגלות לאנטיגן, ועדיין אזרח שמגיע לעמדת דיגום יכול להידגם ב-PCR", הדגישו בפיקוד העורף, וציינו כי כרגע ההסתגלות לא תחומה בזמן.
מדוע לא נוצל החודש לחיזוק המעבדות?
"המעבדות הקיימות היום הגיעו לקצה גבול היכולת", ציינו בפיקוד העורף, "והאפשרות היחידה היא להקים עוד מעבדות - לפחות בתוך חודש, בקצב הכי מהיר. כשבנינו את תרחיש הייחוס, נערכנו ל-200 אלף איש ומראש דובר שיהיה שלב שבו לא נבדוק את כולם. אנחנו באמצע הלחימה והשאלה היא במה להתמקד, איך לנהל ולווסת. לוקח חצי שנה להקים מעבדה".
לגבי פתרונות כמו איגום מטושים - טכנולוגיה שבה מאגדים בדיקות מכעשרה נבדקים, ורק אם יש ביניהם אחד חיובי חוזרים על הבדיקה - ציין גורם בפיקוד העורף כי בשיעור תחלואה גבוה של יותר -6%, דבר זה אינו יעיל וגורם עבודה נוספת למעבדות.
המיקוד: בני 60 ומעלה ואוכלוסיות בסיכון
בימים אלו עסוקים במפקדת אלון ובפיקוד העורף במתן מענה לאתגרי הגל החמישי של הקורונה, במיקוד על אוכלוסיות שבסיכון - הן בבדיקות PCR לאוכלוסייה המבוגרת והן בפעילות בבתי האבות. "אנו מתמקדים בבני 60 פלוס ובאוכלוסיות הסיכון. שם זה נטו הצלת חיים", אמר גורם בפיקוד העורף. בין היתר, גויסו מצה"ל 132 חובשים שמסייעים לקופות החולים, בתי החולים יתוגברו ביחידות צבאיות שיסייעו בתפעול השוטף למול גל בידודים ותחלואה של צוותים, ופיקוד העורף תגבר את "מגן אבות" ב-40 חובשים שיוכלו לחסן בבתי אבות.
בשבוע הבא יתחיל בפתח תקווה מבצע "עמידה איתנה", לחיסון האוכלוסייה בעיר. המבצע, שמשותף לפיקוד העורף ולעירייה, ינגיש מסרים וחיסונים כדי שהאוכלוסייה תגיע כמה שיותר מוגנת לגל האומיקרון. מבצע זה יימשך בערים נוספות שבהן שיעור גבוה של אוכלוסיות בסיכון ובני 60 ומעלה, לצד שיעור התחסנות נמוך.
לדברי מפקד מפקדת אלון תא"ל שלומי בן מוחה, שנכנס לתפקידו ערב גל האומיקרון לפני כחודש, "אנחנו עובדים במיקוד על גילי 60 פלוס ואוכלוסיות בסיכון כדי לצמצם את התחלואה הקשה. ריכוז המאמץ הוא בעולם החקירות לקטיעת השרשרת, ובעולם הדיגום שהם הראשונים בשרשרת כדי לקבל את התשובה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו