בבית החולים בילינסון נעזרו לראשונה בטכנולוגיה חדשה לחולים שזקוקים ללב מלאכותי התומך בחדר הלב הימני.
עד היום, חולים אלו נזקקו לניתוח הכולל את פתיחת בית החזה, ולאחר החיבור ללב המלאכותי היו מורדמים ומונשמים עד למציאת תרומת לב. חיבור זה למכשיר העזר הלבבי התומך בחדר ימין מאפשר לחולה לא רק להישאר בהכרה מלאה, אלא גם לאכול, לדבר ולבצע פעולות יומיומיות.
החולה שעברה את הניתוח היא אישה בת 65, שעברה ניתוח להחלפת מסתם מזוהם בלב, אלא שמייד לאחר הניתוח היא קרסה בעקבות תפקוד כושל של חדר הלב הימני וסבלה מאי ספיקה ימנית אקוטית, שחייבה התערבות מהירה.
לצוות הרפואי בהובלתו של ד"ר ירון ברק, מנהל היחידה להשתלות בית חזה במערך ניתוחי לב וחזה בבילינסון, לא היה זמן לבצע ניתוח לפתיחת בית החזה כדי להשתיל לב מלאכותי בצורה המקובלת, לנוכח מצבה של החולה שלא הותיר זמן לניתוח. הם החליטו לחברה למכשיר עזר לבבי ייחודי בגישה תת־עורית - דרך קנולה (צינורית) שמחוברת לצוואר.
"בזכות השיטה הזו אנחנו פותחים צוהר חדש לחולים הקשים ביותר; מאז ומתמיד כישלון החדר הימני היווה אתגר גדול מאוד לטיפול", מסביר ד"ר ברק, "השימוש בטכנולוגיה מאפשר שימוש במכשיר עזר לבבי ימני וגמילה איטית מהמכשיר עד לחזרה לתפקוד תקין של הלב".
לדברי ד"ר בן בן-אברהם, רופא בכיר ביחידה לאי-ספיקת לב, "השימוש במכשיר דורש מיומנות גבוהה מאוד של כל אנשי הצוות המטפלים בחולה, לאורך כל השלבים - החל מההשתלה עצמה, דרך תקופת האשפוז בטיפול נמרץ ועד לגמילה ממכשיר העזר הלבבי. אין דבר מספק יותר מהיכולת לתת לחולים שלנו את הטיפול הרפואי החדשני ביותר שקיים בעולם".
פרופ' דן ערבות, מנהל המערך לניתוחי לב וחזה בבילינסון, מסביר: "בתי חולים מכל הארץ קוראים לנו על מנת לעזור ולטפל בחולים במצב הקשה ביותר שליבם או ריאותיהם קרסו. בזכות הטכנולוגיה פורצת הדרך הזו אנחנו יכולים להעניק רפואה פורצת דרך עבור החולים שמצבם הוא המורכב והקשה ביותר, שבעבר הלא כל כך רחוק לא היה פתרון ראוי עבורם".