לקראת הרחבת הלחימה, חיל הרפואה מרענן את ההנחיות להנחתו של חוסם עורקים בקרב החיילים, לאחר שבבתי החולים התריעו כי היו מקרים שבהם נגרם נזק עצבי לגפיים מהנחה של חוסם עורקים לפרק זמן ארוך.
שימי תבורי ויהודית באומן משמחים פצועים בבילינסון // צילום: ניר פקין
בבית החולים בילינסון יזמו פגישה עם בכיר בחיל הרפואה והציגו לו מקרים רבים של פגיעה בעקבות שימוש לא נכון בחוסם. החידוד שיצא כעת לחיילים מזכיר לדווח את שעת הנחת חוסם העורקים, וכן כי כשעתיים מרגע הנחתו יש לפתוח את החוסם ולבדוק אם הדימום נעצר, ואם אכן פסק - אין צורך להדק אותו.
פציעות אורתופדיות
"רוב הפצועים שהגיעו למחלקה האורתופדית בביה"ח בילינסון הם חיילים שנפגעו מירי והיו בעיקר עם פגיעות גפיים", אומר פרופ' יונה קוסאשוילי, מנהל המחלקה האורתופדית בבילינסון. "ראינו שהטיפול בשטח כלל טיפול בחוסמי עורקים, וזה חלק חשוב מאוד בטיפול בפצועים קשה. עם זאת, זה טיפול שמוגבל בזמן ואחרי שעתיים-שלוש אין אספקת דם לגפה, וכשעצב נלחץ פרק זמן ארוך כל כך נגרמת פגיעה עצבית כרונית עד כדי שיתוק. הפגיעה היא בכל מה שעובר דרך הגפה - עצבים, שרירים וכלי דם.
נותרה פגיעה עצבית
"היו לנו חמישה עד שבעה מקרים כאלו. היה מקרה של חוסם עורקים בירך, שאחרי שהסרנו אותו התגלתה פגיעה עצבית, שבעקבותיה עלולה להישאר נכות והשרירים לא יחזרו להיות מה שהיו.
"חוסם עורקים הוא חרב פיפיות. זה לא דבר רע, אבל צריך להקפיד על פרקי זמן סבירים בעת השימוש", אומר פרופ' קוסאשוילי, שהיה בעברו רופא צבאי ביחידת שלדג בתקופת שהיית צה"ל בלבנון.
פרופ' יונה קוסאשוילי: "חוסם עורקים הוא חרב פיפיות. זה לא דבר רע, אבל צריך להקפיד על פרקי זמן סבירים כדי למנוע פגיעה נוספת"
פרופ' קוסאשוילי שוחח בנושא עם אל"מ ארז קרפ, מפקד המרכז לשירותי רפואה בחיל הרפואה, שציין כי יבצע רענון של ההנחיות להנחתו של חוסם עורקים.
"אין ספק שחוסם עורקים הוא מציל חיים, אך חידדנו מול הצבא את החתירה לקיצור משך הזמן להנחתו, ושיהיה רישום של שעת ההנחה", אומר פרופ' קוסאשוילי. "אנחנו לא אומרים לא לשים חוסם עורקים כמובן, אך אחרי שעה וחצי-שעתיים צריך לפתוח אותו בזהירות ולבדוק אם יש דימום או לא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו