איך לנצח מגפה: האם בנט יישם את ההמלצות של עצמו?

שבועות של אופטימיות, עם תחושה שהקורונה מאחורינו, התחלפו כעת בדאגה ולפיה אנו עומדים בפתחו של גל נוסף - הפעם בדמותו של הווריאנט ההודי שהוגדר כמידבק וקטלני יותר מקודמיו. הסטטיסטיקה מראה מספרי נדבקים שלא ראינו חודשיים, ומי שצריכים להתמודד כעת עם האתגר אלה חברי הממשלה החדשה. המטרה ברורה: לעצור בהקדם את התפשטות הנגיף בישראל.

ובכן, איך עוצרים התפשטות מגפה? אומנם נראה שבשנה האחרונה הפכנו כולנו למומחים בתחום, אבל רק אחד, נפתלי בנט, כתב ספר: "איך לנצח מגפה". לטובת קוראי "ישראל היום", להלן הנקודות העיקריות למלחמה בנגיף, לשיטת בנט, היום ראש ממשלת ישראל.

להקים מטה ביצוע שכפוף לשר הביטחון ולקבינט הקורונה

בני גנץ תתכונן. הצעד הראשון שעליו ממליץ בנט בספרו הוא להעביר את האחריות על ההתמודדות עם המגפה ממשרד הבריאות למשרד הביטחון. במקרה של הקורונה, "הצבא" שאמור להתמודד עם המגפה הוא "מטה חירום לאומי" שצריך להיות כפוף לשר הביטחון. מטה זה אחראי לביצוע כל הפעולות שעליהן מחליט הקבינט: הטלת סגרים ופתיחתם, הטלת מגבלות, קיום מערך בדיקות, הפעלת חוקרים אפידמיולוגיים, הגנה על אוכלוסיות פגיעות וכדומה.

בנט מציין שעל אף בקשותיו החוזרות ונשנות להעביר את האחריות על האירוע לידי שר הביטחון, סירב ראש הממשלה בשעתו למהלך. כעת בוודאי יסכים ראש הממשלה החדש להעביר את האחריות לשר גנץ.

מערך בדיקה, חקירה ובידוד

כדי להילחם במגפה יש לנתר את אופי התפשטותה. את זה, לפי בנט, מבצעים באמצעות הרחבת מערך הבדיקות עד לאפשרות של 100 אלף בדיקות ביום. כשהדברים נכתבו אי שם בשלהי הגל הראשון, זה נראה מספר מופרך אבל מערך הבדיקות המתקדם שישראל יצרה מאז, הגיע בשיא המגפה למספרים מרשימים של למעלה מ-120 אלף בדיקות ביום. בימים האחרונים, עם העלייה בנשאי הנגיף, נערכו קרוב ל-50 אלף בדיקות ביום.

בנט מבקר בספרו בחריפות את משרד הבריאות, שמנע יוזמות פרטיות אשר יכלו לאפשר הרחבת בדיקות: "משרד הבריאות נדרש שלא להפריע ליוזמות האלה... יש ליצור חלוקת עבודה ברורה: משרד הבריאות ישמש כגוף מנחה מקצועי, אך האחריות להקמת המערכת תועבר לידי משרד הביטחון או לגוף שאינו כפוף למשרד הבריאות". בסופו של דבר, הוכיח משרד הבריאות יכולת מרשימה בבניית מערך הבידוק.

בנוגע למערך החקירות האפידמיולוגי, מציע בנט "לפעול כבר כעת לגיוס ולהכשרה של לפחות 3,000 חוקרים". כעת, כשמתחילה התפשטות נוספת של המגפה, כדאי אולי לאמץ את ההצעה הזו של בנט.

ועוד: בנט הציע להקים מערכת חקירות ממוחשבת, שבה מוזנים פרטיו של כל אדם ועל פיהם הוא מקבל "ציון הידבקות" בין 1 ל-10, שמשמעותו היא הסבירות שאותו אדם נושא את הנגיף. המומחים יצטרכו להחליט מהן ההגבלות שיוטלו על פי כל ציון. מערכת זו, לדברי בנט, כבר קיימת במשרד הביטחון ומוכנה להתחיל לפעול. כל שנדרש הוא לקבל אישור משפטי להפעלתה ולדאוג לבקרה ראויה על נושא הפרטיות.

מערך בדיקות סרולוגיות

מכיוון שרוב אזרחי ישראל מחוסנים או מחלימים, מערך סרולוגי כעת הוא מיותר ולכן סעיף זה לא רלוונטי לתקופה זו.

מבצע "משמרות הזהב"

חלק זה בספר התמקד בשמירה על המבוגרים, שהיו הנפגעים העיקריים בגלי ההתפרצות הקודמים. כעת, כשמרבית האוכלוסייה המבוגרת מחוסנת, נראה שהצורך בשמירה על מבוגרים פחת. עם זאת, עדיין יש לשים לב שהווריאנט ההודי לא מתפשט בקרבם ופוגע גם במחוסנים באחוזים משמעותיים.

בידוד נשאים

בפרק זה מדגיש בנט את החשיבות שבהקמת מלוניות קורונה, כדי לאפשר בידוד מיטבי של נשאי קורונה. הסיבה לצורך בהן היא הקושי בשמירה על בידוד ביתי באופן הנדרש. על פי המודל המוצע, כל מבוגר שנדבק בנגיף יועבר לבידוד במלונית, וכך יהיה ניתן לקטוע את שרשרת ההדבקה מבלי לסכן את בני משפחתו. בנוגע לילדים, מובן המצב שהעברתם למלונית אינו אפשרי ולכן יש לדאוג לבידוד ראוי שלהם בביתם.

במקרה של בידוד ביתי, יש לדאוג שמשרד הבריאות או הרשות המקומית מבצעים אכיפה ובדיקה שהמבודד אכן שומר על הכללים ולא מפר את הבידוד. הבעיה, שכרגע הפיקוח הזה לא מתבצע כמעט ולכן ישנם מפירי בידוד רבים.

בנוסף, מציע בנט לפעול במתווה של "בידוד גיאוגרפי" שיאפשר להטיל מגבלות על אזורים נגועים. כדוגמה, הוא מזכיר את בני ברק, קריית יערים ודיר אל אסד, שסבלו בגל הראשון מהדבקה משמעותית. יוצא, אם כך, שעל תושבי בנימינה ומודיעין לקחת בחשבון שראש הממשלה החדש עשוי להטיל עליהם סגרים ומגבלות בקרוב.

גוף הסברה מרכזי

יש להקים גוף שירכז את המידע והעברתו לציבור כדי למנוע בלבול. הגוף חייב לפעול בדרך מסודרת, שקופה וברורה, כל החלטה חייבת להיות מנומקת, וההנחיות צריכות להינתן זמן רב מראש כדי שאפשר יהיה להיערך כנדרש.

בקרת כניסה ויציאה מהארץ

ההחלטה לסגור את נתב"ג התקבלה עם תחילת הגל הראשון. בהמשך הוא נפתח לסירוגין ובהגבלות שונות, אך כמעט ולא שב לפעילות סדירה עד לאחרונה. לפי בנט, מדובר בטעות: לדבריו, מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות סגורה לאורך זמן, ולכן חייבים לפתוח את נתב"ג כמה שיותר מהר ולקיים מנגנון מסודר שמפקח על הכניסה לישראל.

כיום כל הנכנסים לישראל מחויבים בשתי בדיקות – אחת טרם עלייתם לטיסה ארצה, השנייה עם כניסתם לארץ. בימים האחרונים המערך בנתב"ג לא עמד בעומס, וחלק מהנוחתים יצאו מנמל התעופה בלי שנבדקו. החשש הוא שלקראת הקיץ צפויים עומסים כבדים בשדה, ועל כן יש להרחיב את מערך הבידוק כדי שיוכל לעמוד במשימה.

בנוסף, מי ששב לארץ ואינו מחוסן או מחלים, חייב להיכנס לבידוד. אם נחזור לסעיף הבידודים, בנט ממליץ שהבידוד יתבצע במלונית קורונה. כשמדובר בילדים או במי שאינם יכולים מסיבות שונות לשהות במלונית קורונה, חייב לקום מנגנון פיקוח שיוודא שאכן כללי הבידוד נשמרים.