מנתונים שנחשפו בדיון בוועדת הבריאות בנושא בריאות הנפש, עולה כי מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023 חלה דווקא ירידה במקרי ההתאבדות בישראל. לפי המכון לרפואה משפטית, נרשמו כ-217 מקרי חשד להתאבדות מאוקטובר 2023 עד סוף 2024, לעומת ממוצע של 242 מקרים בשנה בין 2017-2023.
הדיון, בראשות ממלאת-מקום יו"ר הוועדה ח"כ קטי שיטרית, התמקד באתגרי בריאות הנפש בעקבות הטראומה של אירועי 7 באוקטובר, כאשר מומחים הציגו נתונים המראים כי למרות העלייה בפניות על רקע מצוקה נפשית, אין עלייה במקרי התאבדות, גם לא בקרב חיילי צה"ל. במקביל, משרד הבריאות מקדם תכנית לאומית לבריאות נפשית בהיקף של 1.4 מיליארד שקלים, המיועדת להתמודדות עם האתגרים הנוכחיים והעתידיים, כאשר מומחים מזהירים שהשפעות הטראומה עלולות להתבטא בשנים הבאות.
לדברי חברת הכנסת שיטרית, יו"ר השדולה לבריאות הנפש ומניעת אובדנות של הכנסת: "רבים מקרב האוכלוסייה שנחשפה לזוועות אירועי 7.10 סובלים מפוסט טראומה. לפי מחקרים, 50% מאלה החווים פוסט טראומה עלולים להגיע למצב של דיכאון, וחלקם אף יחוו ״דיכאון עמיד". נכון וראוי שנגדיל ככל הניתן את הפריסה בה ניתן לקבל טיפולים לדיכאון עמיד היום, מעבר לטיפולים הניתנים במחלקות הפסיכיאטריות בלבד, כדי שנוכל להתמודד עם התופעה והשלכותיה המסוכנות בצורה מיטבית".
ירידה בפניות בעלות אופי אובדני לער"ן
לדברי פרופ' גיל זלצמן, יו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות: "יש לנו נתונים שישנה ירידה באובדנות בשנה הזו. גם מחקר גדול שעשינו עם ער"ן ופרסמנו הראינו שיש עלייה דרמטית בפניות על רקע מצוקה דיכאון וחרדה אך ירידה בפניות בעלות אופי אובדני".
לדבריו, "גם בקורונה ראינו בכל העולם ירידה במקרי התאבדות ואמרנו שנראה את התוצאות אחרי שתיגמר הקורונה ואז באה מלחמה ואי אפשר לנבא מה יהיה בהמשך. כרגע אין עלייה יש ירידה".
בנוסף הציג פרופ' זלצמן נתונים שמהם עולה כי אין עליה בהתאבדות חיילים סדירים בצבא: "הצבא יכול לתת שיעור אמיתי של מספר המתאבדים. השנה זה היה מספר דו ספרתי. אך מספר המתאבדים בקרב חיילי סדיר היה 7 לפני המלחמה ו-7 אחרי. ונוסף על כך מספר מתאבדים בשירות מילואים. אנחנו לא יודעים - האם זה בגלל פוסט טראומה? או האם אלו אזרחים שהיו מתאבדים בבית ובגלל הנגישות לנשק בצבא התאבדו. חשוב גם לזכור שמספר המילואימניקים מוערך במאות אלפים. העלייה קשורה גם לכמות המילואימניקים. למרות הפוסט טראומה אנחנו לא רואים עלייה בהתאבדויות סדירים. לגבי העתיד, זה לא אומר שזה לא יקרה".
נתוני משרד הבריאות: 7,000 ניסיונות התאבדות מדווחים בשנה
רויטל אורדן, מנהלת המערך האמבולטורי במשרד הבריאות, פירטה את התכנית הלאומית לבריאות נפשית המתוקצבת בכ-1.4 מיליארד שקלים, במסגרתה ניתן דגש לפיתוח מגוון מענים בתחום בריאות הנפש בקהילה על ידי קופות החולים. במסגרת זו יוקמו מוקדי תמיכה, צוותי רפואה ראשונית הנותנים מענה מקצועי כתומכי ברה״ן, הגדלת תקינה, הרחבת תשתיות והקמת מרפאות, גיוס עמיתים מומחים ומדריכים מלווים הפועלים לצד הצוותים המקצועיים, פיתוח טכנולוגיות טיפול, ניטור ומעקב, הקמת בתים מאזנים, צוותי משבר למניעת אשפוז ואשפוז-בית פסיכיאטרי, הרחבת הכשרות לאנשי מקצוע בבריאות הנפש בגישות טיפוליות מתקדמות ועוד.
לדבריה, פעילות היחידה למניעת אובדנות כוללת הטמעת אסטרטגיות למניעת אובדנות במשרדי ממשלה, מערכת הבריאות, רשויות מקומיות, אקדמיות ועמותות. אלו כוללות הכשרת שומרי סף בקרב צוותי רפואה וחינוך, ליווי מקצועי, הכשרות ובניית רצפי טיפול עבור אוכלוסיות בסיכון כשורדי מסיבות.
בנוסף היחידה מקדמת פעולות הסברה להגדלת המודעות באמצעי התקשורת ובאמצעות מובילי דעת קהל ועוד. לדוגמה קמפיין הסברה לגברים כאוכלוסייה בסיכון שנועד לעודד קבלת סיוע נפשי ולמנוע אובדנות. לפי נתוני משרד הבריאות, כ-500-400 אנשים מתאבדים מדי שנה בישראל, וכ-7,000 ניסיונות התאבדות מדווחים בשנה, שהגיעו לחדר מיון.
סא"ל כרמל קלה, ראש הענף הקליני בחיל הרפואה אמר בדיון: "בקרב חיילי חובה זו אחת השנים עם מספר המתאבדים הנמוך ביותר. לגבי אנשי מילואים אנחנו צריכים לעשות בדיקה, אך אין מדובר במגיפה".
עו״ד אפרת אטון, מנכ״לית "לב בטוח" המעניקה סיוע נפשי לשורדי המסיבות ובני משפחותיהם, הזהירה כי "רואים עלייה במקרי הקצה והחירום בקרב השורדים ובני משפחותיהם שהוא מעגל שקוף שאפילו לא נלקח בחשבון. אנו חוששים שהגל המשמעותי עוד לפנינו, בעקבות הימשכות המלחמה וימי הזיכרון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו