מספרם של הישראלים המטפלים בקרוב משפחה עם חולי או מוגבלות מוערך כיום, לאחר תחילת המלחמה, בכ-1.5 מיליון. מדובר בעלייה בהשוואה לנתונים של הלמ"ס מ-2021 אז היו 1.2 מיליון בני משפחה מטפלים. הגיל הממוצע של בני המשפחה המטפלים ירד ב-11 שנים מ-55 ל-44.
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות קיימה היום (רביעי) דיון דחוף בנושא מצבם של בני משפחה מטפלים. הדיון התמקד בפגיעה הקשה בעובדים ההופכים למטפלים עיקריים בקרוביהם. את הדיון יזמו ח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד), משה רוט (יהדות התורה) ואחמד טיבי (תע"ל). את הדיון הובילה חה"כ מיכל וולדיגר (ציונות דתית), מ"מ יו"ר הוועדה.
"ביקשתי את הדיון הזה, כי הנושא קרוב ללבי. בשנים האחרונות אני עצמי מטפלת בשני הוריי באהבה גדולה ומבינה מה נדרש ועובר על בן משפחה, שזקוק לתמיכה ולטיפול סיעודי בבית. הוריי בני יותר מ-75, אבל לא מסוגלים לעשות סידורים, אפילו לתאם תור. להתמודד עם מענה טלפוני ונתב שיחות. לסדר תרופות. יש הרבה דברים שצריך לעשות לצד הטיפול הפיזי סיעודי, בנוסף למטפלת", אמרה ח"כ מזרסקי.
"כמוני יש מיליון וחצי אזרחים מטפלים ובמלחמה הנוכחית המעגל הזה מאוד התרחב. אנחנו יודעים שיש 13,000 פצועים ואני לא מונה את מספרם של פגועי הנפש. זו מצווה ונטל שדורשים זמן רב, כוחות נפשיים ופיזיים. במקביל בן המשפחה המטפל נדרש להמשיך לעבוד. האנשים האלו הם עמוד השדרה הסמוי של החברה הישראלית ולכן אנחנו צריכים לקדם מדיניות: ראשית להכיר במעמדם ושנית לבצע התאמות נדרשות כדי שיוכלו להוסיף לעבוד לצד הטיפול. אני מכירה הרבה אנשים שמטפלים בהוריהם הקשישים ולא יודעים מה מגיע להם".
"בני המשפחה המטפלים אינם מוכרים ועל אף שהם מסייעים לכלכלת המדינה ולמערכת הרווחה. הבסיס להכרה במעמד נעוץ במידע שקוף ורישום של בני המשפחה המטפלים. עלינו לקבוע מדיניות ברורה שתכיר בבני המשפחה המטפלים", אמרה ח"כ טטיאנה מזרסקי.
ח"כ מיכל וולדיגר, מ"מ יו"ר הוועדה, הוסיפה: "אעשה גילוי נאות, אני עצמי בת משפחה מטפלת. איך אפשר להעניק זכויות למי שלא מוגדר? אי אפשר לבנות שירות מבלי להגדיר מה היקף התמיכה שזקוקים לה לטובת הגדרת זכויות. חייב להיות שיתוף פעולה בין משרדים. יש לנו מספיק חומר לעבודה. נקבע דיון נוסף בנושא אחרי פסח".
העלייה בתוחלת החיים ומגמות ההזדקנות באוכלוסייה העולמית, מביאים לכך ששיעור המטפלים יגדל עם השנים. רחל לדאני, מייסדת מנכ"לית הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים CareGivers Israel : "הארגון מוביל את נושא בני המשפחה המטפלים בישראל. בחו"ל יש מדיניות לאומית במדינות רבות – באירופה, בארה"ב ובאוסטרליה. ההגדרה הרחבה בבני משפחה מטפלים נעשית לטובת הכרה והעלאת מודעות. כשאנחנו מגיעים לקידום זכויות ההגדרות הן דיפרנציאליות. מטרתנו היא שתהיה מדיניות וזכויות מוגדרות, בהתאם להיקף תמיכה, לקושי שחווה המטופל ולצרכיו. נציבות שירות המדינה היתה הראשונה לקדם מהלך פורץ דרך. צה"ל אימץ והרחיב את הנחיות הנציבות ל-44,000 משרתי הקבע בצה"ל. בני משפחה מטפלים אינם הבעיה, אלא הפתרון עליו נשענות מערכות הרווחה והבריאות. בני המשפחה המטפלים הם השותפים הטבעיים של מערכות הרווחה והבריאות. פיתחנו מודל לעבודה עם המגזר הפרטי, שמבינים שייצאו נשכרים ככל שיזהו מוקדם יותר את העובדים הללו. בארגונים עסקיים זו לא אמורה להיות מחווה, אלא מחויבות מעסיקים".
ממחקר שערך מכון ברוקדייל, בשיתוף הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים CareGivers Israel עולה, כי הגיל הממוצע של בני המשפחה המטפלים ירד מ-55 ל-44. אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, הוסיפו בני משפחה מטפלים רבים – הורים ואחים המטפלים בחיילים ואזרחים שנפצעו במלחמה. ההערכה היא, כי כיום נאמד מספרם של בני המשפחה המטפלים על כ-1.5 מיליון ישראלים. על פי נתוני המחקר המלחמה הרעה את מצבם הכלכלי, החברתי ואת בריאותם הפיזית של המטפלים בזקנים ובאנשים עם מוגבלויות, בהשוואה לאלו שאינם מטפלים. 59% מהמטפלים דיווחו על הרעה במצבם הרגשי-נפשי, לעומת 55% שאינם מטפלים. 41% מהמטפלים דיווחו על הרעה במצבם הכלכלי, בהשוואה ל-33% שאינם מטפלים. 27% מהמטפלים דיווחו על הרעה במצבם החברתי ובמצבם הבריאותי, בהשוואה ל21% שאינם מטפלים. משמעות הדבר היא שכיום, בני משפחה מטפלים שנמצאים בשיא הקריירה המקצועית והפריון הכלכלי שלהם, מתמודדים עם עומס כפול של גידול ילדים וטיפול בבן משפחה עם מוגבלות או חולה. האוכלוסייה שתורמת הכי הרבה לכלכלת ישראל היא זו שנושאת בנטל הטיפולי המורכב, אתגר שהחריף בעקבות מלחמת חרבות ברזל עם הצטרפות אלפי משפחות חדשות למעגל המטפלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו