"פתאום יש רגע של שמחה": עינב בסר מעצבת בגדים לפצועי מלחמה

מותג האופנה המכלילה Mikita נועד להעניק פתרונות נוחים לאנשים עם מוגבלויות, פצועים ומחלימים – אך לא מוותר על אופנתיות וסטייל • "זה נותן קצת אושר"

אופנה לבעלי מוגבלות. צילום: רותם לבל

לעינב בסר היה חלום - לעצב אופנה שגם תספק ערך מוסף לחברה. כך נולד המותג Mikita, אופנה מכלילה, המשלב בין פריטים מעוצבים לבין הנגשה ונוחות.

"חיפשתי להחליף את מכנסי הטרנינג הרחבים במכנסיים יפים, איכותיים, מבדים מותאמים שגם יראו טוב", אומרת בסר. "אופנה מכלילה זה משהו מאוד מוכר בעולם, אבל בארץ כל הנושא הזה די בחיתוליו".

מאז מתקפת הטרור של 7 באוקטובר הצורך לביגוד מותאם עולה. יותר צעירים, אזרחים לצד חיילים, מצאו את עצמם בתקופת שיקום ארוכה, מרותקים לכיסא גלגלים או מוגבלים בתנועתיות, מה שהופך את מכנסי הג'ינס או החולצה המכופתרת למשהו בלתי נגיש עבורם.

אופנה לפצועי מלחמה

"אופנה מכלילה נועדה לכולם, אבל היא מתחילה במחשבה על אדם שמבלה את רוב היום בישיבה ולא בעמידה".

את הפריטים יוצרת בסר מתוך התאמה לצרכים של המטופלים. "אני מדברת עם הלקוחות שלי ועם אנשי רפואה ולומדת מה הם צריכים וככה יודעת להתאים את הגזרה, התפירה והבד".

במקום כפתורים רגילים בחולצה אפשר למצוא כפתורי מגנט, הכיס האחורי של המכנסיים עבר לאזור הירך וגם הגזרה גבוהה ומגומי על מנת להקל על הלבישה.

פתרונות נוחים ללבישה

"מתחילת המלחמה החלטתי שהמטרה שלי היא להגיע לכמה שיותר אנשים ולנסות לעשות את מה שאני יודעת. אני מבקרת בתל השומר ובבית לוינשטיין ומביאה איתי בגדים לאנשים שנפגעו במלחמה. אני תמיד שואלת מה הם אהבו ללבוש לפני ומה מהות הפציעה על מנת להתאים את הבגד הנכון. בשיחות שלי עם פצועים אני רואה פתאום אור בעיניים, לרגע מישהו מדבר איתם על משהו שהם צריכים ומביא להם משהו משמח, אופנתי, שעושה חשק לצאת מהמיטה. 

"אני חושבת שאם לא הייתי שם הם לא היו יודעים מה לבקש, מה הם צריכים. אנשים לא מודעים לכך שיש פתרונות אופנתיים. זה נותן קצת אושר וכיף ומכניס שמחה. כשאני מקבלת חיוך אני מרגישה שעשיתי משהו טוב".

עינב בסר,

לעתיד, מקווה בסר, שהמיזם שלה ימשיך. "אין לזה מספיק מענה בארץ ומצד שני, לצערנו, הצורך גדול. אני מאוד מקווה שזה יהיה יותר במחשבה של יצרנים וגם בשיח בקרב מעצבים ובתי ספר לאופנה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר