"ימים של שיברון לב": המכון לרפואה משפטית נערך לקבלת ארבעת החטופים החללים

ישראל צפויה להיכנס ביום חמישי לשלב חדש ורגיש בעסקת השבת החטופים: לראשונה מאז 7 באוקטובר, חמאס צפוי להעביר לישראל ארבעה חטופים שאינם בין החיים. במערכת הבריאות ובמכון לרפואה משפטית נערכים לקבלת החטופים החללים, בעוד ארגוני בריאות הנפש מתכוננים לטפל בהשלכות הרגשיות על המשפחות ועל הציבור כולו.

הצלב האדום יקבל את החללים מידי חמאס בנקודה מוסכמת ויעבירם לידי צה"ל. משם הם יועברו במסוק למכון לרפואה משפטית באבו כביר, שם ייערכו בדיקות לאימות ולזיהוי ודאי וייעשה ניסיון להעריך את סיבת המוות ואת מועדו.

בין האמצעים המקובלים לזיהוי שישתמשו בהם במכון לרפואה משפטית: צילומי הדמיה, הפקה ובדיקת מעבדה של דגימות הדנ"א, והשוואה לנתונים גופניים שקיימים בתיקים רפואיים, כמו צילומי שיניים. הליך הזיהוי צפוי להימשך כמה שעות.

במטה משפחות החטופים מבקשים מהציבור להימנע מהפצת שמועות בנוגע להשבת החטופים החללים ומפניות למשפחות בנושא.

"רכבת הרים רגשית"

לאורך ימי המלחמה הועברו למכון לרפואה משפטית חטופים חללים רבים שחולצו משטח רצועת עזה במבצעים צבאיים, שיצאו לפועל הודות למידע מודיעיני ולחקירות מחבלי חמאס שנעצרו. בחודשים הראשונים הפעיל צה"ל מערך זיהוי חללים במחנה שורה - מפקדת הרבנות הצבאית הראשית.

"יש לנו בימים האלה חשש משיברון הלב שאנחנו יודעים שמחכה לנו. התקופה האחרונה היא רכבת הרים רגשית", אומרת ד"ר שירי דניאלס מעמותת ער"ן, המציעה עזרה נפשית טלפונית ובאינטרנט. "אנו חווים רגעים מרגשים, לצד אובדן ושכול. זו טראומה לאומית ממושכת". העמותה, טיפלה מאז פרוץ המלחמה ב־437,856 פניות, ונערכת לתגבר את קווי הסיוע.

לדברי דוד קורן, מנכ"ל ער"ן: "אנחנו לא יודעים איזה מראה מחכה לנו. כל זה מביא אנשים רבים מהמעגלים הראשון, השני והשלישי של קרבה לפנות לקווי התמיכה. אין לנו אירוע דומה שאפשר להשוות אליו".

"שחרור חטופים מהווה טריגר למשפחות שלא נמצאות ברשימה ולמשפחות החטופים החללים, וגם למשפחות של חללים שכבר הובאו לקבורה", מסבירה ד"ר עינת יהנה, ראשת תחום השיקום במערך הבריאות במטה משפחות החטופים. "חטופים ששבו הביאו אותות חיים, שגרמו גם לשמחה וגם ללחץ בקרב המשפחות. המשפחות חיות בעמימות מתמשכת. מצד אחד, אותות החיים נתנו אוויר לנשימה, ומהצד השני הם העלו את מפלס החרדה. יש משפחות של חטופים שלא הוכרזו כחללים, שחיות עם חשש כבד. למדנו שגם תהליך הבשורה משובש, ויש בו הרבה עמימות לעומת שכול צבאי 'רגיל'".

דרכי התמודדות

ההשפעה של הבשורות הקשות עלולה להתבטא בתסמינים גופניים, רגשיים וקוגניטיביים, כולל קשיי ריכוז, חוסר סבלנות, בלבול, קשיי שינה, כאבי ראש ומתח בשרירים. "אין דרך אחת נכונה להתמודד עם אובדן ומוות", אומרת דניאלס. "מצד אחד - לא להתעלם, כי להתעלמות יש מחירים. מהצד השני - גם לא לשקוע".

לגבי ילדים ובני נוער, ההמלצה היא להקדים ולשוחח איתם לפני שיקבלו סרטונים קשים. "חשוב לתת להם את המידע בהלימה לגיל", אומרת דניאלס. "להגיד להם שצפויים סרטונים ודיווחים קשים, ולומר להם שהם לא צריכים לצפות בכל סרטון שנשלח. חשוב לתת להם לשתף במחשבות וברגשות, ולהימנע מאמירות שמבטלות פחד או עצב".

"אלה הולכים להיות ימים לא פשוטים", מסכמת ד"ר יהנה. "צריך להתעלות מעל הכאב הרגעי, ולהבין שזה שלב בדרך לסגירת הטראומה הקולקטיבית של החטיפה. רק הוודאות מאפשרת לצאת ממקום של קיפאון ולהתחיל בריפוי".

בהכנת הידיעה השתתפו רן רזניק וחנן גרינווד