משרד הבריאות עוצר טיפול מציל חיים לסובלים מדיכאון קשה

דווקא בימי המלחמה, כשהמצוקה הנפשית צפויה רק להחריף, בכירי משרד הבריאות וועדת סל התרופות החליטו להפסיק את הפיילוט להשתלת קוצב חדשני נגד דיכאון - טכנולוגיה שמוגדרת על ידי פסיכיאטרים בכירים בישראל כמצילת חיים ומונעת התאבדויות.

מדובר בקוצב זעיר שהושתל עד כה בכ־50 סובלים מדיכאון קשה. הקוצב, שעדיין לא הוכנס לסל הבריאות במימון קופות החולים, הופעל בשנתיים וחצי האחרונות במסגרת פיילוט בעלות שנתית של כ־2 מיליון שקלים. ההשתלה מתבצעת בניתוח בהרדמה מלאה באזור הצוואר. הקוצב מחובר לעצב באמצעות אלקטרודה דקה המעבירה אותות חשמליים למוח, במטרה להפחית את רמת הדיכאון.

הטיפול נועד למטופלים הסובלים מדיכאון קשה מאוד, שעמיד לכל הטיפולים הקיימים. האישור להשתלה ניתן רק לאחר שהמטופלים קיבלו את כל הטיפולים התרופתיים המוכרים, השתתפו בפסיכותרפיה וקיבלו טיפולים בנזעי חשמל - ללא הועיל. בפיילוט השתתפו עד עתה כ־30 מטופלים, ועוד כ־20 סובלים מדיכאון קשה קיבלו את המימון להשתלה דרך ועדות חריגים בקופות החולים וביטוחי בריאות פרטיים.

"התוצאות מדגימות באופן מובהק את יעילות הטיפול עבור חולים שאין להם אפשרויות אחרות", כתב ד"ר יואב דומני, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית לגברים בביה"ח ישועה בבני ברק, לד"ר אסנת לוקסנבורג, מנהלת חטיבת טכנולוגיות רפואיות במשרד הבריאות, לד"ר עינת הורוביץ ולטל מורגנשטרן, מבכירות חטיבת הטכנולוגיות במשרד ובוועדת הסל. "יש ירידה מרשימה ומשמעותית במדדי הדיכאון, וכן ירידה משמעותית באובדנות. מספר החיים שניתן להציל גדול לאין שיעור מאשר בכל טכנולוגיה אחרת".

ירידה ברמת הדיכאון

לפי הפסיכיאטרים המלווים את המטופלים, אצל רבים מהם הקוצב כבר הביא לירידה ניכרת, משמעותית ומתמשכת ברמת הדיכאון ולירידה חדה בניסיונות התאבדות - כך נודע ל"ישראל היום". מידע קריטי זה הוצג בפני ועדת סל התרופות ובכירי אגף הטכנולוגיות במשרד הבריאות.

עם זאת, בתחילת דצמבר 2024 ועדת הסל החליטה לא להכניס את הקוצב החדשני לסל, אך ביקשה ממשרד הבריאות "לבחון אפשרות להמשיך את הפיילוט". ב־25 בדצמבר התקיים דיון נוסף, שבו שוב הוחלט לא להכניס את הקוצב לסל השנה.

במשרד הבריאות מסתמכים על ממצאי ביניים של מחקר אמריקני מקיף שפורסמו בדצמבר 2024, שלפיהם לאחר כשנה, לא נמצא יתרון משמעותי מספיק להשתלת הקוצב. אך לפי הפסיכיאטרים הישראלים, ניתן לראות ולמדוד את ההצלחה המלאה של הטיפול רק כעבור שנתיים, ובכל מקרה הוחלט להמשיך במחקר האמריקני עוד ארבע שנים, כמתוכנן.

"למיטב ידיעתי, היו שני מקרים של מועמדים לטיפול שבקשתם אושרה על ידי משרד הבריאות ושהתאבדו עוד לפני שהספיקו לקבל את הטיפול - וזו עוד אינדיקציה לכך שמדובר בטכנולוגיה מצילת חיים", התריע במכתבו ד"ר דומני, שטיפל עד עתה ברוב המטופלים שהושתל אצלם הקוצב. "הפסקת הפיילוט כעת, על סמך תוצאות חלקיות מהמחקר האמריקני, עלולה לקבור את הפרוצדורה הזאת, ובעתיד, גם אם יתפרסמו תוצאות חיוביות, יהיה קשה להכניס טיפול זה לסל הבריאות או לתהליך חוזר של פיילוט".

שינוי מהותי בחיים

"מלחמת חרבות ברזל מדגישה את ההכרח בהפניית משאבי בריאות לכיוון רפואת הנפש", המשיך והדגיש ד"ר דומני, לשעבר מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בביה"ח הממשלתי שיבא. "המצוקה הנפשית בעקבות המלחמה לא צפויה לפחות, אלא רק להתגבר. לנוכח כל הדברים הללו, ולאור ניסיוני הרב עם טכנולוגיה זו, אני מפציר בכם לא לעצור את הפיילוט ולאפשר את המשכו לשנה נוספת". למרות זאת, במשרד הבריאות ובוועדת הסל התעלמו מהפצרותיו של ד"ר דומני, המטפל במטופלים הקשים והאומללים ביותר בישראל.

במהלך ההשתלה, הפסיכיאטרים יכולים לכוון את העוצמה ואת הקצב של האותות החשמליים שמפיק הקוצב באמצעות ערכה חיצונית. הקוצב מושתל בחדר ניתוח בידי נוירוכירורג, והמטופלים מלווים בפסיכיאטר.

ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומנהל המחלקה לנוירוכירוגיית ילדים בשיבא, אמר ל"ישראל היום": "בשנתיים האחרונות הייתי שותף לפיילוט שהביא תקווה לסובלים מדיכאון שעמיד לכל הטיפולים במשך שנים. השתלת הקוצב הביאה לשינוי מהותי בחיים של רבים מהם, ואני מקווה שמשרדי הבריאות והאוצר ימצאו מימון להמשך הפיילוט לשנה הקרובה".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הפיילוט להשתלת קוצב לטיפול בדיכאון עמיד היה זמני מעצם טבעו, במטרה לבחון את ישימות הטכנולוגיה. לאחר שהובאו בפני הוועדה תוצאות הפיילוט ומחקרים נוספים - הוחלט לא להמשיכו, וזאת בשל העובדה כי לא קיימות מספיק עדויות מדעיות ליעילותו של הקוצב. החלטה זו, כמו כל ההחלטות שמתקבלות בוועדת הסל, היא משותפת לכלל חבריה, ואינה של גורם פרטני זה או אחר. תהליך ועדת הסל לשנת 2026 החל, וכבר כעת ניתן להגיש לוועדת הסל בקשות חדשות".