דוח המבקר על 7 באוקטובר: המדינה בטראומה - משרד הבריאות עדיין בהלם

משרד הבריאות לא פעל בהתאם לחומרת המצב ולא דאג להפעיל תוכנית חירום לאומית למען אזרחי ישראל • גם לפני המלחמה מערכת בריאות הנפש בישראל היתה מורעבת ומקופחת ונטולת פיקוח ובקרה משמעותיים של משרד הבריאות, אולם מאז המלחמה הפך המצב למשבר לאומי ולמחדל בריאותי אנושי ומוסרי בלתי נסלח

טיפול פסיכולוגי (אילוסטרציה). צילום: Drazen Zigic / Freepik

מהר מאוד אחרי הטבח המחריד ביישובי עוטף עזה ב־7 באוקטובר היה ברור לראשי מערכת הבריאות בארץ כי "מדינת ישראל נמצאת במשבר בריאות הנפש החמור בתולדותיה", כפי שהעיד שר הבריאות אוריאל בוסו ב"ישראל היום" ב־31 באוקטובר 2023 וכי "ישראל חווה את משבר הנפש החמור בעולם מאז מלחמת העולם השנייה", כפי שקבע ב־13 בנובמבר 2023 ב"ישראל היום" ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות.

טיפול נפשי, צילום: Gettyimages

אולם לפי דוח מבקר המדינה, הנהלת משרד הבריאות ובכיריו לא פעלו במהירות בהתאם לחומרת המצב, ומשרד הבריאות מעל - וממשיך למעול - בתפקידו, כשלא דאג שמערכת הבריאות ובראשה ארבע קופות החולים יפעילו תוכנית חירום לאומית, חסרת תקדים בהיקפה, שתצליח לתת טיפול ליווי ומעקב נפשי למאות אלפי הישראלים הזקוקים לכך.

לא מדובר בטענות על תגובת משרד הבריאות בשבת השחורה עצמה, אלא בפעולותיו בשבועות ובחודשים מאז תחילת המלחמה. היה מספיק זמן לדאוג, למשל, שהתורים לטיפול נפשי בקופות החולים לא יתארכו עוד יותר, ושההמתנה לאבחון ולתחילת טיפול לא תימשך כשישה חודשים וחצי.

המבקר מתריע בדוח על המובן מאליו: "העיכוב בטיפול הנפשי עלול להוביל להתקבעות התסמינים הנפשיים, להמשך המצוקה הנפשית ואף לפגיעה מתמשכת וקשה בתפקוד החברתי, המשפחתי והתעסוקתי".

עומדים בתור ב קופת חולים, צילום: אורן בן חקון

גם עוצמת המחדל וחומרתו בפיקוח ובבקרה הכושלים של משרד הבריאות על קופות החולים, שמספקות את מרבית טיפולי הנפש בישראל, עולה מממצאי המבקר: למרות תוספת תקציב של כ־2.3 מיליארד שקל למערכת בריאות הנפש, שנועדה לקצר את זמני ההמתנה הארוכים לטיפול, משרד הבריאות לא מבצע מדידה ומעקב אחרי זמני ההמתנה לטיפולים אלו בקופות החולים ולכן אין ביכולתו להעריך את האפקטיביות של התמיכה התקציבית שניתנה להן.

גם לפני המלחמה מערכת בריאות הנפש בישראל היתה מורעבת ומקופחת ונטולת פיקוח ובקרה משמעותיים של משרד הבריאות, אולם מאז המלחמה הפך המצב למשבר לאומי ולמחדל בריאותי אנושי ומוסרי בלתי נסלח. בלשונו של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: "כשלושה מיליון ישראלים עלולים לסבול מתסמיני פוסט־טראומה, דיכאון או חרדה, והם אינם מקבלים את הטיפול הנפשי שהם זקוקים לו... מערך בריאות הנפש, שהתקשה לתפקד עוד לפני 7 באוקטובר - קרס בימים הראשונים למלחמה".

אנגלמן הוסיף כי הוא התריע על הכשלים בתחום הטיפול בבריאות הנפש במכתב לראש הממשלה כבר כחודש לאחר הטבח - אבל הליקויים טרם תוקנו במלואם, ו"שר הבריאות אוריאל בוסו ומנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב לא וידאו מראש שמשרד הבריאות ערוך לתת סיוע נפשי למאות אלפי מפונים, אף שהיה תרחיש לפינוי נרחב של אוכלוסייה שהמשרד היה אמור לפעול לפיו.

מפונים מהעוטף (ארכיון), צילום: יהודה בן יתח

"לישראל יש חובה מוסרית לטפל בפצועי הנפש בכלל האוכלוסייה ובפרט בקרב נפגעי פעולות האיבה, ולסייע להם לחזור לשגרת חייהם. על הממשלה והעומד בראשה לגבש מענה כולל וארוך טווח לנפגעי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל - ולהבטיח את התקציב הדרוש לשם כך", קובע המבקר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר