דוח מבקר המדינה נחשף היום (שלישי) ומציג תמונת מצב מדאיגה בנוגע לטיפול הנפשי בעקבות המלחמה: למרות הערכות משרד הבריאות ל"צונאמי נפשי" של עד 680 אלף איש שיזדקקו לטיפולים בתחום בריאות הנפש בעקבות מלחמת חרבות ברזל, בפועל רק 10% או פחות פנו לקבלת טיפולים, גם בקרב אוכלוסיות שנפגעו – בהם מפונים, ניצולי מסיבת ה"נובה" ומתנדבי זק"א.
כאוס: תיעוד ממסיבת ה"נובה" סמוך לקיבוץ רעים
זמני ההמתנה לטיפול נפשי ממשיכים לעמוד על יותר מחצי שנה, תקציב למרכזי החוסן הועבר באיחור, ומתנדבים טיפלו במפונים שבמלונות בימי המלחמה הראשונים.
דוח זה הוא הראשון בשורת דוחות ביקורת שקיים מבקר המדינה בכ-60 נושאים אזרחיים הקשורים למלחמת חרבות ברזל.
כדי להעריך את היקף הצורך בטיפול נפשי, המבקר ערך סקר בקרב 1,010 איש, בו השתמשו בשאלונים המסייעים לאבחון בריאות נפשית. מהממצאים עולה כי 38% ממשתתפי הסקר דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה, דיכאון או חרדה – או שילוב של השלושה – ברמה בינונית או חמורה. לפי אומדן זה, כ-580,000 איש עלולים לסבול לפחות מתסמין אחד בצורה חמורה, וכ-3 מיליון עשויים לסבול מתסמין כלשהו ברמה בינונית או גבוהה. עם זאת, יש צורך בבדיקה לטווח ארוך כדי להעריך האם ממצאים אלו מדויקים.
למרות ההערכה שרבים עשויים לסבול מתסמינים נפשיים, 90% ממשתתפי הסקר לא פנו כלל לטיפול, לרבות כאלה שדיווחו כי נכחו באירועי 7 באוקטובר או במקומות של נפילת טיל או פיגוע.
רוב המשתתפים ציינו כי משך ההמתנה לתור הוא הסיבה העיקרית לכך שלא פנו לטיפול (38%). סיבה נוספת הייתה אי ידיעה על האפשרות לקבל טיפול (23%).
כ-16% מהמשתתפים בסקר שדיווחו על תסמינים נפשיים ציינו כי בכוונתם לפנות לטיפול. להערכת המבקר, מדובר בכ-900 אלף איש.
הערכות משרד הבריאות אינן תואמות את הערכת המבקר, ומציינות כי מספר הזקוקים לטיפול הוא כ-340 אלף, וצפוי להיות מוכפל עד ל-680 אלף. "על פי שני האומדנים מדובר בהיקף רחב ביותר, שאף אם יתממש רק בחלקו, עשוי להגביר מאוד את שיעור הנזקקים לקבלת שירותי בריאות הנפש", מציין המבקר.
למרות הצורך, רק חלק קטן מהאוכלוסייה מטופל: בחצי השנה שלאחר אירועי 7 באוקטובר, קופות החולים ומרכזי החוסן נתנו טיפול ל-15,750 איש – שהם פחות מאחוז (0.6%) מאוכלוסיית ישראל. המבקר מציין כי התקצוב של מרכזי החוסן לקה בחסר, וכספים שהובטחו להם הועברו באיחור, או שהועברו רק כמקדמות – באופן שמקשה על ניהולם.
בחצי השנה הראשונה למלחמה, רק 11% מהמפונים קיבלו טיפול נפשי ממרכזי החוסן, ובקרב מפוני הדרום – רק 8%.
המבקר מתריע ש"היעדר טיפול בהיקף כה נרחב של אנשים המדווחים על תסמינים, מבלי שנשלל לגביהם הצורך בטיפול, מעמיד אנשים רבים בסיכון להתקבעותם של התסמינים אצלם לאורך זמן ולפגיעה בתפקודם".
משך ההמתנה לטיפול: משך ההמתנה לטיפול נפשי בקופות החולים רק התארך, ועומד על כשישה חודשים וחצי עד לאבחון ותחילת טיפול. כך לפי נתונים שאסף המבקר מקופות החולים לגבי פניות לטיפול נפשי שהתקבלו בתחילת 2024.
המבקר מציין שכבר בדוח ביקורת קודם מ-2020 נחשפו זמני המתנה של חמישה חודשים, ועלה כי יש מחסור גדול באנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש.
העיכוב בטיפול: העיכוב בטיפול במקרים שמחייבים טיפול עלול להוביל להתקבעות התסמינים הנפשיים, להמשך המצוקה הנפשית ואף לפגיעה מתמשכת וקשה בתפקוד החברתי, המשפחתי והתעסוקתי.
טיפול באוכלוסיות נוספות: באוכלוסיות נוספות שנחשפו למראות קשים ואירועים טראומטיים יש רבים שלא קיבלו טיפול נפשי.
בקרב מתנדבי זק"א שטיפלו בגופות ההרוגים עולה כי רק 1% בלבד ממתנדבי זק"א תל אביב ו-13% ממתנדבי זק"א ישראל קיבלו טיפול מקופות החולים או ממרכז החוסן הארצי. משרד הבריאות גם לא הסדיר את הטיפול הנפשי בכלל המתנדבים.
ניצולי המסיבות: ביום 7 באוקטובר התקיימו באזור עוטף עזה שלושה אירועים שבהם השתתפו כ-4,500 איש. מתוכם רק 24% קיבלו טיפול נפשי והשלימו אותו. המבקר מציין כי "עולה החשש כי הדבר עלול להקשות עוד יותר על ניצולי המסיבות להשתקם מהטראומה הקשה שחוו ולחזור לתפקוד".
בהקשר זה יש לציין, כי עמדת המועצה הלאומית לפוסט טראומה היא שיש מי שעבורו גם 3 מפגשים עם יעילים דיו. וכן, כי פרוטוקול המקובל הוא של 12-15 מפגשים, כך שלא לכל אחד יש צורך במלוא 36 המפגשים.
משרד הבריאות: מודעים לכך שהמערכת עדיין אינה נותנת מענה מספק
תגובת משרד הבריאות לדוח המבקר: "משרד הבריאות מבקש להעיר כי דוח המבקר, המבוסס על סקר עצמי שנערך באפריל 2024 בשיא המלחמה, מציג תמונה חלקית ובעייתית. לדעת המשרד והמומחים שהתייעצנו עימם, השימוש בכלי סקר דיווח עצמי כבסיס למסקנות הדוח הוא שגוי מיסודו ועלול אף לפגוע בחוסן הציבורי".
"המשרד פעל באופן מיידי מתחילת המלחמה ופרס מענים נרחבים בריכוזי המפונים במלונות ובבתי החולים. במקביל, יזמנו תכנית לאומית לבריאות הנפש בתקציב חסר תקדים של 1.4 מיליארד שקלים - התקציב הגדול ביותר שניתן אי פעם לתחום חברתי בישראל".
"התכנית הלאומית כוללת שלושה מרכיבים מרכזיים: מודל רב-שכבתי לטיפול בטראומה הכולל רצף מענים מותאם אישית; הגדלת מספר המטפלים במערכת הציבורית, וחיזוק משמעותי של המשאבים בקופות החולים ומרכזי החוסן".
"בתחום כוח האדם, נחתם הסכם שכר חדש עם הפסיכיאטרים שנכנס לתוקף בינואר 2025, ואנו נמצאים במשא ומתן מתקדם על הסכם דומה עם הפסיכולוגים".
"בנוגע לטענות על תקצוב ופעילות מרכזי החוסן: משרד הבריאות הגדיל את תקציב מרכזי החוסן פי 4 ב- 2024 ב-119 מיליוני שלקים, ביחס לתקציב הבסיס של מרכזי החוסן. בשנת 2025 הגדיל המשרד את התקציב פי שלושה, ב-107 מיליוני שקלים, ביחס לתקציב הבסיס, שגדל גם כן. מדובר בתוספת התקציב הגדולה ביותר שניתנה למרכזי החוסן".
"כלל מרכזי החוסן הגדילו פי עשרה בממוצע את מספר המטפלים בשנה האחרונה. צעדים אלו ואחרים הובילו לצמצום ההמתנה לטיפול במרכזי החוסן. נציין כי מרכזי החוסן שומרים על רמת זמינות מלאה ועל מקצועיות גבוהה, ונותנים וממשיכים לתת מענה טיפולי רגיש ומותאם לעשרות אלפי ישראלים מתחילת המלחמה ועד היום".
"עם זאת, אנו מודעים לכך שהמערכת, שהייתה במשבר עוד טרם המלחמה, עדיין אינה נותנת מענה מספק לכלל הצרכים. חלק מהפתרונות תלויים בגורמי ממשלה נוספים, ואנו פועלים מולם לקידום הנושא בהקדם האפשרי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו