במתחם רפואי מאובטח - השבות מתחילות בתהליך השיקום והיום יחלו בשיחות עם גורמי הביטחון

החטופות ששבו שלשום (ראשון) לישראל נמצאות כעת במתחם רפואי מאובטח, כשלצדן בני משפחותיהן, שם הן מקבלות טיפול רפואי ונפשי מותאם על פי פרוטוקול ייעודי שפותח עבורן. מצבן הרפואי מוגדר יציב, אך הן עדיין נתונות תחת הגבלות תזונה קפדניות למניעת תסמונת ההזנה החוזרת.

במתחם הרפואי הוטלו הגבלות מחמירות על כניסת מבקרים, וצוות המטפלים המצומצם שהורשה להיכנס אינו רשאי להכניס טלפונים ניידים אישיים. לצורך תקשורת הכרחית, הותרו רק טלפונים "כשרים". על פי החלטת הצוות המטפל, רק היום יחלו השיחות הראשונות עם גורמי הביטחון, זאת לאחר שהומלץ להמתין לפחות 24 שעות טרם תחילת התחקור הביטחוני.

הקריסה שאחרי

בדו"ח שהוגש לאו"ם על ידי משרד הבריאות, המתבסס על ניסיון קודם בטיפול בשבים ממבצעי החילוץ והעסקה הראשונה, מתוארים האתגרים הרגשיים המורכבים. "חלק מהשבים חווים מעברים חדים של מצב רוח," נכתב בדו"ח. "בהגיעם מהשבי ולאחר חסך משמעותי בשינה, הם נראו מעט היפו-מאניים, אך תוך שעות ספורות, מצב זה התחלף במצב רוח ירוד באופן קיצוני".

הדו"ח מתאר גם תופעה מדאיגה נוספת: "חלק מהשבים חווים חרדות בעלות גוון פרנואידי. בהתחלה הם חששו לספר מה היה בשבי שכן איימו עליהם שאם יעשו כך, יתנקמו ביקיריהם שנשארו בשבי". אחד השבים צוטט כאומר: "אני לא יודע איפה לשים את עצמי כי אני מפחד שהם (החמאס) יבואו בחזרה לקחת אותי".

ורד שנער, מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית במרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא, שיתפה מניסיונה בטיפול בשבויים התאילנדים ששוחררו מוקדם יותר במלחמה: "בימים הראשונים לקליטה ראינו אנשים מאוד סגורים ומבוהלים. הם לא ידעו מה לספר ולמי, והיו במצב רוח מאוד ירוד ועם קושי מאוד גדול בנושא השינה". 

שנער מדגישה את חשיבות ההדרגתיות בתהליך השיקום: "פעלנו להחזיר להם דברים שאהבו לעשות קודם ושמזוהים איתם ועם האני שלהם. למשל שיחות על העבודה, מישהו שמנגן בגיטרה והבאנו לו גיטרה, ומיני מקדש של בודהה שהחזיר להם את הביטחון. התחלנו בנושאים כאלה שמקרבים אותם למי שהיו באמת לפני החטיפה".

"הסימפטומים הפסיכיאטריים אמורים לחלוף ברגע שמקבלים את החיבוק מהמשפחה ומהאנשים שמקנים ביטחון," מסבירה שנער, אך מזהירה כי התהליך עדין ומורכב: "יש שבה שמתאים לה לראות עשרות אנשים ולאחרים מתאים לראות רק עשרה. חשוב לתת להם הדרגתיות ופרטיות של ההתחלה ולאט לאט כל אחת בקצב שלה. בהתחלה צריך להגן עליהן ולעשות זאת מצומצם עם כמה שפחות גירויים".