"הקנאביס הרפואי מוביל לסימום - ולהרעלה של דור שלם"

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, הקים ועדה מיוחדת לבחינת ההשלכות של רפורמת הקנאביס הרפואי שהחלה בישראל לפני כעשור. החלטה זו באה בעקבות עלייה משמעותית במספר המטופלים המחזיקים ברישיונות לקבלת קנאביס רפואי  כ־120 אלף כיום, פי שניים ממספרם לפני כארבע שנים בלבד.

הוועדה, שהקמתה נחשפת כאן לראשונה, כוללת 35 חברים, ביניהם פרופ' איל פרוכטר, יו"ר המועצה הלאומית לפוסט־טראומה, וד"ר גלעד בודנהיימר, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, שיעמוד בראשה. הוועדה התבקשה להגיש את המלצותיה עד תחילת ינואר 2025.

הקמת הוועדה נעשתה בעקבות חוות דעת חסרת תקדים שהועברה לאחרונה למנכ"ל המשרד. חוות הדעת מתריעה מפני ההשלכות החמורות, המתמשכות והקשות של השימוש בקנאביס רפואי במערכת הבריאות בישראל, ועל הנזקים החמורים והבלתי הפיכים שהוא גורם למטופלים רבים.

גורם להתמכרות

המסמך נכתב על ידי המועצה הלאומית לפוסט־טראומה במשרד הבריאות, על רקע הגידול הדרמטי במספר נפגעי הפוסט־טראומה בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם, ולנוכח הדרישה להקל עוד יותר את הגישה לקנאביס לצורך טיפול בפוסט־טראומה.

פרופ' איל פרוכטר, יו"ר המועצה הלאומית לפוסט־טראומה ומבכירי הפסיכיאטרים בישראל, מתריע באופן חסר תקדים: "הקנאביס הרפואי הוא גושפנקה לסימום ולהרעלה של דור ישראלים שלם. זוהי תוצאה של שילוב המדיניות והפרקטיקה במתן הקנאביס הרפואי בארץ".

פרוכטר מביע חשש כי הנזקים שיתגלו יהיו דומים לנזקים הקשים וההמוניים שהתגלו בארה"ב ובעולם כולו עם התרחבות ההתמכרות והשימוש ההמוני באופיואידים נגד כאבים.

"הקנאביס מסמם והורג", הוא מוסיף, "אבל בגלל שהקנאביס הוא סם פופולרי ותמיד נחשב לסם 'קל', האמונה הרווחת בציבור היא שהוא לא יגרום נזקים. אולם זה גורם להתמכרות לכל דבר ועניין, וחייבים לבלום את זה ולא להסתיר מהציבור את הסכנות הרבות של השימוש בקנאביס רפואי".

לדברי פרוכטר, הנוהל הקיים מאפשר לאשר מתן קנאביס רפואי לנפגעי פוסט־טראומה כרונית לאחר שלא הצליחו עם שתי פרקטיקות טיפוליות אחרות.

אולם, "הרבה מדלגים על הפרקטיקות האלה ומופעל עלינו המטפלים לחץ כבד לתת את ההמלצה. אני רואה איך רבים וטובים רושמים בקלות ראש המלצות לא מבוססות, כאשר בהדרגה המינונים רק הולכים ועולים והופכים להיות גבוהים יותר ממה שמוצע באירופה וארה"ב. אני חושב שיש בארץ שימוש עודף בקנאביס לכל ההתוויות, כולל גם לכאב ולמחלות סרטן".

פרופ' פרוכטר מדגיש כי ישנם מעט מאוד מחקרים רפואיים רציניים המראים את היעילות של השימוש הרפואי בקנאביס.

לעומת זאת, ישנם מחקרים המצביעים על הנזקים המצטברים הקשים של הקנאביס הרפואי, כמו הכפלה ושילוש של הסיכוי להתפרצות סכיזופרניה אצל המשתמשים בקנאביס רפואי, ועל התרחבות השימוש הכללי בקנאביס בקרב האוכלוסייה במקביל ובעקבות הרחבת השימוש בקנאביס הרפואי. פרוכטר מציין עוד כי ב־40 השנים האחרונות עלה ריכוז החומר הפעיל בקנאביס פי 10 והשימוש בו עלה מאוד.

בנייר העמדה שקיבל את תמיכת 30 חברי המועצה הלאומית לפוסט־טראומה, כתב פרופ' פרוכטר למנכ"ל משרד הבריאות: "העיסוק בקנאביס כטיפול רפואי להפרעה הפוסט־טראומטית נרחב, ומכיל תערובת לא פשוטה של אינטרסים פופוליסטיים, כלכליים, חברתיים וטיפוליים. התרשמותנו הינה כי השימוש בקנאביס נרחב יתר על המידה הן בשכיחותו והן במינון החודשי בשל מסרים ואינטרסים פופוליסטיים וכלכליים הדוחפים לשימוש".

לפי נייר העמדה, עוד לפני המלחמה המליצה ועדה מיוחדת במועצה הלאומית לפוסט־טראומה להימנע ממתן טיפול רפואי בקנאביס למטופלים עם פוסט־טראומה, עד שמוצו כל האפשרויות האחרות לטיפול. זאת מאחר שהקנאביס לא רק שלא נמצא כיעיל לטיפול, אלא דווקא "נמצא כקשור להחמרה בתסמיני הפוסט־טראומה ותופעות לוואי אחרות".

בנייר העמדה נקבע עוד כי לפי המחקרים "יש ספק אם הקנאביס מועיל ואין ספק כי הקנאביס מזיק", וכי אפילו התועלת במתן קנאביס בתקופה הראשונה לטיפול (בשיפור השינה והורדת הפלשבקים) נעלמת לאורך זמן. עוד עולה מנייר העמדה שארגוני החיילים שלחמו במלחמות (הווטרנים) בארה"ב וקנדה המליצו נגד השימוש הרפואי בקנאביס לטיפול בנפגעי פוסט־טראומה.

זאת בין השאר בגלל "חוסר במחקרים עם תקפות מדעית, תופעות לוואי חמורות ונזקים פסיכיאטריים ורפואיים חמורים של השימוש התכוף והכרוני בקנאביס הרפואי".

הנזקים כוללים בעיות לב וכלי דם, ברונכיטיס כרונית, התפתחות מוחית לא נורמלית במתבגרים, פגיעה בזיכרון לטווח קצר וביכולת הקוגניטיבית, בעיה בביצועים פסיכו־מוטוריים כמו נהיגה, פסיכוזות, דיכאון ואובדנות, וכן ירידה בהשתתפות בלימודים, בעיות כלכליות והתנהגות אנטי־סוציאלית.

"לא נמצאה תועלת"

פרופ' פרוכטר מדגיש עוד בנייר העמדה כי יש מעט מאוד מחקרים שבדקו את היעילות הרפואית של הקנאביס, ורובם לא גילו אפקט חיובי של הסם או דווקא גילו שהוא החמיר את המחלה. במחקר נרחב שבדק את המידע שפורסם ב־30 השנים האחרונות "לא נמצאה תועלת משמעותית מהשימוש בקנאביס לתסמינים של פוסט־טראומה ולצד זאת יש סיכון שמתבטא בהחמרה במחשבות אובדניות והתנהגות אלימה".

פרוכטר מציין כי "הלחץ הציבורי והכלכלי של מטופלים ושל ארגונים כלכליים ופוליטיים לשימוש תכוף יותר בקנאביס הרפואי ולהנגשה קלה יותר של הרישיונות לחומר, מחייבים פרסום עמדה ברורה. מהצד המדעי־רפואי אין ספק כי יותר משהקנאביס מועיל למטופלים עם פוסט־טראומה, הוא מזיק נזק ודאי והמועצה מתנגדת להקלות נוספות במתן הקנאביס".

המועצה ממליצה למשרד הבריאות לצאת במסע הסברה אינטנסיבי בעניין השימוש המיותר והמזיק בקנאביס, שכן חוסר המידע מוביל לשימוש יתר מסוכן כבר כעת. כמו כן, המועצה ממליצה בכל לשון להגביר את האכיפה ולמצות את הדין עם רופאים וארגונים שממליצים על רישיונות למתן קנאביס בקלות דעת.

המועצה מדגישה כי "בניגוד לדעה השכיחה אשר שללה פוטנציאל התמכרות, חשוב לציין כי השימוש מביא לתלות עם תופעות גמילה ברורות ולתחלואה גופנית ופסיכיאטרית קשה, כולל פסיכוזות, דיכאון חרדה, ואובדנות".

בכתב המינוי של הוועדה המיוחדת שהוקמה עתה, ביקש בר סימן טוב לבחון את מגמות השימוש בקנאביס הרפואי בארץ, את ההשפעות של ההקלות הרגולטוריות על השימוש, ואת המידע המחקרי והרפואי העדכני על השפעת השימוש בתחום בריאות הנפש עם דגש על נפגעי פוסט־טראומה.

כמו כן, הוועדה התבקשה לבחון את האפשרות לקבוע משטרי מינון, ריכוז וצורת מתן של הקנאביס ואת הצורך לקבוע תנאים והגבלות למתן הקנאביס הרפואי שיתנו מענה לסיכונים העולים ממנו, ככל שיימצאו.