20 אחוזים מהישראלים סובלים מחרדה - כך תזהו אותה

לפי דוח של איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל שנכתב בחודש פברואר 2024 כ-20% מהישראלים סובלים מחרדה.

כחמישית מאוכלוסיית ישראל סובלת מתסמינים של הפרעת פוסט טראומה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". שיעור הסובלים מתסמיני הפרעה פוסט טראומה עומד בקרב האוכלוסייה הערבית על 12%, ובקרב האוכלוסייה היהודית על 15%.

בהתייחס לרמות החרדה, נמצא כי 20% מהיהודים ו- 15% מהערבים סבלו מרמת חרדה גבוהה.

מהי חרדה?

תגובה רגשית אשר מתעוררת בציפייה לגירוי שנתפס כמאיים. לפעמים היא מרגישה כמו פחד, אך יש ביניהן הבדל משמעותי – פחד מתעורר מול סכנה בהווה, ואילו חרדה מול סכנה אפשרית עתידית.

חרדה יכולה לעיתים לעזור לנו להתכונן טוב יותר לאתגרי החיים. (למשל: לחץ לקראת מבחן גדול). אבל, הפרעות חרדה הן קבוצה של מצבים נפשיים המאופיינים בחוויה של דאגה ופחד מוגזמים. קיימים מספר סוגי חרדות, ובניהם אפשר למצוא פוביות, פאניקה, חרדה חברתית , סטרס וכו.

כיצד מזהים חרדה ומהם התסמינים?

לחרדה מאפיינים רגשיים, קוגניטיביים, פיזיולוגיים והתנהגותיים, כאשר אופי החרדה משתנה בהתאם לאדם ולמצבו. דרך נוספת לזהות חרדה היא בהימנעות שהיא מייצרת. הסובלים ממנה יעשו הכל על מנת להימנע ממגע עם אותם גירויים מאיימים, למשל, הימנעות מטיסות, הימנעות מאירוע חברתי וכד'.

כיצד לזהות התקף חרדה?

יש לשים לב לשני ערוצים של תחושות:

תחושה גופנית כגון: דפיקות לב, הזעה, רעד, תחושת מחנק, קוצר נשימה , נוקשות בגוף. לצד זאת, על מנת להבין כי התסמינים אכן קשורים להתקף חרדה, ראשית יש לשלול היתכנות של מצב בריאותי אשר ייתכן והוא הגורם לתסמינים אלו.

תחושה רגשית - הקשורה במחשבה וחוויה רגשית כגון: חוויה שמשהו רע עומד לקרות, תחושה של אובדן שליטה , קושי להתרכז, חוויה של פחד ואף חוויה של אימה.

מה עשוי לעזור לנו להירגע?

כאשר אנחנו חווים מתח, חרדה או כעס אנחנו מרגישים שצריך להירגע. חלק מהרגשות האלו קשורים להפעלה של מערכת העצבים הסימפתטית, הכוללת חלקים מהמוח שאחראים על זיהוי ותגובה לאיומים ולחץ על הגוף. כאשר אנחנו לחוצים וחרדים, הורמוני הלחץ מופרשים בגוף וכתוצאה מכך, מתקבלת תגובת לחץ. קצב הלב ולחץ הדם עולים, הנשימה הופכת למהירה, והשרירים הופכים למתוחים.

כיצד נוכל לעזור לעצמנו להירגע?

ראשית, מומלץ להרגיע את הגוף, את המחשבות והרגשות שלנו. למשל, באמצעות נשימות עמוקות, לנסות להפנות את תשומת הלב שלכם למה שקורה בתוף הגוף, לשאוף אויר ולנשוף באופן איטי מספר פעמים, להשתמש בחשיבה חיובית, למשל: "אני יכול לעבור את זה", "אני בסדר", "אני בריא...", כוונו את תשומת הלב שלכם לסביבה שלכם, סביבה בטוחה אינה מזיקה וכו.. בכך נוכל לגרום למערכת העצבים הפרה-סימפתטית לקחת את הפיקוד, במקום המערכת הסימפתטית, ובכך להשיג תחושת הקלה.

כיצד מטפלים בחרדה ?

• טיפול פסיכותרפי – טיפול דינמי במצבי חרדה יתמקד בזיהוי הגורמים הלא המודעים לסיפטומים ועיבודם, פיתוח אסטרטגיות התמודדות וחיזוק המבנה הנפשי.
• טיפול קוגנטיבי-התנהגותי – הטיפול יתמקד בזיהוי ונטרול דפוסי ההתנהגות.
• טיפול תרופתי – מסייע בוויסות ושיכוך רמות גבוהות של חרדה באמצעות איזון חומרים נוירו-כימיים המופרשים במוח.
• טכניקות רוחניות להרגעה עצמית - כגון: מדיטציה, דמיון מודרך או יוגה - אמצעים המסייעים בוויסות העצמי והרגשי במצבי חרדה.

חשוב להדגיש כי חרדה וסטרס עשויים לפגוע בתפקוד היומיומי של האדם, החל בניהול משק הבית, בעבודה, במשפחה  ובחיי הקהילה ועוד.

בנוסף, עקב העלייה במספר הישראלים הסובלים בשנה האחרונה מסטרס וחרדה, המדינה צריכה לתת מענה מקצועי ומהיר לטיפול בתופעה מדאיגה זאת. האם המערך הנפשי במדינה מסוגל להתמודד עם תופעה זו בהיקפים גבוהים אלו? ודבר אחרון, עולות שאלות נוספות: האם אנשים שחשים דיכאון, חרדה או סטרס, ניגשים לקבל עזרה מקצועית למצבם הנפשי, האם יש בידי מערכת הבריאות דרכים אפקטיביות לאתר אותם ולטפל בהם מבעוד מועד לפני שמצבם יחמיר עוד? שאלות אלה מחייבות התייחסות מיידית לטיפול בתופעה זו.

הכותבת היא גילי בר דוד - סמנכ"לית מערך ליווי ותמיכה רגשית בארגון "למענכם", בראשותו של חתן אות הנשיא, הרב יוסי ערבליך