לנפש אין מרגוע: המחסור בפסיכיאטרים מתעצם והמטופלים נותרים מאחור

דיון בכנסת בעקבות המחסור החמור בפסיכיאטרים: מדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה שישנם 1449 מומחים בפסיכיאטריה, מהם כשליש מעל גיל הפרישה. כלומר, רק 953 פסיכיאטרים עד גיל 67 פועלים בשירותי הבריאות הציבוריים. בתחום הפסיכיאטריה של הילד והמתבגר יש 376 מומחים, מהם 284 מומחים עד גיל 67.

בידי משרד הבריאות אין נתונים לגבי החוסר בפסיכיאטרים, אך לפי דוח מבקר המדינה מ-2019 ההערכה היא שחסרים כ-350 רופאים בתחום. בין הסיבות למחסור בפסיכיאטרים: הסטיגמה שניתנה לתחום, קשיים נפשיים ושחיקה בקרב המטפלים, עומס, שכר נמוך יותר ביחס לניתן בתחומי התמחות אחרים וכן תנאי עבודה ירודים בבתי החולים הפסיכיאטריים בהם חווים לעתים המומחים צפיפות ואלימות.

בימים אלו, מתקיים משא ומתן לחתימת הסכם שכר בין ההסתדרות הרפואית למשרדי האוצר והבריאות. על-פי המתווה המסתמן ישנה כוונה להכיר בפסיכיאטריה כמקצוע במצוקת כוח אדם, ובהתאם לכך להעניק תמריצים כספיים לעוסקים בו. למרות הצורך הדחוף בפסיכיאטרים, בפרט בעת המלחמה, דיוני המשא ומתן נפרסים על פני מספר חודשים וסופם אינו ברור.

ד"ר מרינה קופצ'יק, פסיכיאטרית ונציגת ההסתדרות הרפואית אמרה בדיון בכנסת: "בעוד 10 שנים לא יישארו פה פסיכיאטרים. אני מזמינה אתכם לראות איך נראית מחלקה פסיכיאטרית. צפיפות, אלימות ותשתיות לא ראויות. נראה על הפנים". מעבר לתנאים הירודים היא מסבירה כי המחלקות אותן ציינה לא נמצאות בבית החולים איכילוב או בתל-השומר. לכן, ד"ר קופצ'ק ביקשה לשאול את חברי הוועדה מה הסיבות לדעתם שסטודנטים ירצו להתמחות בפסיכיאטריה, לנוכח המראות והתנאים שהם רואים אצל עמיתיהם למקצוע.

אורית, אמא לשלושה ילדים מתמודדי נפש, סיפרה בדיון בגילוי לב: "הייתי צריכה לחכות חצי שנה כדי להתקבל בבתי החולים. בקורונה היה צריך לחכות קרוב לשנה. היום - אתה מתקשר ואין יומן. הקטן שלי התקבל לטיפול באיכילוב וחיכיתי לזה הרבה מאד זמן, לאחר זמן קצר הרופאה יצאה לשמירת הריון ואין רופא מחליף".

על אזלת היד של מערכת הבריאות בתחום הנפש, הוסיפה האם בגילוי סיפורם האישיים של ילדיה: "בבית חולים פסיכיאטרי הרופא שבר את הרגל ולא היה רופא פסיכיאטר שיקבל מטופלים. הילד הקטן שלי ניסה להתאבד בחג האחרון. חיפשתי הפנייה ובכמה בתי חולים לא מצאו פסיכיאטר תורן. אני צריכה לנסוע 45-50 דקות עם ילד שבלע כדורים למצוא רופא. יחד עם הילד שלי, הגיעו עוד כחמישה ילדים באותו יום שניסו להתאבד. אני צריכה לחכות חודש עם ילד אובדני בבית". אורית מדגישה בפני הוועדה: "זה דיני נפשות. ילדים אובדניים ללא מענה. אם לפני כמה שנים הגעתי למיון פסיכיאטרי והיו שני ממתינים היום אתה מוצא 10 ילדים שמחכים לרופא אחד בקצה במיון פסיכיאטרי. הלב שלי הוא לילדים שמבקשים עזרה. אנחנו, ההורים, מותשים ותשושים ואין לנו כסף".

בעקבות היעדר המענה ומיעוט הפסיכיאטרים במערכת הבריאות הציבורית, מספרת האם על ההכרח בפנייה לטיפול פרטי ויקר מאוד. "אנחנו מוציאים 12-10 אלף שקלים בחודש על רפואה פרטית ולא יכולים לעבוד. אתה נמצא עם ילד ומנסה להחזיק אותו בחיים עד גיל 18 כי אחרי זה לא משנה אם הוא מתאבד או לא".

ענת, אם לילדים מתמודדי נפש סיפרה: "לצערי, בתי נעה שוחררה בקורונה כשסגרו את מחלקות הילדים ובכך נדונה לחוסר טיפול ולמעבר בין מוסדות שונים. ילד שמשתחרר מבית חולים פסיכיאטרי לא יקבל סל שיקום ושום טיפול בקהילה. גם הרווחה לא עזרה אלא רק דחפה להוציא את הילדה מהבית. היא שוחררה מאשפוז לא כי היא בריאה". לענת בן נוסף בעל נטיות אובדניות, הוא אובחן כמי שנמצא על הספקטרום האוטיסטי וחווה מחשבות על אובדן החל מכיתה ב'. "הפסיכיאטרית בקופת חולים יצאה לחופשת לידה ולא חזרה. הפסיכיאטר הזמני נשאר שנה שלמה למזלנו, עד שהוא נשבר. עברה שנה נוספת ועדיין לא יצרו אתי קשר לתור חדש. הפסיכיאטר הזמני קיבל אותנו בטייבה. מצב שאין מעקב קבוע ורציף הוא מסכן חיים. נועה שלי, בפנימייה שהיא הקצה של הקצה, ניסתה להתאבד בקפיצה מגבה 6.5 מטר. ובינתיים אנו מנסים לשמור על החיים שלה. מגיל 8 שרדה 22 מעברים באשפוז".

ד"ר דורון גוטהלף, יו"ר האיגוד לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר: "בשנים האחרונות יש בעולם עליה של 50% בתחלואה פסיכיאטרית לילדים. זו פשוט מגיפה בפסיכיאטריה של הילד. שאלו פה בדיון כמה פסיכיאטרים חסרים? בישראל יש 8.4 פסיכיאטרים של הילד והמתבגר ל-100 אלף. בארה"ב 14.9 למאה אלף. אנחנו הרבה מאחורה וזה במונחים עולמיים מוגדר כמחסור חמור".

מלבד המחסור החמור שנעוץ ברצון להתמחות בתחום, מדברת ד"ר גוטהלף עזיבה של רופאים מומחים את המקצוע. לדבריה, "46% מהפסיכיאטרים לילדים עזבו את השירות הציבורי בארבע השנים האחרונות. 13 עזבו לחו"ל. בכנס האחרון שלנו, שיח ער היה אם כדאי לעבור לניו זילנד או לאנגליה".

ד"ר עדית סרגוסטי מארגון ב"זכות" ביקשה לתאר באזני חברי הוועדה את הצעדים שלדעתה בהם יש לנקוט. "הועדה צריכה לדרוש להגיש תוכנית ברורה תוך פרק זמן מוגדר. שבענו מדיונים על המצוקות. תוכנית ברורה עם יעדים ומדדים ברורים", היא אמרה. אליה התווספה סמנכ"לית כוח האדם במשרד הבריאות, שני שרביט, שציינה תוכנית להוספת 102 מומחים בשני המקצועות - פסיכיאטריה למבוגרים ופסיכיאטריה לילד ולמתבגר.  זאת כדי לגשר  על הפער בין מספר העוזבים לנכנסים לתחום הפסיכיאטריה.

יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ יונתן משריקי, התעצב בשלב מסויים ואמר שהוא מרגיש שהועדה טוחנת מים "אנחנו יושבים פה חברי הכנסת ומרגישים שמורחים אותנו. אנחנו יושבים פה דיונים על דיונים". ח״כ נעמה לזימי שיזמה את הדיון בנושא המחסור החמור בענף הפסיכיאטריה, הוסיפה: ״הזדעזענו לשמוע בדיון החשוב שהתקיים בועדת הבריאות עדויות מטלטלות מהורים לילדים שמתמודדים עם קשיים נפשיים. מדובר בילדים שממש מופקרים ולא זוכים לטיפול בגלל המחסור החמור בפסיכיאטרים. מדובר ממש בהפקרה של חיי אדם על ידי המדינה".

לדבריה, "הבעיה בענף הפסיכיאטריה, ועוד יותר בפסיכיאטריה של הילד, היא ברורה. תנאי השכר הגרועים, תנאי העבודה הקשים וחוסר היכולת של המערכת לסייע לרופאים להישאר גורמים כולם ליצירת תמריץ שלילי להיכנס לענף הפסיכיאטריה בכלל ולמערכת הציבורית בפרט".

ח"כ לזימי מתארת התרשלות מתמשכת של המדינה שיצרה, ברבות השנים, מחדל ענק. רופאים במגזר הציבורי לא מעוניינים לעסוק בתחום בריאות הנפש. חברת הכנסת לזימי אף אמרה: " בריאות הנפש זה שירות בסיסי ומציל חיים שמגיע לכל אזרח לקבל. המדינה חייבת לצאת בתוכנית לאומית לשיקום המערך הזה ולהזרמת כספים מידיים לשיפור שכר ובניית תמריצים לענף הזה. מעבר לכך, לא ניתנים לנו הנתונים על ידי משרדי הממשלה והאוצר, על התקציב לשכר ועל דיוני השכר".

כמו כן, ציינה ח"כ נעמה לזימי "לא ייתכן שהמדינה מפקירה את חיי אזרחיה בצורה כה בוטה ולא מכניסה את הידיים לכיסים על מנת לפתור את זה אחת ולתמיד".