מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיה אמנם גורמות לרובנו להסתובב עם מועקה בלב - אבל כעת מתברר שבמקרים רבים אין מדובר רק בתחושה, אלא בבעיה רפואית של ממש. מחקר שנערך בביה"ח שערי צדק בירושלים מצא כי חלה עלייה בחודשי המלחמה הראשונים במספר התקפי הלב בישראל.
המחקר, שנערך ביחידה לטיפול נמרץ לב על ידי ד"ר רנאל לוטטי ופרופ' אלעד אשר ממרכז הלב בשערי צדק יחד עם עמיתיהם, ופורסם בכתב העת הרפואי "Journal of Clinical Medicine", מצא שיש עלייה של כ־35% במספר התקפי הלב הקשים והדחופים בשלושת חודשי המלחמה הראשונים, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. 94 מקרים של התקפי לב דחופים טופלו בחודשי המלחמה, לעומת 63 בלבד בתקופה המקבילה אשתקד.
ממצא נוסף מראה עלייה במספר הפונים ליחידה לטיפול נמרץ לב, עלייה שאף מתחדדת על רקע ירידה בחלקם של ערביי מזרח ירושלים שמגיעים פחות לטיפול. מהנתונים שנאספו בשערי צדק עולה כי בתקופת המלחמה טופלו 295 איש, לעומת 261 בתקופה המקבילה אשתקד.
באשר לירידה המשמעותית במספר תושבי מזרח ירושלים הערבים שהגיעו לקבלת טיפול רפואי בזמן המלחמה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד (39 לעומת 57), ההערכה בבית החולים היא שמטופלים אלו העדיפו בתקופה זו לקבל טיפול בבתי החולים במזרח ירושלים.
"המלחמה משפיעה על הציבור"
עוד עולה מהנתונים שהיתה עלייה לא רק במספר התקפי הלב, אלא גם במספר המקרים של הפרעות בקצב הלב. עוד נמצא כי יש עלייה שאינה מובהקת בתמותה לאחר התקף לב (במהלך האשפוז), מ־3.4% מהמקרים בשנה שעברה ל־4.3% מהמקרים בתקופת המלחמה. עם זאת, החוקרים מסייגים ואומרים כי אין עדיין נתונים ממעקב ארוך טווח אחרי החולים, וכי חלק מהתמותה המיוחסת להתקפי לב מתרחשת עד שנה מההתקף.
"אנו רואים באופן מובהק את השפעות תקופת המלחמה על הציבור. לחץ, דאגה, מתח וחרדה, כפי שכולנו חווינו וחווים עד היום, הם גורמים משמעותיים בהתפתחות אירועים לבביים משמעותיים", מסביר מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב בשערי צדק, פרופ' אלעד אשר.
"העלייה המשמעותית בקרב האוכלוסייה היהודית מביאה לידי ביטוי את לחצי המלחמה, והירידה במקרים בקרב האוכלוסייה הערבית מוסברת ככל הנראה בהימנעות מהגעה לבתי חולים במערב העיר ובפנייה לבתי החולים במזרח העיר".
עוד הסביר פרופ' אשר כי העלייה בהפרשת הורמוני דחק כמו נוראדרנלין משפיעה על המערכת הסימפתטית ועל התכווצות כלי הדם, עד כדי גרימה לאירוע כלילי חריף - חסימה של אחד מעורקי הלב, שמוביל להתקף לב. מחקר ישראלי אחר שנעשה בביה"ח מאיר בתקופת מלחמת המפרץ ב־1991, מצא תופעה דומה.
"מ־7 באוקטובר היה לי ברור שאסון בסדר גודל שכזה עשוי להשפיע על התקפי לב", אומר פרופ' אשר. "מחקרים קודמים על עיתות חירום, ואפילו על אסון כמו רעידת אדמה, מצאו שלאחריהם היתה עלייה בהתקפי לב. אין ספק שהסטרס משפיע על כך. אנשים ממש לוקחים ללב את המצב.
"למי שנמצא בלחץ מהמצב, חשובה תמיכה של משפחה וחברים, וגם ללכת לדבר עם פסיכולוג או פסיכולוגית. בכל חשש לאירוע לבבי, אין להמתין בבית. עדיף ללכת ולבדוק, גם אם בסוף יתברר שזה לא התקף לב.
"טיפול מהיר באירועי לב מציל חיים, והגעה מהירה לטיפול תוך העברה מיידית לחדר הצנתורים מצילה והצילה את חייהם של רבים מהמטופלים שהגיעו. במקרה של חשש לאירוע לבבי אין להשתהות, ויש להגיע מיידית למיון לבירור ולטיפול מהיר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו