צו קריאה

עם יד על הלב: מתי בפעם האחרונה קראתם את התווית של מוצר מזון או משקה שרכשתם? בעזרת כמה כלים בסיסיים שקל לזכור, תוכלו לעשות בחירה נבונה של מזונות ומשקאות באופן שישרת בצורה המיטבית את הצרכים הבריאותיים והתזונתיים שלכם.

לפני הכל, בואו נבין מה חייבים יצרני המזון לסמן על התוויות. "על פי חוק הסימון התזונתי, חובה לציין את כמות האנרגיה, מה שהציבור מכיר כקלוריות; את כמות החלבון, הפחמימה והנתרן - כל אלה ביחס ל־100 גרם מוצר", מסביר גיא שלמון - דיאטן קליני, איש חינוך גופני ופיזיולוג, "באשר לרכיבים אחרים שמוספים למוצר, חלה חובה על היצרן לציין את שמותיהם, אבל אין חובה לציין את הכמות ל־100 גרם". 

שלמון מוסיף כי "תווית המזון יכולה לסייע לנו לערוך השוואה בין מוצרים שונים ביחס ל־100 גרם מזון, ולבחון כמות של רכיב מסוים בין שני מוצרים שונים. שנית, התווית מאפשרת לנו לבחון אם המוצר בריא ומתאים לרצוננו או שהוא מעובד יתר על המידה ומכיל תוספת חומרים כימיים שלא היינו רוצים לצרוך ו/או רכיב תזונה מסוים, למשל מלח או סוכר, שעלינו להימנע מצריכתו מסיבות רפואיות. חשוב לא פחות לשים לב לתאריך האחרון לשיווק המוטבע על המוצר ולהמלצות נוספות שיש באשר לאופן אחסונו". 

 

הסדר כן קובע

לא רק ההרכב והכמות - גם לסדר ברשימת הרכיבים יש משמעות. "הרכיב שכמותו היא הגדולה ביותר יופיע ראשון, והרכיב שכמותו הקטנה ביותר יופיע אחרון. לדוגמה, אם סוכר מופיע ראשון, המוצר עתיר מאוד בסוכר. גם אם כתוב על המוצר 'אינו מכיל תוספת סוכר', אין הדבר אומר שאין בו סוכר. יש מוצרים שאמנם לא הוסיפו להם סוכר באופן חיצוני, אך הם מכילים מלכתחילה סוכר באופן טבעי. דוגמה לכך היא דבש", מסביר שלמון. 

לדבריו, גם אם המילה "סוכר" לא מופיעה על האריזה, הוא יכול להתחבא תחת שמות רכיבים אחרים כגון סוכרוז, סירופ גלוקוז או סירופ תירס עתיר פרוקטוז, המכונה לעיתים HFCS. 

מה עושים כשיש רכיב על התווית שאיננו מכירים? לדברי שלמון, חשוב לבדוק, ללמוד - ולהכיר: "אפשר להיעזר באיש מקצוע כמו דיאטן ולקבל הכוונה לקריאה נכונה של התוויות. כמו כן, חיפוש קל באינטרנט של שם הרכיב מסייע בקבלת מידע רב". 

לא אחת משמש הסימון על תוויות המזון לצרכים שיווקיים. כך, למשל, תוכלו למצוא אריזת חסה שטופה שעליה מדבקה עם הכיתוב "0% שומן". כיתוב זה אמנם מדויק, שהרי חסה היא נטולת שומן, אבל אין בו צורך למעט עניין שיווקי. דוגמה נוספת היא הכיתוב "ללא כולסטרול" על מוצרים שאינם מן החי וממילא אינם אמורים להכיל כולסטרול.

 

לגזור ולשמור

מילון מונחים מקוצר רגע לפני שתצאו לקניות - קבלו דגשים נוספים לקריאה נכונה של תוויות מזון או משקה: 

• "E" - קידוד מספרי של תוספי מזון, כגון צבעי מאכל או חומרים משמרים. "יש נטייה להאשים את כל קבוצת ה־E כאסורה ומזיקה, וזה לא נכון", מסביר שלמון, "בתוך הקבוצה יש גם צבעי מאכל טבעיים, הנחשבים לבריאים, כמו 100E, כורכומין – החומר הפעיל בכורכום". להבדיל, לחלק מצבעי המאכל המלאכותיים נמצא קשר להפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים, להיפראקטיביות, לאלרגיות, להפרעות בדרכי נשימה, למיגרנה ולכאבי ראש וכן לפריחות בעור, ונשמעות טענות אף בדבר סיכון אפשרי לסרטן. לאור זאת, כדאי להימנע מצריכת צבעי המאכל המלאכותיים טרטרזין 102E (צהוב), סנסט ילו 110E (צהוב־כתום), אזורובין 122E (אדום), פונסו 124E (אדום), אריטרוצין 127E (אדום), אלורה 129E (אדום), אינדיגו קרמין 132E (כחול) ו־E133 (כחול מבהיק).

• "עשוי להכיל" - לא אחת תמצאו על תווית מזון את האזהרה "עשוי להכיל גלוטן" או "עשוי להכיל בוטנים", למשל. משמעות הדבר אינה בהכרח כי יש במוצר שאריות האסורות למי שרגישים או אלרגיים אליהן, אלא כי יש סיכוי שבמהלך ייצור המוצר חדרו שאריות של הרכיב דרך קווי הייצור עצמם. לאור זאת, אם יש במוצר זה או אחר רכיב שאתם רגישים או אלרגיים אליו - העדיפו להימנע מצריכתו. 

• "מועשר" - מזון שהעשירו אותו בוויטמינים או במינרלים, למשל. לעיתים מדובר במזון מעובד שחלק מהרכיבים שבו הלכו לאיבוד בתהליך העיבוד, לכן הוסיפו אותם לאחר מכן. בקבוצה זו אפשר למצוא מזונות פונקציונליים, או כפי שהציבור מכירם בשם "מזונות־על". למשל, מזונות מקבוצת הביו, שבהם מוסיפים בעיקר חיידקים פרוביוטיים. 

• "ללא" - מתייחס לעובדה שהרכיב לא נמצא במוצר ולא היה בו מלכתחילה. 

• "נטול" - מתייחס לרכיב שהיה קיים במוצר המקורי אבל הוסר ממנו כמעט לחלוטין. למשל, קפה נטול קפאין שיכול להכיל עד 5 מ"ג קפאין, לעומת כ־80 מ"ג בקפה שאינו נטול. 

• "מופחת" - מתייחס לרכיב שהפחיתו אותו מהמוצר המקורי, דוגמת שומן, כולסטרול או סוכר. מוצר "מופחת" צריך להכיל עד שני שלישי רכיב ביחס למקור. 

• "דל" - מתייחס לכל רכיב בנפרד ולא למוצר כולו. למשל, מוצר דל קלוריות יכיל עד 40 קלוריות ל־100 גרם, משקה דל קלוריות יכיל לא יותר מ־20 קלוריות ל־100 מ"ל, מוצר דל שומן יכיל לא יותר משני גרמים של שומן ל־100 גרם ומוצר דל כולסטרול יכיל לא יותר מ־30 מ"ג ל־100 גרם מזון. 

• "מכיל רכיבים טבעיים" - אינו אומר בהכרח כי כל הרכיבים במוצר טבעיים. יכול להיות שרק חלקם טבעיים וחלקם היו במקור טבעיים, אבל תהליך המיצוי וההפקה שלהם אינו טבעי.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו