המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) פרסם היום (שני) את עיקרי הערכתו האסטרטגית לשנת 2022. לפי המכון, בתחילת 2022 מצבה האסטרטגי של ישראל מאופיין ב"היעדר מיצוי עוצמותיה הביטחוניות, הכלכליות והטכנולוגיות כמענה לאתגרים המדיניים, הביטחוניים והפנימיים הניצבים לפיתחה". לפי חוקרי המכון, אלה נובעים מהיעדר תפיסה אסטרטגית כוללת ועקבית לטווח הרחוק.
ביחס לאתגרים הגלובליים, הדו"ח מציין כי ישראל נדרשת לבחור צד בעימות הבין מעצמתי הגובר בין ארצות הברית לבין סין, ולהתכונן למגוון אירועי קיצון בשל שינויי האקלים והמשברים הכלכליים התכופים, כמו גם שינוי נורמות בעקבות מגפת הקורונה והחששות בנוגע לאיתנותן של דמוקרטיות ליברליות. המכון ציין כי התלות של ישראל בתמיכת ארה"ב נמשכת, אך הסיוע שוושינגטון יכולה להעניק לישראל נשחק בשל הקיטוב הפנימי בארה"ב ומיקוד הקשב האמריקאי בבעיות פנים ובמאבק מול סין, על חשבון העיסוק במזרח התיכון.
על רקע זה, פוחתת נכונות הממשל להטות אוזן קשבת לאינטרסים ולחששות הישראלים, גם בסוגיית איראן וגם בהקשר הפלשתיני. עוד מצביע המכון על כך שחל כרסום בנכונות ארה"ב להשקיע בהרחבת ובהעמקת הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לבין מדינות ערב הפרגמטיות.
נוכח האתגרים, המכון פרסם המלצות למדיניות, שכוללות בין היתר גיבוש אסטרטגיה עדכנית, יוזמת ומקיפה לסביבה האסטרטגית והאופרטיבית המשתנה, והנערכות במקביל למול כל האתגרים. המכון ממליץ להיערך להסכם הגרעין עם איראן וגם למצב שבו אין הסכם, להתמיד במערכה שבין המלחמות (המב"מ) ולעדכנה, לקדם מהלכים מדיניים וכלכליים תשתיתיים לחיזוק הרשות הפלשתינית ולנסות לגבש צעדים ברוח "כלכלה תמורת ביטחון" ברצועת עזה. בנוסף, המכון הדגיש את חשיבות העמקת התיאום עם ארה"ב, הרחבת הסכמי אברהם והעמקת הקשרים עם מצרים וירדן.
הבעיה האיראנית
באופן לא מפתיע, האתגר המרכזי שעליו מצביעים חוקרי המכון הוא איראן, שממשיכה בחתירתה להפוך למדינת סף גרעיני, כשברשותה כל היכולות הנדרשות לפרוץ לפצצה גרעינית בטווח זמן של שבועות. המכון לא מחדש בהקשר זה, אך מצביע על כך שהתקדמות תוכנית הגרעין מקנה לאיראן את פרק הזמן הקצר ביותר בשנים האחרונות לפריצה לנשק גרעיני, אם המשטר יחליט לעשות כן. ההתקדמות בתחום הגרעין מגבירה את פיתוי הממשל האיראני שלא לחזור להסכם הגרעין בלי תמורה ניכרת, שספק אם לממשל האמריקאי יש יכולת או רצון לספק לה.
יצוין כי המונח "פריצה" מתייחס לייצור כמות מספקת של אורניום מועשר, אך על פי ההערכות לאיראנים יידרשו עוד כשנתיים עד שיוכלו להשיג ראש נשק גרעיני שמיש שיותקן על טיל בליסטי.
בה בעת, איראן נחושה לבנות ולהעצים את יכולותיה הצבאיות כדי לאיים על ישראל לאורך גבולותיה מכמה זירות, וגם באמצעות שלוחים בתקיפות מנגד באמצעות טילים, רקטות, כלי טיס בלתי מאוישים תוקפים ואש מדויקת. לפי ה-INSS, ישראל מצידה מצויה ב"מבוכה אסטרטגית" מול סוגיית הגרעין האיראני, כאשר כל התרחישים האפשריים בהקשר הדיאלוג שמתקיים בין איראן לבין המעצמות שליליים מבחינתה. מצד שני, בישראל מבינים כי התנגדות להסכם בין המעצמות לבין איראן, שיתמקד בהקפאת תוכנית הגרעין, תותיר את ישראל מבודדת כשלרשותה אופציה צבאית בלבד להרחיק את איראן מפצצה.
המכון הצביע גם על הזירה הפלשתינית שמהווה אתגר לחזון ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומוסרית, בשל מגמת הגלישה למציאות של מדינה אחת. כמו כן, הזירה מציבה בפני ישראל סיכונים מוחשיים של הסלמה ביטחונית, כשהמצב ביהודה ושומרון על סף רתיחה, בין השאר עקב היחלשות עד כדי חוסר תפקוד ומשילות של הרשות הפלשתינית.
המצב בזירה הפלשתינית מאתגר את מעמדה של ישראל גם בזירה המדינית והמשפטית הבינלאומית. מול רצועת עזה ניצבת ישראל בפני אותה דילמה ארוכת שנים: הצורך הדחוף במענה למצב ההומניטארי, ובמקביל רצון למנוע הסלמה ביטחונית, הצורך לקדם עסקת שבויים ונעדרים ולמנוע את התחזקות חמאס והתעצמותו הצבאית.
במכון מצביעים גם על האתגרים הפנימיים ומציינים כי בתוך ישראל מסתמן איום חברתי חמור במיוחד לנוכח הקיטוב, השסעים המתחים וההקצנה. עוד מציינים במכון בהקשר זה את חולשתה של משטרת ישראל והתפתחות מובלעות נעדרות שליטה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו