קריאת עזרה: כך תסייעו במשבר נפשי

רבות דובר על הצדדים הנפשיים של משבר הקורונה, על מתחים וחרדות שמתפתחים למשברים וחוצים גילים, מילדים וצעירים ועד מבוגרים וקשישים. עם זאת, אנשים שונים אלה מאלה ביכולת ההתמודדות שלהם וברמת רגישותם, ויש בכל משפחה כאלה שיגיבו מעט יותר קשה מאחרים, יהיו מדוכדכים יותר, יגיבו בהתפרצויות כעס או יחושו אובדן תקווה. במצבים אלה לבני המשפחה שסביבם יש חלק חשוב בתמיכה בהם ובניסיון לחלץ אותם מהמשבר. 

גם תפקיד ה"מעודד" אינו פשוט, והוא עשוי לעיתים להחליש גם את המעודדים עצמם ולהעבירם למחוזות הדכדוך והייאוש. איך מעודדים בני משפחה וחברים בצורה יעילה ותומכת, ואיך מצליחים לשמור על קור רוח במקום לשקוע יחד איתם? "מחקרים רבים מצביעים על כך שקיומה של תמיכה חברתית הוא אחד הגורמים החשובים ביותר המשפיעים על היכולת להתמודד עם מצוקה רגשית", אומרת ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן ומחברת הספר "עוצמת ההקשבה - כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר". "המתנה המשמעותית ביותר שיש בכוחנו להעניק לסובבים שנמצאים במצוקה היא מתנת ההקשבה, שבוראת שותפות והדדיות ומאפשרת לנו לנהל שיחה מתוך רצון אמיתי להתקרב".

כדי שנעשה זאת בצורה יעילה, עלינו בראש ובראשונה לשים בצד את השיפוטיות והביקורתיות, ואפילו להפסיק לתת עצות או המלצות. ד"ר דניאלס מציעה להקשיב לאדם ולומר לו שהוא אינו לבדו ושאתם עומדים לצידו. "שמרו על קור רוח והימנעו מתגובות אמוציונליות מוגזמות ומגילויי חרדה. אפשרו לאדם לספר על אירועים ואנשים בחייו בהתאם לרצונו ובקצב שלו. עצם הדיבור והאוורור הרגשי יכול למתן ולהוריד את רמת המצוקה".

ניתן לעודד את האדם לעסוק בפעילויות בעלות משמעות שהוא נהנה מהן בעבר, כגון האזנה למוזיקה, פעילות יצירתית, תרבותית, חברתית או גופנית, ולבסס תקשורת בריאה ופתוחה שתעודד אותו לפנות אליכם בכל פעם שהוא מרגיש מאוים, לחוץ או חרד. ד"ר דניאלס מציעה גם לכם, בתפקיד המעודדים, לגייס מעגלי תמיכה משלכם. "לא קל לצפות באנשים יקרים לנו סובלים וכואבים. לכן שתפו אחרים ברגשותיכם, כדי שתוכלו לעמוד לרשות האדם מבלי להזניח את צורכיכם. כמו כן, עודדו את האדם לפנות בעת הצורך לקבלת ייעוץ של איש מקצוע באשר לטיפול מקצועי העונה על צרכיו". 

מסר אופטימי לילדים

למשבר הקורונה יש ועוד יהיו השלכות רגשיות וחברתיות לא קלות על ילדים ובני נוער, שעבורם מסגרת חברתית היא קריטית במיוחד. כאן ההקשבה וההכלה של ההורים חשובות במיוחד, ויש לעודד את הילדים לשתף אתכם בתחושותיהם ולומר להם שאתם כאן עבורם תמיד ושתעברו את זה יחד. יש לאפשר להם לבטא חששות, ולא לבטל או לגמד אותם. "התמקדו ביש במקום בחסר. במה שכן ניתן לעשות ופחות במה שנמנע מהם. העבירו מסר אופטימי והימנעו מאמירות המבטאות ייאוש וחוסר מוצא", אומרת ד"ר דניאלס, ומזכירה כי יש לעקוב אחר ילדים המראים תגובות חריגות מתמשכות וקיצוניות, ובעת הצורך לפנות לסיוע של אנשי מקצוע.

אחת המצוקות הרווחות ביותר בקרב ילדים קשורה לניהול הלימודים בזום. שרית טגנסקי, דוקטור בתחום הפסיכולוגיה החינוכית ממרכז פאנקשן, אומרת כי לא אחת הזום גורם לילדים, בעיקר לאלה הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, להתקפות זעם עד כדי רצון לשבור את המחשב. "מדובר בהתפרצות זעם כלפי ההורים, תחושת כעס על כל העולם או עיסוק באוכל ללא הפסקה. ההמלצה שלי להורים לילדים במצב כזה היא לאפשר להם להפסיק ללמוד בזום, כי הנזק עלול להיות חמור".

כמו כן, במשפחות רבות הילדים נשארים בבית במשך היום וההורים יוצאים לעבוד ומצפים מהילדים לנהל סדר יום. הילדים אינם מסוגלים לעשות זאת, ואז הם מתמלאים זעם כלפי עצמם וכלפי ההורים. "ההמלצה להורים היא לתת לילדים משימות של כישורי חיים בתוך הבית. לאפשר להם לראות סרטים חינוכיים או סרטי טבע ולתת להם משימות כמו בישול, קיפול כביסה ואחריות בתוך הבית. להורים אני אומרת שהשנה הזו אבודה מבחינה לימודית וחברתית, ולכן יש להפסיק לרדוף אחרי מה הילד צריך מבחינה חינוכית ולתת מקום לפן הרגשי. לעודד לספורט, להתנדבות, ללמד מחויבות משפחתית ומחויבות אישית".

בנוגע לילדים קטנים, ד"ר טגנסקי ממליצה להבריש את הילדים במקלחת בספוג קשיח מעט (ליפה), פעולה שגורמת לרגיעה בגוף. "מומלץ להגיד לילדים אחרי המקלחת לשכב על המיטה בחדר על הגב, להניח ידיים לצד הגוף ולדמיין את מה שהם רוצה שיקרה. נוסף על כך, חשוב לזכור שהבדידות גורמת לילדים ולבני הנוער לדימוי עצמי נמוך מאוד, ולכן מומלץ מאוד להתפנות ולעשות איתם יחד הליכות קבועות בפארק, רכיבות משותפות על אופניים ומפגשי חברים בשמש". 

הגיל השלישי

בני הגיל השלישי היו ללא ספק הנפגעים העיקריים מהמשבר הזה, בהיותם אוכלוסייה בסיכון שמודרה ונאלצה להיסגר בבית חודשים רבים וארוכים. עכשיו הם אמנם הראשונים לראות את האור בקצה המנהרה ולקבל חיסון, אך גם זה מלווה אצל חלקם בחששות רבים, ויעבור עוד זמן עד שיוכלו לשוב ולהתחבק עם הילדים והנכדים ללא חשש ולחזור לשגרת החיים הרחוקה ההיא, של טיולים בעולם, מסעות שיט מפנקים, הופעות תרבות ומפגשים חברתיים.

בעמותת סה"ר, המעניקה ללא תשלום סיוע והקשבה ברשת באופן אנונימי לכל קבוצות הגילים, מציינים כי מתחילת משבר הקורונה חלה עלייה כללית של 35 אחוזים בפניות אל קו הצ'ט של העמותה ברשת, אך בקרב הגיל השלישי היתה עלייה של יותר מ־300 אחוזים בפניות. העמותה מסייעת באמצעות שיחה כתובה בצ'ט, אי־מייל, קבוצות תמיכה אינטרנטיות וכן באמצעות מידע רב באתר sahar.org.il

לונה בן דיין, עובדת סוציאלית והמנהלת המקצועית של עמותת סה"ר, אומרת כי "התחושה של מבוגרים רבים בתקופת הקורונה היא שאף אחד לא רואה אותם ושהם הפכו שקופים, ולכן חשוב לייצר להם עוגנים קבועים, לשאול אותם באיזו שעה נוח להם שתהיה לנו שיחה קבועה, ולעמוד בכך. זה מייצר עבורם ציפייה חיובית לקיים שיחה עם הבן או עם הנכדה. הציעו להם תחומי עניין משותפים לכם, למשל צפייה בסדרת טלוויזיה כלשהי או קריאת ספר משותף, וקבעו שיחת טלפון שבה תדברו על הספר או על הפרק ששודר. אדם שמרגיש משמעותי, חש פחות בודד". 

לדבריה, "המחסור במגע קשה לכולם, ולפעמים הכנת חלה עם ברכה כתובה והנחתה מחוץ לדלת יכולה להיות מחווה קטנה שתזכיר להורים או לסבים המבוגרים שהם חשובים לנו ושאנחנו חושבים עליהם גם כשהם לא נמצאים לידנו. אפשר להכין להם סרטון עם ברכות ותמונות, והמסר יחלחל וישפיע עליהם. מדובר על יצירת שגרה קבועה שמייצרת חשיבה על האחר, לא באופן חד־פעמי". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו