הטרגדיה הכפולה והמצמררת של משפחת עציון: משה עציון, אביו של זאב (זאביק) עציון ז"ל שנהרג ביום האחרון של צוק איתן, שם קץ לחייו היום (ראשון) על קברו של בנו בקיבוץ נירים. היום, ל' באב, זהו התאריך העברי לנפילתו של הבן.
מהמועצה אזורית אשכול נמסר: "כואבים את לכתו של משה עציון ז"ל בן ה-88 מקיבוץ נירים, אביו של זאביק עציון, רבש"צ הקיבוץ שנהרג במבצע 'צוק איתן'. משה יצא היום בשעות הבוקר מביתו בנירים. משלא חזר לאחר כמה שעות, החלו חיפושים אחריו שהגיעו גם לבית הקברות. שם הוא נמצא לאחר ששם קץ לחייו על קברו של זאביק בנו, שנפל בסוף מבצע 'צוק איתן' בנירים".
בקיבוץ נירים ספדו למשה: "משה עמד בגבורה לא רק בשכול אלא גם בנסיבות חייו כניצול שואה. מאז מותו של זאביק היה משה שקוע במאמץ אין-סופי להיות ראוי למורשתו של זאביק, כפי שהאמין וסיפר בעשרות מקומות ואירועים. עבור משה היה מותו של זאביק עוד מכה ועוד ניסיון שהגורל העמיד בפניו כחלק מתקומת העם היהודי בארצו, והוא היה נחוש לעמוד בכל בראש מורם. משה נסך בכולנו גאווה ואמונה שהכל אפשרי.
בשנה שעברה הוציאה לכבודו המשפחה ספר שהיה סיפור חייו מילדותו בקרקוב, הרעב בסיביר, המסע לארץ דרך טהרן, וסופו ההשתקעות כאן בנירים. בכולם עמד בזכות אופיו האופטימי ויכולתו לקום מכל מכה שספג. שם הספר היה 'תמיד בדרך'. היום הסתיימה הדרך. קיבוץ נירים אבל עם משפחת עציון, ונוצר את זכרו של משה".
במועצה הוסיפו כי משה היה דמות מוכרת, פעילה, אהובה ומוערכת באשכול. סמל לערכי נתינה, אהבת אדם והארץ. המועצה משתתפת בצער המשפחה, רעייתו, בתו, כלתו והנכדים וכל קהילת נירים. הלווייתו של משה עציון ז״ל תתקיים מחר, יום שני, בשעה 18:30 בנירים.
זאב נפל ב-26 באוגוסט 2014, היום האחרון של "צוק איתן", כתוצאה ממתקפת פצמ"רים. פצצת מרגמה שנחתה בתוך הקיבוץ גרמה לנזק לקו מתח גבוה.
מערכת החשמל קרסה וכל אמצעי התקשורת הקוויים והסלולריים פסקו לפעול. זאביק יצא עם גדי ירקוני (כיום ראש המועצה האזורית אשכול; א"י) מרכז המשק ועם שחר מלמד ללוות צוות של אנשי חברת חשמל פרטית שהגיעו לתקן את תשתית החשמל שניזוקה.
על פי הכתוב באתר "יזכור", מטח פצמ"רים נוסף נורה אז לעבר הקיבוץ. הם ניסו לתפוס מחסה, אבל ההתראה הייתה קצרה מדי. זאביק נהרג מרסיסים, וכך גם שחר מלמד. גדי ירקוני נפצע באורח קשה, ואיבד את שתי רגליו.
ניר שורמן, יו"ר ארגון הרבש"צים מבית ההסתדרות לאומית: "משה, שהיה ניצול שואה, שרד בגבורה את תופת הנאצים במלחמה הארורה. מותו של בנו זאביק היה עבורו קרע שלא ניתן לאיחוי, והבוקר ייסוריו לא עמדו לו יותר. מורשתו שלו כחלק מתקומת העם והמדינה ומורשת בנו, שעמד איתן למען ביטחון המולדת, יישארו בליבנו לעד. מאות רבש"צים מכל רחבי ישראל מרכינים היום ראש בפני המשפחה האבלה. נמשיך אנחנו להציל חיים, למרות הכאב הנורא והמחיר שמשלמים אנחנו ובני משפחותינו".
השתתף בהכנת הידיעה: שלומי דיאז
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו