בשבועות האחרונים הפכתי מומחה לשירה עברית. הפסקתי לצפות ולהאזין לכל התחנות והערוצים, שמבוקר עד ערב עסוקים בשטיפת מוח שלא היתה מביישת את המחנות לחינוך מחדש בבריה"מ. לרגע היה נדמה לי שאינני גר במדינת ישראל, מעצמה צבאית וכלכלית, אלא במדינה אפריקנית בין ניגריה לחוף השנהב. רבים מהאנשים שפגשתי בחודש האחרון ידעו לספר לי בכנות כי מצבם הכלכלי השתפר בשנים האחרונות, נסעו לחו"ל וקנו מכוניות חדשות, ולמרות זאת דיקלמו את המנטרות ששמעו בתקשורת על ההומלסים חסרי הדיור והילדים הרעבים.
השמאל כועס כי חלום המזה"ת החדש קרס, נוני מוזס זועם כי קמה לו תחרות, גרבוז וחבריו מלאי חמה. הכעס, התסכול, החימה והזעם התרכזו לתוך מערכת הבחירות תחת הכותרת "רק לא ביבי". לא נתקלתי בכאלה שטוענים "רק הרצוג ולבני", אין כמובן להתפלא על כך.
האם לבני והרצוג יש יכולת להנהיג את המדינה?
כל אדם רציני בישראל, שעתיד המדינה, החברה והכלכלה חשוב בעיניו, חייב לשאול את עצמו אם ליצחק הרצוג ולציפי לבני, מתוך סקירת מעשיהם בעבר, יש את הכישרון והיכולת להנהיג את מדינת ישראל לעת כזאת. האם אפשר להצביע על פעולה אחת מהותית או על חותם אמיתי שהם הותירו בשנות פעילותם הציבורית? הם לא כתבו אף לא שורה אחת בספר ההיסטוריה של מדינת ישראל. התשובה היחידה שאני מקבל מאותם אלה שאני מציג בפניהם את השאלה בדבר התאמת הרצוג ולבני היא - שתיקה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
אפשר לבקר את בנימין נתניהו, יש דברים שהיה ראוי שייעשו אחרת, אולם כל בר דעת מבין שאין כיום בחיים הציבוריים בישראל דמות אחרת שתוכל להוביל את רכבת המשא של תקומת ישראל על פסים יציבים ובטוחים. אזרחי ישראל לא אמורים להיות חלק מניסוי, מדובר בחיי אדם ולא בחיות מעבדה.
למרות הסקרים המוזמנים והאווירה המלנכולית שהתקשורת מנסה לייצר, ברור שמדינת תל אביב לא משקפת את עמדות רוב הציבור בישראל. ההפך הוא הנכון, לרוב הציבור בישראל, מתוך לקחי העבר ותבונת המעשה, יש השקפת עולם ימנית. את מחיר הזיות השלום כבר שילמנו, ואין אדם הגיוני בישראל שרוצה לחזור לימי הסוציאליזם המנוון. רשימת המחנה הציוני מורכבת מסוציאליסטים, מפוסט־ציונים וממעודדי אי גיוס לצה"ל. רשימה העומדת בסתירה מוחלטת לדעות רוב הישראלים. אשר על כן קשה מאוד להאמין לנכונות הסקרים. מכל מקום ברגע ההכרעה אין ספק שהתבונה תגבר ולא תחושת הביקורת והשלילה, שאין לה בסיס אמיתי בסוגיות יסוד קיומיות כגון ביטחון, כלכלה ומימוש החזון הציוני.
הבחירות יקבעו את מידת הלחץ שניתן להפעיל על ישראל
אינני מסוגל להעלות על הדעת שחלום השמאל על ישראל כמדינה לחוף הים התיכון, מנותקת מהעבר ומרוכזת בהווה, יהיה תחליף לתקוות המדינה היהודית שנטועה בעבר ומביטה אל העתיד בגבורה ובאמונה. אז בימים שכאלה אהוב עלי השיר "אנא בכוח גדולת ימינך".
הכתבה הכי נקראת היום באתר: המגישה הלבנונית שהפכה לסערה ברשת
אובאמה, אבו מאזן, פוטין, האיראנים, חיזבאללה, המצרים והסעודים כולם מחכים לתוצאות הבחירות בישראל. תוצאות שיקבעו מהי מידת הלחץ שניתן להפעיל על מדינת ישראל לוויתורים משמעותיים בירושלים וביהודה ושומרון. חשוב לזכור כי כאשר ייפלו טילים על כפר סבא, על נתניה ועל רעננה משטחים שיפנה המחנה הציוני ביהודה ושומרון, לא יהיה כל ערך לוויכוח הגדול על מחירי הדירות. כאשר תקום מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים, גם אם הקוטג' יהיה בחינם - לאיש לא יהיו חשק ורצון לאכול אותו.