ולתפארת מדינת ישראל

כללי

נדב מן

כזכור מהפרק הראשון, שמואל שירת בשנים 1926-7במשטרת אבו כביר ובתחום אחריותו הייתה גם פתח תקווה. בשנת 1928 עבר שמואל למשטרת רמלה ובשנת 1929 פרצו מאורעות תרפ"ט.

לעדכוני חדשות נוספים הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הישוב העברי בחולדה הותקף בידי מאות פורעים. שמואל שלח כוח צבאי עם רכב לחלץ את הנצורים במקום. אפרים צ'יזיק, שנשלח על ידי ההגנה להיות אחראי על ביטחון המתיישבים בחולדה, כבר היה הרוג. אנשי חולדה הגיעו למשטרת רמלה ושמואל שיכן אותם במקום. מכיוון שיצאו עם נשקם מחולדה (היה זה נשק לא לגאלי), הם היו צפויים לעמוד למשפט. שמואל דאג לשלחם למחרת היום לתל אביב בטרם יאסרו.

על מדרגות משטרת רחובות. צוות שוטרים בריטים, ערבים ויהודים

משפחת וויסברג התגוררה במגורי השוטרים של משטרת רחובות. בתצלום אביבה (משמאל) ומשה הבן

בראשית שנות ה-30 יצא שמואל לקורס קציני משטרה בירושלים וחזר לאבו כביר, הפעם כמפקד תחנת המשטרה. במאורעות 1936-9 היה מעביר בהסתר נשק לאנשי ההגנה - מגיני תל אביב וסביבתה.

בשנת 1944 עבר שמואל לשרת במשטרת רחובות. כזכור, היה שמואל מצויד במצלמה שהנציחה אירועים שונים וגם את בני המשפחה. בחלק מהצילומים רב הנסתר, בעיקר אלו מהפעילות המשטרתית משום שהתיעוד נעשה מתשלילים, שלא היו פרטים על הנראה בהם.

אביבה וויסברג (במרכז) עם חברות ליד משטרת רחובות

יום הולדת 13 לאביבה. הרבה מחברותיה התקבצו למסיבת היום הולדת במשטרה. אולי מי מתושבי רחובות ימצא את קרוביו בתצלומים

לקראת עזיבת הבריטים את ארץ ישראל באביב 1948, דוללו מאוד כוחות המשטרה ברחבי הארץ. שמואל היה במשטרת רמלה ואיש ההגנה יודע ערבית שצורף אליו קלט תשדורת על כוונת הבריטים למסור את משטרת גדרה לערבים. שמואל הגיע לגדרה יום קודם עם תגבורת של שוטרים יהודים ממשטרת נס ציונה, פגש את יצחק פונדיק, שהיה מג"ד בגבעתי והציע לו להשתלט, בעזרת השוטרים שהיו עמו, על משטרת גדרה. וכך היה.

רופא המשטרה היה ד"ר פיינשטיין מרחובות. ילדיו וילדי משפחת יעקבי וגם וויסברג נפגשו במשטרה

קפטן ג'ונס (עומד משמאל) היה אף הוא חוקר משטרתי במשטרת רחובות. בראשית שנות ה-40 החל לקבל איומים על חייו על ידי ארגון האצ"ל. הוא ביקש להתחלף עם שמואל במגורים

ביוני-יולי 1948 הקימה "מנהלת העם" (ממשלת ישראל בדרך) שתי "ועדות טיהור", שמתפקידן היה להחליט מי מאנשי הממשל היהודים ששרתו בממשל המנדטורי ימשיכו לשרת גם את מדינת ישראל - ועדה לצפון הארץ וועדה בתל אביב (אחר כך הוקמה ועדה כזו גם בירושלים).

לוועדות ניתנו סמכויות בלתי מוגבלות, כלומר, אם הוועדה קיבלה מידע/חשד מגורם כלשהו על עובד מדינה, הן היו יכולות להדיחו מיידית, אפילו מבלי לומר לו במה הוא נחשד. המוזר בתהליך הזה, הוא ששר המשפטים המיועד פליקס רוזנבליט, שהיה משפטן במקצועו, פעל בכל כוח סמכותו לקדם את עבודת ועדות הטיהור.

דירת המגורים אליה עברה משפחת וויסברג שהתחלפה עם קפטן ג'ונס. עומדים בפתח הבית. מימין: פריבה אשת שמואל ובתה אביבה (אוחזת פרח), איתם בני הזוג הדסה ורפאל מינקוב מרחובות

1945: מפגש משפחות מיודדות בקיבוץ גבעת ברנר. וויסברג, פיינשטיין ולביטוב

רחובות 1946: יום ספורט משטרתי, תזמורת המשטרה

לפי סיפוריו של שמואל וויסברג, יום אחד כינס מפכ"ל המשטרה הראשון יחזקאל סהר את אנשי המשטרה ששירתו גם במשטרת המנדט, ובפגישה זו הטיח בהם שהם פושעים, לוקחי שוחד וסרסורי זונות. שמואל קם ושאל את המפכ"ל כיצד הוא יכול להטיל האשמות כוללות כאלו על כל הנוכחים מבלי שבדק. יום למחרת קיבל שמואל הודעת פיטורין מהמשטרה.

הקהל הצופה בתחרויות אנשי המשטרה

משפחת וויסברג גורשה גם ממגוריה במשטרה. בעזרת חברים, הקימו בני המשפחה צריף ברחובות ושמואל יצא לחפש עבודה בתחום הבניין, מקצוע שעסק בו בטרם התגייס למשטרה. למזלו, פגש אותו יצחק פונדק שהכירו וסידר לו עבודה כמחסנאי במחנה תל נוף.

טקס חלוקת הפרסים

לשוטר בריטי במשטרת רחובות נולד תינוק והסבים מאנגליה באו לבקר

אנשי משטרה רבים הודחו בצורה פראית זו. נגרם עוול נוראי לאנשים, שחלקם תרמו לביטחון המדינה, פרץ מרד, שוטרים הושמו במעצר, אנשים התאבדו. בג"צ התערב בהליך ופסל אותו וכך הסתיימה הפרשה העגומה מתולדות ארצנו.

שוטרים במשטרת רחובות