כמה חם פה בקיץ הישראלי, ולח. כל כך חם שאנחנו חייבים לצנן את הגוף. אז מה עושים? איזה מזל שהמציאו את הבירה במצרים העתיקה לפני הרבה מאוד שנים. היא מתאימה לקיץ הלוהט שלנו. קלילה, לא מחייבת ומרווה מאוד.
בכל קיץ אנחנו מחפשים חידושים וגיוונים, והטרנד הנוכחי הוא בירות לא שגרתיות, בין שממבשלות גדולות וידועות ובין שמיצרנים קטנים. נכון, לכל אחד יש את הבירה הקבועה שלו, אבל לפעמים מתחשק קצת לגוון, אפילו להתפרע - ומתברר שיש גם לא מעט יצרנים שזורמים עם זה.
אנחנו אוהבים לקרוא לזה בירות בוטיק, אבל בעולם המינוח הוא "קראפט" - בירות שמבושלות בעבודת יד עם שלל תוספות אישיות ופרשנויות מעניינות - טעמים, תבלינים, תוספות ושילובים. בדרך כלל הן תיוצרנה בכמויות קטנות אבל הן בהחלט יכולות להגיע גם ממבשלות גדולות.
קיבצנו כמה מהבירות היותר מופרעות שמצאנו, כאלו שהפתיעו גם אותנו בטעמים ובמרקמים - שלא לומר במוזרויות - שלהן, ולצידן השתרבבו גם בודדות בסגנון מיינסטרימי יותר. את הבירות הללו ניתן למצוא בחנויות יין ואלכוהול מובחרות, בברים, ברשתות שיווק מתמחות דוגמת סטופ מרקט וקשת טעמים, וחלקן אפשר למצוא גם בחצי חינם וביוחננוף. טעמנו, התרשמנו והופתענו. להלן התוצאות.
ג'ינג'ר בירד, וויצ'ווד - גם הג'ינג'ר בירד מגיעה מאותה מבשלה אנגלית. היא עוברת בישול שני עם ג'ינג'ר טרי שמעניק לה ארומה דומיננטית וטעם עמוק של ג'ינג'ר. היא מתוקה, חריפה, בעלת קצף יציב ולבן, שונה ומגניבה ותוכלו ליהנות ממנה גם עם כמה קוביות קרח או אפילו בקוקטיילים. או שתשנאו אותה כבר מהלגימה הראשונה. (14 שקלים).
הוגובלין IPA - מגיעה ממבשלת הקראפט האנגלית וויצ'ווד (Wychwood) שנוסדה בשנת 1983. לישראל מגיעות שבע בירות שלהם בבקבוק, שתיים בחבית ובנוסף בירות עונתיות וספיישלים. את סגנון הבירות שלה היא מכנה "אייל אנגלי מכושף", והסלוגן שלה - Scared of Some Ale, Lager Boy? - מלגלג על הפחדנים ששומרים אמונים לבירות הבנאליות... לבירה שלפנינו צבע ענברי יפה, היא ניחנת בטעמי ריבת משמש ותפוז סיני, והמתיקות שבה משולבת נפלא במרירות נעימה. (14 שקלים).
בלו מון - בירת קראפט ותיקה ומפורסמת, שבושלה לראשונה בשנת 1995 בצמוד לאצטדיון הבייסבול של ה"דנבר רוקי'ס" שבקולורדו והפכה למשקה הלא־רשמי של הקבוצה. הבירה נוצרה בהשראת סגנון החיטה הבלגי, אך כמה שינויים הפכו אותה להצלחה בסדר גודל אמריקני - לצד החיטה, השעורה וזרעי הכוסברה התווספו שיבולת שועל וקליפות תפוזי ולנסיה שמקנות לה מתיקות עדינה. המראה שלה עכור־חלבי, צבעה בהיר והטעמים שלה מתקתקים וכוללים ניואנסים של בננה ואגוזיות. (11 שקלים).
היטאצ'ינו נסט White Ale - בירה יפנית מבית הסאקה Kiuchi שנוסד בשנת 1823 (את הבירה התחילו לבשל שם רק ב־1996). זו בירה בסגנון חיטה בלגית, בהירה, פירותית בטעמי תפוז ורמז לאגוז מוסקט המשמש בתהליך ההכנה שלה. אל תפספסו גם את בירת האורז האדום שלהם שמבושלת עם קוג'י (שמרי סאקה). (14 שקלים).
Kronenbourg 1664 BLANC - מחבל אלזס שבמזרח צרפת דגמנו את בירת החיטה הקלילה והנפלאה הזו. בעלת גוון זהוב בהיר מאוד ומעונן, בעלת ארומות וטעמים של תפוחים, שזיף צהוב, תפוז וזרעי כוסברה. הבירה מרווה ומאוזנת, מרעננת ועדינה, וגם אלו שממש לא סובלים בירה יצליחו ליהנות ממנה בנקל. הבקבוק הכחול שלה ייחודי, מעוצב בהשראת מגדל אייפל ומעוטר בצבעי הטריקולור, שמקנים לו מראה יוקרתי. (39.90 שקלים לשישייה).
סמיקלאוס 14% - בירת קינוח אוסטרית חגיגית, וככל הנראה הלאגר החזקה בעולם (14%). היא מיוצרת ביום אחד בשנה, 6 בדצמבר, ומתיישנת בחביות עץ במשך עשרה חודשים. במרתפי המבשלה אפשר למצוא בקבוקים נדירים שמיושנים משנת 1983. זו בירה מתוקה, כהה מאוד, מזכירה דז'יסטיפים דוגמת ברנדי, שרי או פורט, וכן - היא תתאים בעיקר לחורף. בעלת גוף עשיר וסמיך, טעמי קרמל שרוף, פירות מיובשים (שזיפים וצימוקים) ודובדבנים בשלים לצד שוקולד וקפה. (25 שקלים).
JAIPUR ת'ורנברידג' ג'ייפור IPA - מבשלת Thornbridge נחשבת לראשונת מבשלות הקראפט המודרניות באנגליה ולאחת המצליחות והמוערכות שבהן. בירת הדגל של המבשלה היא IPA בסגנון אמריקני שזכתה בעשרות פרסים ברחבי העולם. היא בהירה מאוד וצלולה, בעלת טעמים הדריים של פומלה לבנה, מרירה עם אפטר טייסט ארוך במיוחד. (14 שקלים).
Walking Dead Rambling Society - מבשלת ברודוג הסקוטית היא מבשלת קראפט שהוקמה לפני 12 שנה על ידי שני צעירים וכלב (ומכאן מקור השם), והם מייצאים בירות לרחבי העולם ואפילו פתחו עשרות ברים משלהם. ההצלחה הפכה אותם למבשלה הפרטית הגדולה ביותר בסקוטלנד עם יותר מ־500 עובדים.
לצד טעמים "רגילים" יש להם בירות עונתיות או משוגעות דוגמת Walking Dead Rambling Society שטעמנו, בירת IPA מודרנית ויבשה, בהירה וצלולה, שמזכירה בפריכות שלה קצת שמפניה אבל עם טעמי גויאבה ואננס חמצמצים ומרעננים (15 שקלים). נסו גם את ה"ברודוג באונטי" החורפית שמבושלת בסגנון אחר לגמרי, לא פחות מופרע - כהה מאוד ועשירה, ובטעמי החטיף הפופולרי - שוקולד, קפה וקוקוס.
Wood will fall down - מבשלת מיקלר הדנית הולכת אפילו עוד יותר רחוק עם בירות מופרעות של ממש - Wood will fall down - זו בירה בסגנון חמוץ (מאוד!) ופופולרי מברלין של המאה ה־19, שממש כמו בטעימת לימון, קשה שלא להעוות את הפנים אחרי לגימה ממנה (לנו היא הזכירה מי כרוב כבוש). הבירה פריכה ותוספת של מעט פסיפלורה מעניקה לחמיצות גוון טרופי עדין. (15 שקלים).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו