וויסקי אירי במיוחד לסתיו

הציטוט "בפאב אף פעם לא יורד גשם" הוא ציטוט של כמה חברים אירים, שהשתייה אצלם היא אורח חיים מדורי דורות, ויש חשש כבד שאם הם ייפגשו מחוץ לבית, הם ככל הנראה יירטבו. ככה זה כאשר כמעט 300 יום בשנה יורד עליך גשם, ולכן עדיף להיפגש במקום מקורה, עדיף כזה שמגיש קצת אלכוהול.

אצלנו לא גשום כל כך, אך השינוי במזג האוויר מורגש היטב. באירופה כבר ממש קר וגשום, ואילו לכאן, כמו כל טרנד, גם מזג האוויר מגיע באיחור. אז החלטנו שצריך לשדך למזג האוויר הסתווי משקה מתאים, כזה שיחמם אותנו מבפנים אך לא יותר מדי. שיהיה חזק ובעל נוכחות, ומצד שני גם חלק ואלגנטי. אחרי מחשבות ולבטים הגענו למסקנה שהכי מתאים הוא הוויסקי האירי. 

הוויסקי הזה פחות פופולרי בישראל ממקבילו הסקוטי, אין לו האפיל של הסינגל מאלט של השכנה ממזרח, הוא חלק ורך יותר במרקמו (תוצאה של תהליך הכולל שלושה זיקוקים, בניגוד לשניים בלבד כנהוג בסקוטלנד), טעמיו מתקתקים ו"שמנמנים" יותר, וגם ניחוחות העשן נעדרים ממנו. אבל זה בדיוק מה שעושה אותו לכל כך נגיש, מעודן ומתאים לעונה הזו של השנה.

מזקקה צעירה מדבלין

בשבוע שעבר ביקר בישראל דארן לאבלי, השגריר העולמי של מזקקת Teeling הצעירה מדבלין, וסיפר קצת על המזקקה המסקרנת הזו. היא נוסדה ביוני 2015 על ידי שני אחים, ג'ק וסטיבן טילינג, שממשיכים את מסורת משפחתם. אבא שלהם, ג'ון טילינג, הקים בשנת 1987 את מזקקת Cooley, כ־100 ק"מ מצפון לדבלין. מאוחר יותר גם מזקקת Kilbeggan המפורסמת, שבעצם היתה המזקקה האירית הוותיקה בעולם, נסגרה ונפתחה שוב על ידיו. 

החיים היו טובים עד שבשנת 2011 הגיעו לאי נציגי תאגיד הענק ג'ים־בים האמריקני והניחו לפתחו של טילינג האב הצעת רכישה שקשה היה לסרב לה. בחוכמתו, הוא הכניס סעיף להסכם המכירה שמאפשר לו לקחת איתו מספר לא מבוטל של חביות וויסקי, שבהמשך יהיו הבסיס למזקקה שפתחו בניו. המיקום שנבחר להקמת המזקקה החדשה היה דבלין - ולא בכדי. מתברר ששמונה דורות קודם לכן, בשנת 1782, סב־סבם, וולטר טילינג, היה בעליה של מזקקת וויסקי ממש בפינת הרחוב הסמוך, וכעת טילינג היא המזקקה הראשונה בדבלין שמחדשת את פעילותה לאחר 125 שנה. 

דארן לאבלי // צילום: יח"צ חו"ל

מצד אחד הם מבקשים לשמר את מסורת הוויסקי הדבלינאית, ולשם כך הם משתמשים בשיטות מסורתיות, ובין השאר, משלבים עם המאלט והגריין גם פוט־סטיל וויסקי (תזקיק אירי ייחודי שמיוצר משילוב של שעורה מונבטת ולא מונבטת), אך מצד שני נמצאת אצלם חדשנות שנעדרת מרוב המקומות האחרים. החביות ליישון הנוזל, למשל, נבחרות בקפידה ומגיעות מכל רחבי העולם (חביות שרי מספרד, ברבן מארה"ב, פורט מפורטוגל, ואפילו רום מהקריביים וחביות יין סאוטרן צרפתיות). כמו כן, הם משתמשים בטכנולוגיות מודרניות לשליטה טובה בתהליך ולקבלת תוצאות ייחודיות, כגון סינון התזקיק ללא קירור. 

דבר ייחודי נוסף אצל הטילינגים הוא אחוז האלכוהול הגבוה יחסית במשקאות שלהם, העומד על 46. "ערכנו טעימות עיוורות בכל מיני ריכוזי אלכוהול, מ־%40 ועד %57, והתוצאה הכי טובה באופן עקבי היתה ב־%46", מסביר לאבלי, ומוסיף בחיוך: "ויש לזה גם סיבה שיווקית - אנשים חושבים שאחוז גבוה של אלכוהול מבטיח יוקרה ואיכות גבוהות יותר".

ואם רציתם הוכחה, לפני כשבועיים זכה וויסקי שלהם, הסינגל מאלט 24 שנה, בתואר "הסינגל מאלט הטוב בעולם" בתחרות הנחשבת World Wiskeis Awards. הוא יוצר במהדורה מוגבלת בת 5,000 בקבוקים, יושן 24 שנה בחביות ברבן אמריקני ויין סאוטרן צרפתי, ובקבוק שלו נמכר במחיר של 325 יורו (לפני שאזל מהמלאי). 

רושמי טעימה 

טילינג סמול באטג' - מיוצר מתערובת של מאלט וגריין וויסקי ויושן בחביות ברבן, ולאחריהן, לראשונה בוויסקי אירי, בחביות רום כהה מניקרגואה. הוויסקי ענברי למראה, שמנמן וחמאתי, מתקתק ובעל סיום קרמלי־טופי. חלק ואלגנטי (46% כוהל, 149 שקלים).

טילינג סינגל מאלט - לא, זה לא הסינגל מאלט המהולל בעל התואר, אלא אחד צנוע יותר, אך גם הוא מכיל כמות מסוימת של תזקיק משנת 1991. מיוצר מ־100 שעורה מולתתת, שלאחר יישון בחביות ברבן הועבר לסיום היישון בלא פחות מחמישה סוגי חביות יין (פורט, מדיירה, שרי, בורגונדי לבן וקברנה סוביניון). בעל ארומה נפלאה של וניל וקפה, לצד פירותיות של משמש טרי. בעל גוף רחב, שמנוני ונקי. נהדר (46% כוהל, 249 שקלים).

מאסטר דיסטילר'ס רזרב, דה דבלינר - מיוצר במזקקה שממוקמת באזור ליברטי בדבלין ושייכת לתאגיד בריטי שמייצר גם סוגי ג'ין רבים. הוא מעורבב משבעה סינגל מאלטס ועוד כמות מסוימת של גריין וויסקי שנבחרו בקפידה על ידי המאסטר של המזקקה. הנוזל יושן בחביות ברבן עד כעשר שנים והוא בעל צבע בהיר, טעם תפוזי וגוף בינוני, שנותן קיק קטן ונחמד בחך (42% כוהל, 159 שקלים). 

טולמור דיו 12 שנים - מבית וויליאם גרנט, בעלי המותגים הסקוטיים גלנפידיך, בלוויני וגראנט'ס. בלנד של וויסקים (מאלט, גריין ופוט־סטיל) שהתיישנו 12-15 שנה בחביות ברבן ושרי, מה שהפך אותו לעמוק, כבד ומלא יותר מאחיו הצעיר ירוק־התווית. מומלץ להוסיף לו שתי קוביות קרח שיפתחו וירככו אותו (40% כוהל, 180 שקלים).

בלאק בוש - מורכב מתערובת של סינגל מאלט (80%) וגריין וויסקי - הסינגל מאלט התיישן שמונה שנים, חלקו בחביות ברבן וחלקו בחביות שרי אולורוסו, והגריין התיישן כארבע שנים בחביות ברבן. הוא מפתיע במרקם העשיר, מזכיר סוכריות חמאה, חלק מאוד ומתקתק (40% כוהל, 119 שקלים).

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו