לכל עם ומדינה יש את הקרנבל השנתי שלהם. לאיטלקים יש את פסטיבל המסיכות של ונציה, לשוויצרים את הפאסטנאכט הססגוני, לברזילאים את הקרנבל המפורסם של ריו - ולנו יש את העדלאידע של פורים.
נכון, יש הבדל עצום בין החגיגות, מהותן ובעיקר אופיין, אבל המשותף לכולן הוא שעם התהלוכות והמצעדים - בין שהם מתקיימים או מתבטלים, כהוראת השעה - צועד בסך גם הרבה אלכוהול. גם אם במשך כל ימות השנה אנחנו משתדלים לשתות בזהירות כדי לשמור על רצינות ופיכחות, יש יום אחד בשנה שבו אפילו לפי היהדות אפשר לשתות הרבה - וכל המרבה הרי זה משובח. אגב, מקור השם עדלאידע נמצא בהוראה של חז"ל להרבות בשתייה - "חייב אדם לבסומי (להשתכר) בפוריא עד דלא ידע (עד שלא יידע) בין ארור המן לברוך מרדכי".
באופן רשמי, את פורים אנחנו חוגגים לנוכח מפלת המן ואחשוורוש, שכאשר עוד היה בשיא כוחו הפוליטי שלט על כל העולם התרבותי דאז "מהודו ועד כוש", והנהיג משתאות ארוכים במיוחד, הן למקורבי החצר והן לפשוטי העם הנמצאים בשושן הבירה. במשתאות אלו עלו על שולחנו יינות ומשקאות מכל רחבי האימפריה, והחוגגים התבקשו ללגום - "כרצון איש ואיש". כל אחד כפי הבנתו, טעמו ומגבלותיו.
כדי לחגוג השנה כמו שצריך החלטנו הפעם גם אנחנו לתור ברחבי העולם, מהודו ועד כוש, ולדגום מהמיטב שמגיע ארצה, מכל הבא ליד (או נכון יותר, לכוס), כי פעם בשנה גם לנו מתאים להרגיש מלכי העולם, ממש כמו אחשוורוש.
רשמי טעימה

וולדרס, ליקר קפה־וויסקי, הולנד
ממדינת הכתר הכתומה מגיע הליקר הקרמי הזה, שמכיל רמת אלכוהול נמוכה למדי (17% בלבד). טעמי קפה עדינים לצד וויסקי סקוטי, במרקם שמנתי עשיר שאפשר ליהנות ממנו בלגימה קטנה ומתוקה או כתוספת לכדור גלידה, פנקייקס או ופל בלגי. שווה לנסות גם את טעמי הווניל והטופי־בננה (99 שקלים).
וויסקי ניקה מהחבית, יפן
וויסקי יפני הפך די נפוץ בעולם, ואנחנו מצאנו את הגרסה הזו בחוזק חבית (51.2%). זהו בלנדד וויסקי המשלב תזקיק משתי המזקקות של החברה (יואיצ'י ומיאגיקו), בעל צבע ענברי עמוק, גוף דומיננטי שעוטף אותך בטעמי וניל, עץ מרוכך ופרי בשל. תוסיפו לו טיפת מים והוא ייפתח נהדר. יופי של משקה (198 שקלים).
טקילה פטרון רפסודו, מקסיקו
ממרכז היבשת האמריקנית, ממחוז חליסקו שבמקסיקו, מגיעה לשולחננו הטקילה היוקרתית. היא מיושנת בחביות עץ אלון חודשים בודדים (עד חצי שנה), שבהם היא מקבלת מעט טעמי עץ, אך לא כאלה שיאפילו על הטעמים הטבעיים של צמח האגבה הכחולה. יש לה טעם נקי ומתקתק של פירותיות מעט דבשית, והיא רעננה, חלקה ומאוזנת. גם בלי הלימון והמלח, ההנאה מושלמת (149 שקלים).
וויסקי (Paul John) פול ג'ון בולד, הודו
עד לגואה שבהודו הגענו בחיפושינו אחר משקאות המלך, שם מצאנו את המזקקה הצעירה הזו (בת שבע שנים בלבד). והאמת? אחלה משקה. וויסקי בטעמים מעושנים נהדרים שלא מצליחים להעלים לגמרי את הטעם הפירותי ונגיעת הקפה והאניס. הצבע שלו נחושתי והסיומת נעימה ובינונית באורכה (199 שקלים).
וויסקי קוואלן, טייוואן
הוויסקי הטייוואני הזה מיוצר משעורה סקוטית תוך שימוש במים רכים. בצפון המדינה כבר יש לו קהל אוהדים מושבע. היועץ של המזקקה היה ד"ר ג'ים סוואן המנוח, שייעץ גם למזקקת מילק אנד האני בישראל. הוויסקי מפגין מרקם שמנוני וחלק, ארומות קרמליות־דבשיות ופירותיות נהדרות עם סיומת מתובלת (פלפל לבן, וניל וטבק). הוא לא זול אבל בשביל דברים טובים צריך לשלם (340 שקלים)
סוביניון בלאן 2019, מאד האוס (MUD HOUSE), ניו זילנד
היין היחיד בטעימה מגיע אלינו מניו זילנד. זהו סוביניון אקספרסיבי כמו שרק המקומיים יכולים לעשות. האף שופע ארומות אשכולית לבנה, אגסים וליצ'י. יש לו חומציות נהדרת, עשבוניות ירקרקה וחך מלא טעם וכיף (70 שקלים)
ג'ין אופיר, אנגליה
ההייפ שחווה הג'ין בעולם וגם בארצנו בשנתיים האחרונות מחייב מדור נפרד שיוקדש כולו למשקה הזה, אך בינתיים נמליץ על האופיר, שאמנם מזוקק באי הבריטי אבל התבלינים שמשמשים לייצורו מגיעים מדרך התבלינים האוריינטלית הקלאסית – פלפל שחור מהודו, קוביבה מאינדונזיה, גרגירי ערער איטלקיים וזרעי כוסברה ממרוקו. הטעם שמתקבל נהדר, חרפרף ומבושם (160 שקלים)
ליקר פסואה, צרפת
ליקר פרי התאווה הזה אמנם מיוצר בצרפת, אבל פירות הפסיפלורה מגיעים אליו מברזיל. יש לו ניחוח משכר ומתקתק, צבע זרחני ובלגימה הוא רענן וכיפי. אפשר לשתות אותו נקי, אבל מומלץ להכין ממנו את הקוקטייל של שליש פסואה, שליש וודקה ושליש מיץ תפוזים (100 שקלים).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו