פורים באבוע-בוע: זה המשקה האלכוהולי הכי פופולרי לפורים

בשורה הפותחת את שיר הפורים הנודע שלו, כתב אביגדור המאירי "תן כתף, עצום את העיניים, פורים לנו נשכח את הכל", אבל אימרה יהודית, עתיקה אך נוקבת, גורסת שההבדל בין יהודי לגוי בעת לגימה הוא שבעוד הגוי שותה כדי לשכוח הרי שהיהודי שותה כדי לזכור. כן, פורים נחגג כדי שנזכור את אשר זמם לעשות לנו המן האגגי, וכדאי שאת החגיגה הזו, שבה שולטים היהודים באויביהם, נעשה בסטייל, בסגנון ארמונות, מלכים ורוזנים, ממש כמו בשושן הבירה. 

ובאמת, חכמינו הורו לנו להתבסם ביום הזה ביין וקבעו "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן וברוך מרדכי". אז נכון שה-"עד דלא ידע" הזה כבר מזמן הפך לתהלוכה ססגונית, אבל עם כל הכבוד לתחפושות, לקפצונים ולמשלוחי המנות, היין הוא זה שקיבל את התפקיד המרכזי בקרנבל, ובניגוד להיגיון של כל השנה, ביום הזה אנחנו דווקא מצווים לשתות 'בלי תחתית', ומי אנחנו שנתווכח עם חז"ל...

כראוי לנשפי יוקרה, החלטנו השנה להקדיש את השתיה המתוכננת ליינות מבעבעים, כאלה שעושים שמח אבל בקלאסה. לשם כך קיבצנו מגוון די רחב, מהודו ועד כוש (טוב, מארה"ב ועד אירופה, עם עצירה מכובדת בישראל), של יינות, בעבוע-בוע. האמת היא שאחרי שתעשיית היין המקומית כבר ביססה את מעמדה כחלופה איכותית וראויה כמעט לכל מדינת יין אחרת, שמנו לב פתאום שמבול של יינות יוקרה מבעבעים כחול-לבן יצאו לאחרונה לשוק.

החלוצים היו יקבי רמת הגולן עם הבלאן דה בלאן המוערך, אבל היום כמעט כל יקב שמכבד את עצמו רוקח במרתפיו יין כזה, ומסתבר שגם הרשימה שלהלן חלקית ביותר ואוטוטו יקבים ישראליים נוספים עומדים להצטרף לחגיגה התוססת עם יינות ברוט, פט-נט ועוד מבעבעים משלהם. טעמנו וחזרנו עם רשמים.

פרוסקו רוזה, ברטנורא (ונטו, איטליה) – מבית המוסקטו המתוק והאהוב שבבקבוק הכחול, טעמנו מבעבע קצת יותר רציני, ורדרד, שהותקן מענבי פרוסקו (גלרה) איטלקיים בתוספת קלה של פינו נואר (10%) שנותן לו גוון של אפרסק בהיר. באף ניחוח אפרסק צהוב וגרגירי יער אדומים, כשעל הלשון מתווספים, לצד הבועות, טעמי תותי גינה טריים. מוגדר כ'יבש' אבל על הצד הטיפל'ה מתקתק, כדי שכולם יאהבו. וגם אחלה מחיר! (85 ש"ח)

JOSEPH BECK Crémant BRUT d'Alsace (אלזס, צרפת) – ממסך מסקרן העשוי 80% פינו בלאן, 15% ריזלינג, 5% שרדונה. התסיסה השנייה מתבצעת בבקבוק עצמו (מתוד שמפיין) והיישון על השמרים הוא לפחות 12 חודשים. יש לו ארומה פירותית עדינה עם רמיזות באגט קלוי. בטעם הוא מפגין חמיצות טובה ורעננה יחד עם פירותיות מתקתקה. יין חביב ולא יקר מדי. (99 ₪, להשיג באופן בלעדי בדלי וינו, פיאנו סנטר, פולג נתניה)

ברוט דלתון NV – ניסיון ראשון ומוצלח עד מאד של גיא אשל, היינן הצנוע אך המוערך של היקב, ביין מבעבע בסגנון שמפיין, שהותקן מענבי פינו גרי מבצירים 2017 ו-2016. באף ריח בריוש ושמרים קלוש לצד אגוזיות נעימה, כשבחיך הוא לימוני, פריך ומיוחד. אחד מהיותר אלגנטיים וחגיגיים שטעמנו. להשיג במרכז המבקרים של היקב בלבד. (220 ש"ח)

ברוט NV, רזיאל – המבעבע הראשון של אלי בן זקן, בעלי יקב קסטל המוערך ואחיו הצעיר 'יקב רזיאל', שמשמש כמגרש המשחקים החדש של איש היין הנצחי. הוא מוגדר כ-'נון וינטג'', כלומר, הוא הותקן מענבי שרדונה ופינו נואר, מבצירים שונים, בדומה לשמפניה הצרפתית, כמו גם שלבי התהליך – תסיסה בחביות עץ בנות 600 ליטר והתיישנות של כחצי שנה בהן לאחר מכן. באף שלל תפוחים ירוקים וקיווי, לצד פרי הדרי ושמץ שמרים. בלגימה הוא חד ולימוני אבל מאוזן והרמוני. יפה ומדויק. (249 ₪)

מתוד שמפיינואז, יקבי הרצוג (קליפורניה, ארה"ב) – מי היה מאמין שהמצטיין של הטעימה יגיע בכלל מקליפורניה?... כן, גם אנחנו הופתענו. הוא מיוצר מענבי שרדונה הגדלים ב-Russion River, ויש לו אף בניחוח משכר של תפוח ירוק ורענן, מאפה שמרים טרי ומעט ג'ינג'ר מסוכר, כשבלגימה הוא מדויק ומאוזן במיוחד – פירותי אך חד, רענן ופריך אך בעל גוף. יין מופלא בכל קנה מידה! (250 ש"ח)

בלאן דה-בלאן Late Disgorged 2008, יקב רמת הגולן – יין מיוחד שהושק במהדורה מצומצמת ושהה בבקבוק למעלה מעשר שנים לפני ששוחרר לשוק. הוא עשוי ענבי שרדונה שגדלו בצפון רמת הגולן והותקן בשיטה המסורתית, הכוללת בציר ידני, סחיטת אשכולות שלמים ותסיסה שנייה בבקבוק. צבעו קש בינוני, הוא מדיף ארומות של בגט טרי, לימונים ותפוחים ירוקים, לצד רמזי פריחה אביבית ובשומת אגוזית. פריך, בעל חמיצות גבוהה ורעננה ומבנה אלגנטי מאד. לא מתבייש לצד שמפניות צרפתיות. (290 ₪)

דרפייה רוזה (שמפיין, צרפת) – אין צורך להכיר לחובבי השמפניות את היינות של דרפיה, מבתי השמפניה המוערכים ביותר, ומסתבר שגם הרוזה שלו, שהותקן מ-100% ענבי פינו נואר, ממשיך את הסטנדרטים הגבוהים של היקב. יש לו צבע ורוד עמוק ובוהק, ארומת מיץ רימונים סחוט טרי ואשכולית אדומה, בעבוע עדין ומדגדג, חמצמץ ופירותי וגוף נדיב ומשיי. הסיומת ארוכה, רעננה ומרירה. משלוח מנות לשרה! (320 ש"ח)

לורן פריה ברוט (שמפיין, צרפת) – שמפניה קלאסית ויבשה המורכבת מענבים מכ-50% ענבי שרדונה, 35% פינו נואר והיתר פינו מונייר. היין התבגר בבקבוק על השמרים כחמש שנים. תנו לו טיפה להשתחרר ולנשום בכוס ואז תבחינו בארומות של קרואסון, זסט לימון וערמונים קלויים. בפה אגוזי לוז, מרציפן ופירותיות הדרית. פה מאוזן עם בעבוע בינוני בעוצמתו ופיניש ארוך. קלאסיקה. (350 ש"ח)