| צילום: מתוך האינסטגרם של "benbcoco"

"המקום שגרם לי לחזור לאכול שוקולד"

באמצע סיור רגלי בוויין ווד, השכונה הכי ציורית במיאמי, ריח שוקולד עז הוביל את דפי קרמר למפגש עם "שוקולד מייקר" שגרם לה לשנות את כל מה שחשבה על שוקולד ולהבין שהוא אפילו יכול להביא שלום עולמי

את השוקולד המעניין ביותר שבא אי פעם בפי, פגשתי בווינווד מיאמי. כמו כל דבר טוב, הוא תמהיל של תשוקה סיפור וידע- התוצאה היא הטעם, והטעם, גבירותי ורבותי, בלתי נשכח. מעבר לטעמי השוקולד המוכרים והאהובים חלב, מריר, לבן ושות׳ עם אחוזי קקאו משתנים שהם כמובן ״הלחם והחמאה״ של מקום מהסוג הזה בשילובי אגוזים שקדים פיסטוקים ומחיות מטריפות נוספת קטגוריה שלמה ולא שגרתית של ״מיוחדים״.

מתי בפעם האחרונה טעמתם בפעם הראשונה שוקולד בטעם יוגורט ופטל? שוקולד סלרי צ׳ילי או סלק? הצטרפו אליי לסיבוב בשכונה הכי שווה בדרום פלורידה. השוו אותה לסוהו בניו יורק, לקמדן בלונדון ולפלורנטין של תל אביב - צבעונית, תוססת, מצוירת ועדכנית.

שכונת עוני ופשע שהפכה בעשורים האחרונים למחוז חפצם של אמנים יוצרים בוהמיינים ויזמים מכל קצוות תבל. אפשר לאהוב אותה יותר או פחות, אבל אי אפשר להישאר אדישים אל מול בלוקים על בלוקים של קירות מעוטרי גרפיטי עוצר נשימה ומעורר מחשבה שמספרים את סיפורם של דרי השכונה לדורותיהם, לצד שלל גלריות, בתי מלאכה, מכוני קעקועים, בתי קפה ומסעדות.

כנראה שלמי שפחות מתחבר לאווירת ה״פלסטיק״ שמאפיינת את העיר, זו לגמרי השכונה להסתובב בה, וכך מצאתי את עצמי תרה את רחובותיה וסמטאותיה של שכונת ווין ווד הרבגונית מרותקת למראות ומתמסרת לקצב ולרחשים.

יש להודות על האמת, התעוררתי הפוכה ולמרות קיתונות הצבע, הבוקר שלי נשאר באנרגיה אפרורית, ואז הגיע טוויסט נפלא בעלילה שלא רק צבע ממני את כל האפור אלא גם יצק לחויה טעמים חדשים ומשמחים. בדרכינו בחזרה לאוטו, נחו עיניהם של שותפיי לפשע, על מה שנראה מבחוץ עוד אחד מבתי המלאכה המשובצים כאבנים טובות ברחוב.

התקרבנו לכניסה וריח מתקתק וטוב בא באפינו, פנים החלל מסגיר שמדובר ב״מעבדה״ של שוקולד עם טוויסט אלגנטי של חנות תכשיטים. אני נגשת לבחור שבדלפק ומבקשת ממנו ״ספר לי סיפור״.
שתי דקות לתוך השיחה והוא שואל אם אנחנו מדברים עברית (״אנחנו בכל מקום״, חולפת בי המחשבה).

מפעל השוקולד של ben b coco, צילום: דפי קרמר

תכירו את בנימין- הרוח החיה של ״Ben.B.coco״ וגיבור השורות הבאות. האיש שגרם לי לאכול את מה שנמנעתי ממנו שנים – שוקולד, אך חשוב מכך, להתאהב בפונקציונאליות של השוקולד, וללמוד דרכו על העולם הנפלא הזה על קצה המזלג. המוצר שלו שהילך עלי קסמים, מסתבר שעשה בדיוק את אותו האפקט על הקונסול הצרפתי, ועל שורת בתי עסק ומסעדות בכל ארה"ב ואף באירופה.

בן הוא ״שוקולד מייקר״ ולא ״שוקולטייר״, מה שאומר שהוא יוצר יש מאין, ובמעבדת השוקולד המטריפה שלו תוכלו לחזות בתהליך כולו. החל משלב ניקוי/סינון פולי הקקאו המיובאים בעיקר מפרו, אך גם ממדינות נוספות בדרום ומרכז אמריקה ולעיתים אפילו וייטנאם.

אני מתעכבת על זה רגע ושואלת מה ההבדל, ואנחנו נכנסים להסבר ארוך ומרתק. אקצר לכם- זה כמו כרמים באזורי גידול ואקלים שונים שמפיקים יינות בגווני טעם שונים. העיניים של בן רושפות וזה ממגנט. אני מבקשת לדעת מתי כל הטוב הזה התחיל.

הוא מחייך ומחכה בקולו את אמו הבריטית שהייתה שולחת את הילד שהיה למכולת ומבקשת שיחזור עם ״לחם חלב ושוקולד״. הוא מסביר ששוקולד היה תמיד אחד ממצרכי הבסיס בבית בו גדל, ושזה בדמו. עם השנים הוא התבגר והגר לפלורידה והתעסק שנים בנדל"ן עד שתשוקתו גברה עליו.

בשלב הזה הוא כבר נשוי ואב, אחרי חיפושים ארוכים אחרי המקום המדויק לו, השוקולד שולח אותו לChocolate academy שבשיקאגו, וכך הוא מוצא את עצמו על הקו בין המדינות טס וחוזר כל שבוע במשך שנתיים- נאחז בחלומות.

הוא מסיים את הלימודים וחוזר לעבוד בחניית הבית ,להפוך את הידע שצבר לפרקטיקה. חצי שנה לתוך התהליך הוא רוקח מוצרים שהוא אוהב ומרגיש בשל לקחת מקום משלו, למלא אותו בציוד מקצועי ולהתפרע. העסק התחיל להתבסס עם הרבה עבודת רגליים וטונות של סמפלים לטעימה שנשלחו לכל עבר, לטעם הייחודי קשה להישאר אדיש .

השוקולד עשה לעצמו שם שהתחיל להתגלגל בתעשיה, ואז קורונה. ״זה היה מטלטל והעתיד היה לא ברור״ הוא משחזר. למרות הפסימיות, הקייטרינגים וחנויות הבוטיק המשיכו להזמין והתקופה הזו התגלתה כתקופת מעבר מלמדת ועשירה.

כשנראה היה שהקורונה דועכת, לפני פחות משנה, החליט בנימין להמר על כל הקופה ולקחת חלל גדול באמצע השכונה הכי ״נכונה״ ולהעתיק לשם את הפעילות כולה. ההחלטה הזו הביאה איתה ברכה. עסקית, אך לא רק. בזכות היותה של השכונה מגנט לאנשים מכל העולם נכנסים לסטודיו בין השאר אנשים מאיראן ירדן מצרים סוריה ולבנון.

סביב השוקולד מאד קל ליצור שיח נעים, ונוצרת בשיח הזה תחושה של קירוב לבבות, של משהו אפשרי שהכי רחוק משנאה, הנוכחות והמיקום הפכו את בן לשגריר בעל כורחו והוא לוקח עליו את העול בגאווה.

למעט שוקולדים שנראים כמו תכשיטים, תוכלו למצוא בין המדפים מיני ממרחים - למשל סומסום שחור ושמן קקאו, סוגי טופי וקרמל מבוססי קקאו, ושורה שלמה של בקבוקוני צבעי מאכל טבעיים ונרקחים מפירות ירקות וצמחי מאכל, בהם בן משתמש בשביל ליצור את הטקסטורות המיוחדות על המוצרים שלו.

על הקאונטר תוכלו להנות מהסברים מרתקים של שלבי ההכנה ומטעימות של מוצרי שוקולד מהחלל החיצון. לחובבי השוקולד, לחובבי האדם ולמי שרוצה לראות איזו מוצרים יכולים להוליד תשוקה, נחישות, ידע וכישרון, אל תפספסו עצירה במקום הזה שכולו השראה והגשמה, כי בן מוכיח שבאומנות כמו באומנות- אין דבר כזה שאין דבר כזה.

BEN.B.COCO
170 nw 26th st Wynwood FL

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...