בין שדות מוריקים, שנהנו מגשמי האביב הרבים, במושב עזריה, שוכנת מחלבה לא מאוד גדולה, שעושה מגוון גבינות מפתיע, שמוצאן הגיאוגרפי משתרע מחבל טוסקנה, דרך אור יהודה ועד בגדד.
סיפורה של מחלבת עברי, אותה הקימו בשנות ה-80 שולה ואליהו עברי, היא סיפור שמייצג היטב את הדרך שעברו חקלאים ומגדלים ישראלים לאורך ההיסטוריה של המדינה.
"המשק הוקם ב1951 עם עליית משפחתו של אבי", מספר דוד עברי. "המשק של אותם ימים היה מגוון: צאן, בקר, תרנגולות, ברווזים, סוסה ופרד, גן ירק ומטעי פירות".
אבל מצב כלכלי קשה דחף את בני המשפחה להתמחות ולהתקדם: "בשנות השישים והשבעים הפעילות במשק הצטמצמה מאוד. בתחילת שנות ה80 החליטו הוריי שולה ואליהו לנסות למכור ירקות ישירות לצרכנים בשכונות כדי להיחלץ מהמצב הכלכלי הקשה.בשכונה עיראקית באור יהודה שאלו אותם הלקוחות אם גם גבינה עיראקית הם יודעים לעשות. ומכאן ואילך מתחיל סיפור בנייתה של המחלבה", מספר דוד.
משהחליטו להתמחות בגבינות צאן דיר הכבשים הוקם מחדש, ורן ודוד, הבנים הממשיכים נסעו להכיר את עולם המחלבות באיטליה.הוחלט להתחקות בתחום המוצרלה על נגזרותיה כולל גבינת הבוראטה הקשה מבחוץ וקרמית מבפנים. עדר הכבשים מספק חלב איכותי להכנת מגוון גבינות הצאן. במפעל התחקנו אחר ייצור מוצרלה ואף הצצנו לאחד מחדרי יישון הגבינות טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
