האם אפשר להתלהב ולהתבאס ממשלוח?

נהנינו, אבל היו כמה בעיות. "תאי בוקס" // צילום: נועם פריסמן // נהנינו, אבל היו כמה בעיות. "תאי בוקס"

נראה שתור הזהב של המשלוחים, תופעת הלוואי החביבה של הקורונה, לפחות מצד הסועדים, רחוק מסיום. בעלי המסעדות והברים ויזמי תחום המסעדנות, כבר הבינו את זה ולא מפסיקים להמציא את עצמם מחדש עם שלל סלי פיקניק, מעדניות, פופ אפים ומה לא. הרחיקה לכת קבוצת אנשי אוכל וחיי לילה בהובלת לי פן מ"פקין", שפתחו מה שהם מציגים כ"מסעדה וירטואלית".

מה זה אומר? זה אומר שאין מסעדה פיזית שניתן להגיע אליה, רק "מטבחי רפאים" שפועלים במלוא המרץ, לצד שירות משלוחים שהוא ככל הנראה אחד הגדולים והרחבים שקיימים כיום בארץ. את המנות ניתן להזמין באתר, שנראה יפה ומזמין הן מהבחינה העיצובית והן מבחינת הנוחות וממשק ההזמנה, או טלפונית מול טלפנים סבלנים ונחמדים שגם ממליצים על מנות לפי בקשות הסועד.

ומה אנחנו מרוויחים מזה? ובכן, לטענת בעלי המקום המנות זולות יחסית לשוק, כי להם נחסכת עלות גבוהה משום שאין צורך להחזיק מבנה של מסעדה. בנוסף, שירות המשלוחים הוא רחב מאוד ומגיע ליישובים רבים, ועל כן גם יעיל ומהיר. האמת? כתל אביבים, היינו מעדיפים את השירות של וולט שאותו אנחנו כבר מכירים ומכורים, אבל גם כאן ההזמנה הייתה בסך הכל מאוד נוחה, והגיעה יחסית מהר (פחות משעה), באריזות צבעוניות יפות ומזמינות.

האגרול של "תאי בוקס" // צילום: נעם פרסמן

בהמלצת המלצר הווירטואלי שלנו, לראשונות הזמנו פופייה צמחוני (29) – אגרול צמחוני במילוי ירקות ואיטריות שעועית, שהיה שמנוני כמו שאגרול צריך להיות ולווה מטבל חמצמץ-חרפרף. ניסינו גם את הנאם טוק (46), סינטה צרובה על סלטון של כרוב, נענע, צ'ילי, כוסברה ובצל. המנה אמורה להיות מרעננת וחריפה, אבל הנענע די השתלטה על הטעם הכללי והחריף לא הורגש כמו שציפינו, בנוסף – הסינטה שהובטחה שתגיע מדיום-רר הייתה עשויה מדי ואיבדה מטעמה. אהבנו מאוד את הסאקו סאי (41) – שלושה כיסוני בצק ממולאים בעוף שהגיעו ברוטב קארי אדום והיו רכים ומלאי טעם.

לעיקריות הזמנו פאד תאי עם טופו (52) שהיה נחמד אך מעט תפל, תבשיל קארי מסאמאן (63) עשיר ומצוין שהיה המנה האהובה עלינו בארוחה, ומנה של עוף פריך מטוגן בשם פאד טאקוריי (54) שהייתה בעלת טעמי ג'ינג'ר חזקים מאוד, וקצת היה חסר בה רוטב שילווה את האורז המאודה שהגיע איתה. גם כאן הובטחה חריפות שלא הורגשה כמעט.

למסעדות האסייתיות תמיד יש בעיה בגזרת הקינוחים והן מנסות להמציא את עצמן מחדש או לספק טייק-אוף אסייתי על קינוחים מערביים. זה מה שנעשה גם כאן במנה שנקראת קאנום קקאו (38), מוס שוקולד מעולה (!) שמגיע בצנצנת ולצידו קראמבל קקאו ומרשמלו ליים-קוקוס. המוס כאמור היה טעים מאוד, ויחד עם הקראמבל שמוסיף מרקם פריך זאת בכלל הצלחה. אבל כצפוי הטוויסט המקורי דווקא התגלה כאכזבה, כשחתיכות המרשמלו הרכות רק העיבו על הקינוח הקלאסי.

בשורה התחתונה, ב"תאי בוקס" תקבלו את כל מה שמצופה ממסעדה תאילנדית טובה, לא יותר ולא פחות. אין פה כמעט המצאות חדשות או יצירתיות והטעמים יחסית מותאמים לחך הישראלי – לא תקבלו פה משהו שישרוף לכם את הפה, וגם לא תבלינים שמעולם לא טעמתם, אבל מה שתקבלו יהיה טעים ויעמוד ללא ספק בסטנדרטים של משלוח מהסוג הזה.