תניחו לוויסקי הרגיל, הגיע הזמן לגוון

העולם נחלק לשניים - אוהבי הוויסקי המעושן ואלה שממש לא יכולים לסבול אותו. מסתבר שיש גם תנועה בין שני המחנות האלו, בעיקר לכיוון העשן. פעם ויסקי מעושן היה נחשב למשקה גברי מובהק אבל בשנים האחרונות גם הסטטוס הזה השתנה.

הטעמים המעושנים נוצרים כבר בהלתתה, השלב הראשון של ייצור הוויסקי. מציפים את גרעיני השעורה במים על מנת שהם ינביטו שורשים ויתמלאו בעמילנים וסוכרים שלאחר מכן יהפכו לאלכוהול. בסיום ההלתתה מייבשים את הגרעינים לפני טחינתם והתססתם ולקראת הזיקוק. 

ייבוש באויר חם ישאיר טעמים טבעיים-ניטרליים, ייבוש בכבשן הבוער באש פחמים יעניק טעמי עישון וייבוש באש כבולית ייצור טעמים כבוליים לוויסקי, כאשר מנעד הטעמים המעושנים ועוצמתם הוא רחב – כבול, עשן מדורה, דג מעושן, חריכה ועוד. 

הכבול, אגב, הוא סוג אדמה העשירה ברקב צמחים ושורשים שאירלנד וסקוטלנד משופעות בו, שם הוא משמש כחומר בערה זמין וזול. האירים מעדיפים בדרך כלל להשאיר את הכבול מחוץ לוויסקי שלהם, לעומת הסקוטים, במיוחד אלה שחיים באי איילה (Islay, אבל לא רק הם), שרואים בו חלק מהותי ממורשת הוויסקי הייחודי שלהם.

אחרי הרבה שנים גם אנחנו נפלנו שבי בטעמי העשן הנפלאים ועברנו למחנה הכבול, לפחות לחורף הקרוב, בו הם יחממו לנו את הקרביים - מצד אחד הם נותנים 'קיק' מחוספס של עשן בחיך ובדרכי הנשימה אבל יחד עם זאת יודעים לעטוף את הכל ברוך שמנוני, לעיתים מתקתק.

המגוון בשנים האחרונות הולך וגדל והאיכות גבוהה, אז בחרנו כמה מהיותר מיוחדים שבקטגוריה, מהקל אל הכבד.

גלנפידיך  fire & cane – מהדורה מיוחדת שמגיעה ממזקקת-העל הזו. אחרי יישון בחביות ברבן עבר המשקה פיניש בן שלשה חודשים בחביות רום קאריבי. העשן פה הוא בקצה התחתון של הסקאלה (PPM 8) והוא משתלב בטבעיות עם יתר הארומות - מתיקות קרמלית, תפוז ותבלינים. בלגימה מורגשים מאפייני עץ קלוי ופלפל שחור, יחד עם טעמי טופי מתקתקים שמגיעים מהשפעת חבית הרום. נגיש ויתאים למי שלא מורגל עדיין בעשן בכוס שלו. (185 ש"ח)

טאליסקר 18 – המבשלה היחידה באי הנידח סקאיי (אך לא לעוד זמן רב). הם משתמשים בציוד זיקוק אותנטי  שמשלב 'זיקוק חוזר' אשר לטענתם נותן לוויסקי טעמים מורכבים יותר. אחרי ח"י שנים בחביות, האופי של המשקה יוצא דווקא רגוע ורך, העישון מאופק, הטעם ונילי ומזכיר גם סוכריות טופי, לצד שמץ טעמי יוד ומינרליות ימית. המשקה המועדף על M, ראש ה-MI6 בכמה סרטי 007. נפלא. (45.8%,  470 ש"ח)

קאול אילה 12 – עוד משקה נהדר, בעל צבע חיוור, ניחוחות וטעם של עישון בינוני באף ובחיך. באף ריחות רעננים - פירותית קלה (אגסים ביין) לצד ערמונים ושקדים. בחיך הכניסה משולבת ממתיקות וחומציות עדינה אך מהר מאד מתפתחים טעמי מדורה. עגול ועשיר עם סיום קצת מלוח. בעל  איזון עדין של טעמים. (270 ש"ח)

היילנד פארק 18 – מיוצר באי אורקניי, ורבים חושבים אותו לפאר היצירה של הסינגל מאלט'ס. האף שלו עדין וחינני, ארומות משמש מיובש, קפה, דבש, קינמון ומרציפן עם רמיזות למליחות ים ועשן קל מאד ברקע. בחיך הוא עגלגל ופירותי, בעל טעמי וניל ודבש, והעשן רק מוסיף לו מורכבות מבלי להשתלט. האמת? אחד מהאהובים עלי באופן אישי. (690 ₪)

פינלאגן חוזק חבית – תופעת המבקבקים העצמאיים תופסת תאוצה. מה זה אומר? אתה סוגר עסקה מול מזקקה איכותית על כמה חביות שמצאו חן בעיניך ומבקבק בעצמך, בלי לאזכר את המקור. טוב או לא? בדרך כלל האיכות של מזקקת המקור נשמרת אבל המחיר שפוי יותר. תחליטו אתם. כזה הוא הפינלאגן שהתיישן בחביות אלון אמריקאיות שעברו קליה רצינית ליצירת פרופיל טעם עשיר. אחוז האלכוהול הגבוה שהיה בחבית נשמר גם בביקבוק . הוא מדיף ארומות מתוקות של שקדים וערמונים, משמשים ו-וניל, לצד עשן סמיך ויוד, ומליחות עדינה שלטענת היצרן מגיעה מהתיישנות הסמוכה לים. נהדר. (58%, 289 ש"ח) 

קילכומאן וינטג' 2010 – מזקקה צעירה מאד (נוסדה ב-2005) ומסקרנת. מהדורת וינטאג' מוגבלת (15,000 בקבוקים) שייוצרה ב-2010 (קצירת השעורה והזיקוק), ויושנה כ-9 שנים בחביות בורבון ומעט חביות שרי קטנות. באף ניחוחות של קוקוס וקרמל משולב בלימוניות עדינה ותבלינים כמו גם שמץ אלדהידיות. טעמים אדמתיים ומינרליים, ציפורן לצד עשן ועץ אלון, וסיומת ונילית עם עשן מתובל. שונה וייחודי. (48%, 339 ש"ח)

סקאראבוס – עוד וויסקי מהאי איילה המבוקבק עצמאית שציון מזקקת המקור נעדר ממנו, אך הוא מכיל בתוכו את כל מאפייני האי - האף ממש נעים, בעל ארומת פרי הדר, דבש, משמש מיובש, פרחים וכבול. בלגימה הוא שמנוני ועגול, עשן מתוק, דבשיות ותה לצד צימוקים בהירים ונגיעה לימונית. להשיג ברשת בנא משקאות. (46%, 279 ש"ח)

פורט שארלוט 10, ברוכלאדיך – המעושן הנהדר של המזקקה שאת שמה קשה להגות (ובזה היא דווקא לא יחידה), שהופק כמחווה למזקקה ישנה שהיתה ידועה בוויסקי המעושן שלה. רמת העישון גבוהה (40ppm ) אבל דווקא הטעמים בינונים בעצמתם כאשר המשקה מצליח לשלב את האופי הפרחוני-ונילי והגוף הקלאסי והחלק של המזקקה עם עשן כבולי עשיר. ברוכלאדיך – תתאמנו על השם. (50%, 310 ש"ח)

Ledaig 10 (נהגה - לצ'איג) – מיוצר במזקקת טוברמורי באי מאל, שם הכבול כנראה זול במיוחד ומשמש בנדיבות בתהליך ההלתתה, מה מעניק לוויסקי ניחוחות כבוליים לצד טעמים פירותיים וסיומת ארוכה. הוויסקי מתיישן 10 שנים ומבוקבק ללא סינון בקור. צבעו לימוני, באף עשן כבולי מלוח ומתוק ומעט אגוזיות. בלגימה רמזים תרופתיים מלוחים עם מעט פלפל חריף, כבול ותימרות עשן לצד פירות טריים ויבשים ווניל. לאמיצים. (46.3%, 250 ש"ח)

לפרויג 25 – אולי המלך של המעושנים, במהדורה נדירה ויקרה להחריד. לפרויג 25 הינו מאלט יוצא דופן שעורבב מויסקי שהתיישן בחביות שרי אולרוסו יחד עם כזה מחביות ברבן משומשות - ובוקבק בחוזק חבית של 46.8%. ניחוחות כבול מתוקים ועשירים האופיינים למזקקה האייקונית, טעמים של אגוזים ומליחות ים, טבק ועור ביחד עם עשן כבולי עם סיומת מלוטשת ארוכה. (2,300 ש"ח)

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו