השנה שחלפה היתה שנה מדהימה ומלאת תהפוכות עבורי ועבור בן זוגי נדב. בדיוק לפני שנה (10.3) היינו בחדר לידה בדיוק בזמן לסגר הראשון ויצאנו לחופשת לידה של ימי קורונה. את רובה בילינו בבית, במינימום תקשורת עם העולם שבחוץ. היינו בבאז מאוד גדול אחרי צילומי התכנית ופתאום הכל התבטל.
שלושה חודשים לאחר מכן כבר כיכבנו כמעט מדי ערב בפריים טיים בתכנית המטבח המנצח. פתאום הגיעו אלפי הודעות וטלפונים, היה ביקוש מטורף שלא ידענו להתמודד איתו עד שהגיעה הצעה לשיתוף פעולה שאי אפשר לסרב לה עם שף יובל בן נריה - מי שמוביל את "טאיזו", אחת המסעדות האסיאתיות הנחשבות בישראל. יובל הפך למנטור וסייע לנו בהקמה של "נדב ודניאל- סיפור אהבה תאילנדי". פופ אפ משלוחים של אוכל תאילנדי.
לכל הכתבות בפרויקט יום האישה במדור האוכל של "ישראל היום"
רותם יקובוביץ': "אין תעשיה שנשים לא יכולות להשתלב בה"
מור קורל: "תקפצי - הרשת כבר תיפתח לפנייך"
אורנה רסקין: "ראוי שאישה תהיה אחראית לגורלה"
דפי קרמר: "יום האישה - מי צריך אותך בכלל?!"
ורד בן סעדון: "מתוך המורכבות והקושי - נמצא איזון"
ליאור משיח: "נכנסתי להמון אנשים הביתה - התחושה מדהימה"
הפופ- אפ זכה מיד להצלחה מסחררת כמעט, הביקורות היו מעולות וקיבלנו אינספור תגובות מדהימות מהקהל. אנחנו בסך הכל זוג מהדרום שעושה אוכל תאילנדי, תל אביב הייתה רחוקה מאיתנו אלף שנות אור. ופתאום אנחנו מגשימים את עצמנו, קיבלנו במתנה את האפשרות לעשות ביחד את מה שאנחנו אוהבים. אני גאה שהצלחנו לייצר מנות תאלנדיות אותנטיות עם טעמים מדויקים ורעננים ולבלוט בשפע המטורף שהציע עולם המשלוחים. כל הסטנדרט הגבוה של כל מה שמסביב: חומרי הגלם, המיתוג, האריזה חוויה יוצאת דופן. אפשר להגיד קפצנו לתוך לתוך עולם המסעדנות מאפס למאה.
בפן האישי, ניסיתי להבין איך אני מצליחה להיות גם אמא וגם להתמודד עם ההצלחה, עם זה שאנשים רוצים כל הזמן חלק ממך. הרגשתי בשנה האחרונה שאיבדתי את עצמי, את דניאל שלי, ורק עכשיו אני מתחילה למצוא את הדרך בחזרה אליי
אני מרגישה שבלי הזוגיות עם נדב לא הייתי צולחת את זה. זה עולם מאוד גברי, ברוב העמדות הבכירות במטבחים עובדים גברים. נדב איפשר לי למצוא את המקום שלי בקצב שלי בלי להרגיש אשמה בגלל שאני אמא ולדרוש זמן בבית עם הילדה. בסוף אני אמא לפני הכל וזה הדבר הכי חשוב לי.
עוד בנושא:
נדב ודניאל: המשלוח החריף הכי מתוק שאכלנו
מאחורי הקלעים של "נדב ודניאל", הטייק אוואי הכי מדובר בתל אביב
הייתי צריכה למצוא את עצמי מחדש לפני הגדרות תפקידים, גם בהורות וגם בתוך עולם המסעדנות. זה תהליך שאני עוברת אותו כל השנה האחרונה. תחילת השנה התחילה היתה בסימן התכנסות והיום אחרי שנה אני מרגישה שנפתחנו לעולם. אני קמה בבוקר במקום שהוא שלנו, אני לומדת ומצליחה להגשים את עצמי זה גם מאוד חשוב. בשנה הקרובה אני מקווה להגדיל את המשפחה ובמקביל להמשיך לדחוף קדימה ולפרוץ את הגבולות שלי עם עצמי ועם נדב. להגיע לכמה שיותר אנשים כי חשוב לנו שאנשים יתרגשו מהאוכל שלנו.