המעבר צפונה, שתוכנן במשך שנים, הלך חלק כמתוכנן. הקליטה של ענבי בציר 2022 ביקב רקנאטי החדיש, שנבנה באזור התעשייה שבדלתון ושהחליף את היקב הקודם בעמק חפר, עברה בלי בעיות מיוחדות תחת ניצוחו של קובי ארביב, היינן הראשי.
מועד ההשקה של מרכז המבקרים נקבע ל־24 באוקטובר אשתקד. הרצה רכה החלה כשבועיים לפני כן, והזמנות קדימה כבר החלו להתמלא, ואז פרצה המלחמה. "עברה כבר יותר משנה, ומרכז המבקרים החדש והיפה שלנו עדיין סגור. היקב עצמו מתפקד נהדר כמתקן ייצור, אף על פי שחלק ניכר מ־30 העובדים הקבועים שלנו מגויסים, ואת רוב השנה האחרונה הם עשו על מדים" - כך מספר לי מנכ"ל היקב, אלי גידור, בשיחתי איתו ועם השותפים ביקב, לני רקנאטי ואורי שקד.
"הנוף שנשקף סביב היקב כולל את החרמון, את עמק החולה, את לבנון ואת הכרמים שמסביב. בעיניי זה אחד מהמקומות היפים בארץ, ופשוט חבל שאין עם מי לחלוק את זה", מתפייט רקנאטי. גם את השקת יין הדגל חדש, "ג'ייקוב 2017", כמחווה הן לאביו של רקנאטי והן לאביו של שקד, הם נאלצו לערוך לפני כמה חודשים בתל אביב, ולא ביקב הצפוני.
גידור מספר כי הבציר הנוכחי, שהסתיים לפני כחודש, היה מעט מצומצם בכמות הענבים מקודמו, בעיקר בזנים האדומים, "אבל האיכות נראית נהדרת. הבציר היה אינטנסיבי השנה, כחודשיים בלבד, ובצרנו 1,740 טונות של ענבים, שאמורים לתת לנו כ־1.5 מיליון בקבוקים בסופו של התהליך". רקנאטי מוסיף: "זה היה בציר מאתגר, תחת אש, והיו לנו שני כרמים שלא יכולנו לבצור - האחד ליד קיבוץ יפתח, כי הוא ממש על הגבול, חשוף לעיני חיזבאללה, והשני שגדרותיו פשוט נהרסו באמצעות טנקים שעברו שם, מה שאפשר לחיות הבר 'לחגוג' על הענבים". שקד מספר: "יש לנו לא מעט כרמים חדשים באזור הצפון, כולל הכרם הצפוני ביותר בארץ, באודם. השקענו בציוד מתקדם וחדיש ליקב, וכמובן - הצוות המקצועי שלנו הוא צוות מנצח של אנשי עבודה מסורים, שלאורך כל התקופה ועל אף האתגרים הגיעו ליקב ותפעלו את העסק כמו שצריך. רבים מהם מפונים, ולמרות זאת הם לא החסירו יום עבודה. המקום לא היה חסום לכניסה, וגם לני ואני הקפדנו להגיע ליקב לפחות אחת לשבוע לאורך כל השנה, כדי להיות עם העובדים ולחזק אותם".
הקשר הצרפתי
כחלק מהחתירה של אנשי רקנאטי לשיפור תמידי, הם יצרו שיתוף פעולה מקצועי עם מומחי יין צרפתים מיקב צרפתי נחשב מאזור לנגדוק. "במסגרת שיתוף הפעולה, שני המומחים שלהם, היינן הראשי והאגרונום, מגיעים אלינו לארץ מדי פעם, טועמים איתנו את היינות, מסיירים בכרמים ומייעצים", מספר רקנאטי. "אלה חבר'ה ברמה עולמית, שרואים גפן וממש יודעים איך היא מטופלת, מה היא מניבה ומה הפוטנציאל שלה. מה שיפה הוא שהם לא נרתעו, והמשיכו להגיע גם תוך כדי המלחמה. הידע שלהם לא יסולא בפז".
לפי שקד, על אף המצב, המכירות מצוינות: "אמנם המדינה היתה בהלם טוטאלי בתחילת המלחמה, והמכירות נפסקו לגמרי כמעט לחודש, אבל מאז התאוששנו, ובראייה שנתית המכירות אפילו עלו. צריך להביא בחשבון שאנחנו גם מייצאים כ־25% מסך התוצרת שלנו, בעיקר לשוק הכשר בארה"ב, בצרפת ובעוד יעדים, ושם היתה 'אפליה מתקנת' לתוצרת של ישראל בשנה האחרונה".
גידור מוסיף שבחודשים האחרונים רואים מגמה מבורכת של פתיחת עוד ועוד ברי יין חדשים, ולא רק בתל אביב: "הצעירים, שעד לא מזמן היו צרכני וודקות זולות, מעדיפים כיום יין באופן מובהק. כחלק מזיהוי המגמה הזו, קיבצנו שלושה יינות ייחודיים שזוכים לפופולריות אצל הצעירים לסדרת יין בשם 'By the Glass', שנמכרת לא רק בחנויות אלא גם במסעדות ובברים - בכוסות. כל האינדיקציות האלה מצטרפות למגמה אופטימית, ועל אף הקשיים האובייקטיביים והקיומיים שכולנו חווינו השנה - יש לנו תקווה שבקרוב אנחנו נצא מהמלחמה הזו מחוזקים".
ומה בכוסות?
גרי דה מרסלאן, 2023
הרוזה הבכיר של היקב, שהופק מ"דימום" של ענבי מרסלאן ושתסס בטמפרטורה נמוכה כדי לשמר את רעננות הפרי ביין. הוא ניחן בגוון חיוור בסגנון פרובנסאלי, ובאף תותי עץ טריים ופטל צהוב. בעל חומציות גבוהה, מרענן ואלגנטי (109 שקלים).
קולומבר תל פארס, 2023
יין לבן יבש ופריך שנבצר בצפון רמת הגולן. זהו ביטוי מודרני ונהדר לזן הקולומבר, עם ניחוח גויאבה ואשכולית לבנה. בלגימה הוא בעל חומציות מרעננת, קריספי ומציג טעמי ענבים ירוקים של תחילת עונה ולמון גראס (80 שקלים).
קריניאן גפנים צעירות, 2022
כרם הקריניאן הבוגר והאהוב של היקב (כרם בעל שאינו מושקה) שבמורדות הרי יהודה כבר נותן את אותותיו, ולכן ניטע מולו כרם צעיר שעתיד להחליף אותו בבוא העת. בינתיים אנחנו זוכים לקבל ממנו יין צעיר ופרחוני, בעל ארומת פרי כהה (אוכמניות) לצד מנטה ושמץ פלפל שחור. בלגימה הטאנינים שלו מורגשים אך לא מעיקים, טעמי פרי אדום ממלאים את החך, והחומציות מאוזנת מאוד (80 שקלים).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו