גן עדן של כיסונים: בואו לסיבוב ב"צ'יינה טאון" של תל אביב

כל ישראלי חובב אוכל אסיאתי, לא משנה היכן בעולם יטייל, יחפש תמיד בשלב מסוים את הצ׳יינה טאון המקומית, כדי להתנחם בקערה גדולה של מרק דמפלינגס מהביל, לתת ביס בוון-טון מתפצח, או לשאוב אטריות שמנמנות וחלקלקות בקולות רועשים ומלאי הנאה.

מה שרבים לא יודעים זה שממש כאן בארץ, יש את גרסת הצ׳יינה טאון המקומית, עם שלל סמטאות מלאות מקומות אוכל מיוחדים ואותנטיים, מכל קשת המטבחים האסיאתיים אבל לא רק. מסין ועד נפאל, דרך הודו, ויאטנם, תאילנד, ואפילו הפיליפינים, בנווה שאנן ניתן למצוא הכל מהכל, טרי טעים והכי אותנטי שיש.

נכון, צריך לשחרר את הסטיגמות והדעות הקדומות, אבל משם הדרך לארוחות, שלא מביישות גם את הצ׳יינה טאונס בערים הגדולות בעולם, היא קצרה מאוד, וזולה מאוד. שנים רבות נווה שאנן נחשבת לסלאמס תל אביב, המקום אליו מתנקזים כל דרי הרחוב, הפועלים הזרים והקבצנים, אך עם זאת כבר מספר שנים עוברת השכונה, תחילה לאט ובזהירות, ולאחרונה בצורה מואצת בהרבה, תהליך ג׳נטריפיקציה, שנראה שהולך לשנות באופן משמעותי מאוד את פני האזור.

וזוהי הברכה והקללה של האזור, כי יחד עם כל המהגרים שהפכו את נווה שאנן לביתם, התנקזו לאזור גם שלל מטבחים מרתקים, טעימים ומיוחדים מאוד, שיצרו בנווה שאנן מארג קולינרי וסצנת אוכל שלא תמצאו כמותה בשום מקום אחר בארץ, בטח שלא בריכוז כה גבוה.

ובין הלכלוך והדלות, שהיא תוצאה של שנים של הזנחה, לבין אתרי הבנייה, שמשתלטים אט אט על האזור, ומשנים את נוף הבניינים הוותיקים בבנייני יוקרה ופאר חדשים, בתוך סמטאות השכונה, מסתתרים להם חנויות, מכולות, בתי אוכל ומסעדות, שתפריטיהן יסחררו את ראשיכם מרוב אופציות, צבעים, טעמים וריחות, והכל אותנטי, לא מתחנף, ומרגש בזרותו ומוזרותו לחיך הלא מתורגל.

חשוב לדעת ולהבין שהעסקים במקום לא נועדו במקור לישראלים, אלא לתת מענה למהגרים ותושבי השכונה, כדי שיוכלו להמשיך וליהנות מהמטבחים המקומיים שלהם מהבית גם כאן בארץ. לכן לא תמצאו כאן פיוז׳נים או התנחמדויות לחיך הישראלי, ואולי דווקא בגלל זה, כבר שנים לא מעטות שיודעי דבר בתחום האוכל עולים לרגל לאזור, שהפך למוקד משיכה לחובבי המטבחים הללו, לשפים סקרנים, ולאלו שפשוט מתגעגעים לטיולים שלהם במזרח, ורוצים להיזכר בטעמים ובריחות.

אז נכון, לא כל המקומות באזור טובים – מחלקם אף היינו נמנעים מלהיכנס בשל היגיינה לא מספקת, או סתם תחושת זרות שקשה לגשר עליה, ונכון, לפעמים חוויית ההסתובבות באזור יכולה להיות מעט לא נעימה בשל תווי השכונה והשוכנים בה, אבל אם באים עם ידע מוקדם, עם עבודת הכנה, או עם חבר שמכיר, אם משתחררים מהסטיגמות ומהדעות הקדומות ויודעים בדיוק לאן ללכת כדי לטעום ולקנות, מרוויחים חוויה שאין כמותה בשום מקום אחר בארץ.

בדיוק לשם כך גייסתי את מיטב חברי חובבי וחקרני המטבחים הללו, ויחד רקחנו לכם רשימת המלצות למקומות הטובים ביותר לדעתנו ומניסיוננו הרב באזור נווה שאנן ומתחם ״התחנה המרכזית החדשה״.

לאכול בנווה שאנן:

Chinese Bao Buns
או כפי שכולם מכירים את המקום, ״הסינית בנווה שאנן״. מקום שהוא כבר מזמן מוקד עליה לרגל לחובבי הכיסונים באשר הם. סביב שולחנותיו תוכלו לראות ישובים זה לצד זה פועלים סינים מבוגרים, משפחות ישראליות על כל טפיהן, חבורות תל אביבים צעירים, אנשי עסקים מקומיים ועוד ועוד. כמעט תמיד המקום מלא, רעש קרקוש הצלחות והכפות נשמע בכל המסעדה, וריחות המנות החמות שיוצאות לשולחנות נישא למרחקים.

התפריט רחב מאוד ומכיל שלל מנות מכל מטבחי הרפובליקה, אבל אנחנו היינו ממליצים לכם להתמקד במנות שמחירן עד 70 שקלים ובראשן: "באו" בשר (או ירקות) – אוורירי ומהביל; כיסונים שמנמנים ונימוחים, גם כאן במילוי בשר או ירקות, בתוך ציר מרק ארומטי ומנחם (יש אפשרות גם ללא הציר אבל חבל), אליו מוסיף כל סועד חומץ שחור ביתי ושמן צ׳ילי, ושואב בהנאה; "מאפו טופו" – מנת טופו ברוטב בשר כתמתם עמוס סצ׳ואן מאלחש פה, מנה שהיא חלום של מרקמים וטעמים בועטים, ושאי אפשר להפסיק לאכול ממנה; ו"מורנינג גלורי", שהם עלים ירוקים טריים, חלוטים, שמוגשים עם תועפות שום, ונותנים קונטרה נפלאה ומרעננת לצד כל המנות השמנמנות והמנחמות. בשבתות בין 7:00-9:00 בבוקר ניתן להגיע וליהנות מארוחת בוקר סינית, שזאת חוויה בפני עצמה.

הסינית בנווה שאנן
נווה שאנן 24, תל אביב
ראשון עד חמישי 11:30-21:00, שישי 10:00-21:00, שבת 7:00-21:00

Napalus Pasal
מסעדה קטנטה בכניסה למדרחוב, שניתן לזהות לפי דגל נפאל המתנוסס על דלתה. בפנים תמצאו חמישה שולחנות לישיבה, צוות מצומצם מאוד אבל חייכן ומסביר פנים, ותפריט שאינו קבוע, המשתנה בהתאם לעונה ולמצב רוחה של הטבחית. את הביס הכי מומלץ ניתן למצוא כאן באופן די קבוע: מדובר בכיסוני המומו – כיסונים עדינים בעבודת יד שניתן לאכול מטוגנים או מאודים (אבל הכי כיף מטוגנים), לצד רוטב עגבניות מלא תבלינים וחריף בועט.

Napalus Pasal
נווה שאנן 49, תל אביב
ראשון עד חמישי 12:00-21:00
לא כשר

גורקה קיטשן
מסעדה גדולה ורצינית יותר מאחותה הנפאלית. כאן התפריט מערבב את המטבח הנפאלי וההודי, ומציע שלל מנות נפלאות משניהם: ביארני, סמוסות, תבשילי מסאלה בשלל ביצועים, פפאדמים ועוד – הכל צבעוני, מתובל, ונאמן למקור, ולמי מכם שטיילו בעבר בהודו ונפאל, יעלו מיידית זכרונות נשכחים מהטיול.

גורקה קיטשן
ראש פינה 16, תל אביב
שני עד שבת 11:00-22:30

     

View this post on Instagram

           

A post shared by El Mano Asian restaurant (@elmanoasian)

אל מאנו
מסעדה פיליפינית-ויאטנמית הנמצאת ברחוב יסוד המעלה, ומדובר בחוויה שלא תרצו לפספס. קל מאוד לזהות את המסעדה, שבוהקת בנוף בצבעי האדום העז שלה, ומתהדרת בפסל בודהה גדול בחזיתהּ. היא גדולה ומזמינה, ונעימה מאוד לישיבה. בנוסף לקישוטים הססגוניים היא מתהדרת גם במערכת קריוקי משוכללת לטובת הסועדים חובבי השירה, שבין ביס לביס רוצים לנסות את כישרונם מול בעלת הבית בעלת קול הזמיר.

אבל הסיפור האמיתי והמעניין כאן הוא תפריט האוכל. אן וג׳ון, בעלי המסעדה והטבחים כאן, הם זוג נשוי. הוא פיליפיני, היא ויאטנמית, שניהם ילידי הארץ, ונפגשו בכלל בצופים בגיל צעיר. ג׳ון עבד המון שנים במטבחים כגון שי-שי ושלל מסעדות אסייתיות נוספות. אן מבשלת אוכל ויאטנמי מהבית. יחד הם החליטו לשלב את המטבחים שלהם ולפתוח מקום שייתן מענה לגם וגם. אל תטעו, לא מדובר כאן בפיוז׳ן. התפריט מחולק למנות פיליפיניות ולמנות ויאטנמיות, ורמת הביצוע כאן היא מהגבוהות שפגשנו. קשה לתת כאן המלצה למנה אחת או שתיים לדגום, כי באמת הכל כאן טרי, טעים ועשוי מצויין. מומלץ להגיע בחבורה גדולה, רצוי של אוכלי כל, ו"לפתוח שולחן" כדי להצליח לטעום כמה שיותר. מומלץ מאוד לא לוותר על כיסוני הוון-טון המטוגנים, שמגיעים עטופים ברוטב כתמתם חריף ומענג, וגם לא על הספרינג רול המאוד לא שיגרתי – גדול ושמנמן, שבתוך דף האורז ממולא הירקות, מסתתר לו גם אגרול מטוגן דקיק לצד חתיכות בשר, כך שמתקבל ביס עתיר מרקמים וטעים כל כך. גם סלט המנגו שלהם מככב, עם איזון מושלם בין מנגו בוסר למנגו בשל, קרעי דפי אורז ותועפות שבבי שאלוט מטוגנים, ורוטב רענן ועז טעמים, שאי אפשר להפסיק לנשנש גם כשכבר מתפוצצים מכל שאר המנות. מרק ה"פו" שמגיח מפעם לפעם לתפריט הוא מאסטרפיס של ממש. מומלץ להתעדכן בעמוד האינסטגרם שלהם מתי הוא מוגש, ואז לרוץ לשם כי אין קערה מנחמת מזאת. בנוסף, מפעם לפעם כשנחה על אן הרוח, היא מכינה מנות ספיישל הלקוחות הישר מזיכרונות ילדותה, ואם במקרה יוצא לכם להיות בסביבה כשזה קורה, הרווחתם פעמיים.

אם כל זה לא פתח לכם את התיאבון אז בנוסף לתפריט הרגיל כאן ניתן להזמין ערב של "הוט פוט", ארוחה שסובבת סביב סיר מרק גדול שמשלב גם ברביקיו, סגנון אכילה שמאוד נפוץ במטבחים האסייתים. כאן הארוחה מגיעה עם פריסה כמעט מוגזמת של חומרי גלם משובחים, שלל חלבונים, ירקות טריים, כיסונים ושאר פינוקים, אותם ניתן לבשל בטבילה בציר או בצלייה על גבי מתקן הברביקיו ולטבול בארסנל רטבים ונותני טעם ביתיים, שמוגשים לצידם. מדובר בחווית אכילה מיוחדת, לא שיגרתית ומהנה במיוחד.

אל מאנו
יסוד המעלה 46, תל אביב
ראשון, שלישי עד חמישי (שני סגור) 14:00-22:00, שישי-שבת 13:00-22:00

מקטי קאבאלן
אי אפשר לדבר על מסעדות פיליפיניות בלי להזכיר את המסעדה הזאת, שנמצאת בתוך התחנה המרכזית. זה למעשה יותר דוכן משודרג, שבו תמיד אפשר למצוא סירים עמוסי תבשילים מהבילים, ושלל מנות רחוב פיליפיניות מסקרנות במיוחד. אל תצפו כאן לצלחות רגילות ולישיבה מסודרת – את האוכל מקבלים בצלחות חד פעמיות, ומתיישבים לאכול סביב שולחנות מתכת על שרפרפים צפופים, אבל האוכל לחלוטין שווה את זה. המסעדה נקייה מאוד, והתפריט מגוון עונתי, ותמיד יש משהו חדש ומסקרן לטעום. כשמגיעים כדאי לברר אם יש בתפריט אגרול דינמיט – אגרול ארוך ושמנמן שבתוכו מסתתר פלפל חריף ממולא בשר, וכשמו כן הוא, דינמיט של טעמים, בעיקר כאשר הפלפלים חריפים כהלכה. עוד מנה שמאוד מומלצת כאן היא מרק פיליפיני שקרא "ארוז קאלדו" – מדובר במרק אורז סמיך על בסיס ציר עוף, שמוגש עם ביצה קשה וכנפי עוף, מנת הנחמה האולטימטיבית לימים קרים ובכלל. גם הנקניקיות במקום הן חוויה שכדאי לתת בה ביס – נקניקיות קטנות, שמנמנות ומתקתקות, שבצלייה מקבלות מעטה פציח וקרמלי, והן פשוט מעדן. ולקינוח נמליץ על אגרול בננה מתקתק ומתפצח, או להרפתקנים מביניכם - מומלץ לדגום את הקינוח הפיליפיני הלאומי, הלא הוא ה"הלו הלו" – כוס גדולה (כמעט תמיד חד פעמית) מלאה בברד על בסיס חלב קפוא ממותק, אליו מוסיפים שלל מטעמים לא שגרתיים כגון ממרח שעועית ממותקת, ג'לי קוקוס צבעוני, אטריות אורז מתקתקות בצבעים זרחניים, מחית אובה, פלאן ספרדי ועוד.

אין למקום שעות פעילות מוסדרות והם בד״כ פתוחים משעות הבוקר ועד שכל האוכל נגמר, מה שקורה לעיתים כבר בשעות הצהריים המוקדמות יחסית, כך ששווה להגיע מוקדם. בימי שישי פתוח בדרך כלל גם עד שעות הערב.

אם אתם מתקשים למצוא את המקום אפשר לשאול את הרוכלים בדוכנים איפה האוכל הפיליפיני והם כבר יכוונו אתכם ישירות לשם.

מקטי קאבאלן
לוינסקי 108, תל אביב-יפו – תחנה מרכזית חדשה, קומה 4.5
למקום אין שעות פתיחה מסודרות

דרפור הקטנה
מסעדה סודנית, שנמצאת ממש מול המסעדה הסינית במדרחוב, ומגישה שלל תבשילי קטניות נהדרים עתירי תבלינים וטעמים, לצד קיסרה – לחם סודני, שבוצעים עם הידיים, ומשמש כסכום לתבשילים, ממש כמו לחוח או אינג׳רה, או לצד פופו/אסידה – מחית שורש קסאבה, שנדמית במראה לפירה, אבל היא סמיכה בהרבה, ועליה מניחים את התבשילים. גם כאן מומלץ להגיע בקבוצות גדולות כי כל המנות גדולות, נדיבות ודי זולות.

דרפור הקטנה
נווה שאנן 21, תל אביב-יפו
למקום אין שעות פתיחה מסודרות

אז בפעם הבאה שאתם חושקים במסע לנבכי הקולינריה האסייתית והאוריינטלית, תנו קפיצה לנווה שאנן וקחו את עצמכם ליום של חוויה אנתרופולוגית צבעונית מרתקת וטעימה.

שותפיי להמלצות ולדגימת המקומות היו נעמה אליהו, לשעבר מדריכת סיורים בנווה שאנן, וכיום מובילת סיורי אוכל קסומים ומרתקים בבנקוק, וגיל גוטקין, המוביל סיורי אוכל ברחבי תל אביב, ביניהם גם סיורים טעימים בנווה שאנן.