חובבי יין, שלא תפספסו: יינות מהאזור הזה כבר הפכו לטובים בעולם

מאז קמה ארה"ב חלפו כבר 248 בצירים. אבל אם בתחילת דרכה נאלצה המדינה הצעירה לייבא תיבות של בקבוקי יין מהיבשת הישנה, או להסתפק ביינות מקומיים שאיכותם מפוקפקת - הרי כיום תעשיית היין שם משגשגת מתמיד.

קיימים כמעט 12 אלף יקבים ויצרני יין רשומים ברחבי היבשת הצפונית (לשם השוואה - בשנות ה־70 היו רשומים פחות מ־450 יצרנים), רובם המכריע במדינת קליפורניה. מפת התפלגות הכרמים אמנם מתפתחת, אך בקצב די איטי, ולא נראה באופק מי שידיח את קליפורניה מהבכורה. גם היום קליפורניה היא יצרנית היין האמריקנית הגדולה ביותר, בפער עצום מהמדינות האחרות (יותר מ־80% מהכרמים נמצאים בה), אך כבר ניתן למצוא מקבצים משמעותיים של כרמי יין גם בניו יורק (4.4% מסך הכרמים בארה"ב), באורגון (2.26%) ובוושינגטון (4.3%), וכן, גם הם יקבים המייצרים יינות מעולים.

נקודת ציון של ממש סומנה לפני כ־48 שנים, במלאת 200 שנה לעצמאות ארה"ב, כשבטעימת היין הגדולה של פריז בשנת 1976, יינות קליפורניים ניצחו בטעימה עיוורת את עמיתיהם הבורדולזיים, לתדהמת השופטים וחובבי היין. טעימה זו אף היוותה בסיס לסרט הוליוודי נהדר משנת 2008 בשם "Bottle Shock" ("יין, סיפור אהבה", בתרגום הלא כל כך מוצלח לעברית), בכיכובו של אלן ריקמן המנוח, הזכור כפרופ' סנייפ מסרטי "הארי פוטר".

הזנים הפופולריים שם הם קברנה סוביניון ושרדונה (איך לא?), ולצידם נמצאים סירה, פטיט־סירה וזינפנדל (הנקרא "פרימיטיבו" באיטליה). כמו בתחומים רבים נוספים, גם סגנון היין האמריקני הוא לא אחת מוחצן ובומבסטי, ולעיתים קרובות הייננים שם עושים שימוש נרחב בחביות עץ (גם ליינות לבנים), המוסיפות ליין טעמים דומיננטיים לצד הפירותיות. ואכן, בשנים האחרונות נשמעים קולות מכיוונם של כמה חובבי יין שפיתחו סלידה מסוימת מהסגנון הזה, של יינות שעשירים בטעמי פרי ועץ, בעלי שיעור אלכוהול גבוה. הם מתחברים יותר ליינות אלגנטיים, חומציים וחדים.

זה לא שאנחנו מתנגדים להם, אבל לטעמנו בהחלט יש לצידם מקום גם ליינות האמריקניים הקלאסיים, שקל מאוד להתחבר למתקתקות היחסית המאפיינת אותם.

דגמנו כמה יינות לבנים אמריקניים המיובאים לישראל, במגוון סגנונות וזני ענבים שיתאימו לקיץ הישראלי.

ברון פינו גריג'יו 2023, יקב הרצוג - 100% פינו גריג'יו (מוכר בצרפת כפינו גריי) מסדרת "ברון הרצוג" של היקב האמריקני הענק. בעל צבע זהבהב וארומות נעימות של תפוח, מנגו ופריחה לבנה. בלגימה הוא עשיר ופירותי, כנראה אוף־דריי, עם טעמי אגס ותפוח בשלים ונגיעת דבש. הסיומת שלו ארוכה ומאוזנת. ללגימה לא מחייבת. (49 שקלים)

באטרי שרדונה 2023, יקב טווין סאנס - שרדונה קלאסי שעולה לארץ לראשונה. מיוצר מענבים ממחוז לודי, הדרומי לעיר סקרמנטו. גוון בהיר מאוד, אף פירותי שופע (גויאבה בשלה, אגס, וניל ונגיעת הדרים), ובלגימה הוא חמאתי ועגול, עם טעמים דומיננטיים של עץ ווניל. חובבי הז'אנר יחגגו! (89 שקלים, מבצע היכרות - שניים ב־160)

ליניאג' מומנטוס, יקב הרצוג - לבן מבעבע מוצלח במיוחד, עשוי מענבי שנין בלאן ושרדונה בשיטת שרמט (תסיסה שנייה במכלים). הצבע קש בהיר עם נטייה ירקרקה. ארומות רעננות של אתרוג ותפוח ירוק, עם בעבוע אלגנטי. אף שהוא יבש, ניכרת בו פירותיות עדינה (אפרסק לבן, משמש וסיידר תפוחים) עם נגיעה של שמרים. החומציות טובה, והסיומת הארוכה מעט לימונית. נהדר. (99 שקלים)

Red C, סוביניון בלאן 2022, יקב קובננט - סוביניון בלאן מיקב הבוטיק הנחשב של ג'ף מורגן, שבעבר שכן בסנט הלנה שבעמק נאפה, אך בעקבות גדילה עבר לעיר בארקלי. הענבים ליין מגיעים ממחוז לייק שבצפון קליפורניה. בעל גוון בהיר וארומות של מלון ירוק עם נגיעות פסיפלורה. בחך הוא חד וקריספי, נקי ומרענן, עם טעמי אשכולית לבנה ולימון וסיומת חומצית ומרעננת. (179 שקלים)