משרד החקלאות יוצא במהלך חדש במסגרתו היצרנים יקבעו בעצמם את אורך חיי המדף של בשר, עופות ודגים. לפי המשרד, הצעד נעשה במטרה לסייע לצמצום בזבוז מזון, להפחתת בירוקרטיה מיותרת ולבסוף גם להוזלת יוקר המחייה. מדובר בתיקון לפקודת מחלות בעלי חיים, שיכנס לתוקף בחודש ספטמבר בתום עבודת מטה שנעשתה במשרד החקלאות.
חיי המדף של מוצר הם משך הזמן שהמוצר שומר על תכונותיו הייחודיות והוא בטוח לשימוש. ככלל, חיי המדף מיועדים להבטיח לכלל האוכלוסייה בישראל שהמוצרים שהם רוכשים שומרים על איכותם והם בעלי בטיחות מרבית. ההחלטה על אורך חיי המדף מושפעת משלל גורמים, ביניהם: חומרי הגלם מהם מיוצר המוצר, תהליך הייצור, תהליך השימור, צורת האריזה, תנאי השימוש והרגלי הצרכן, תנאי האחסון וההובלה ועוד.
עד כה, היצרנים נדרשו לקבוע את חיי המדף תוך עמידה בנהלים ובהגבלות שהוסדרו בחקיקת משנה ובהנחיות משרד הבריאות - תהליך זה גרר בירוקרטיה מיותרת ועלויות נוספות ליצרן, שהתגלגלו לבסוף אל הצרכן ופגעו ביעילות שרשרת הייצור וההפצה.
שינוי זה הולם את המגמה העולמית המקובלת במדינות אירופה וארה"ב, לפיה האחריות לבטיחות המוצרים היא של היצרנים, בעוד שתפקיד גורמי הפיקוח הווטרינרי הוא לוודא כי דרישות החוק מתקיימות ובטיחות המוצרים נשמרת. כיום, מרבית המדינות המפותחת בעולם אינן מגבילות את אורך חיי המדף.
במשרד החקלאות מאמינים כי המהלך יעודד את היצרנים ליישר קו ולאמץ שיטות עבודה בינלאומיות. בו בזמן, צופים כי הוא יבטיח לצרכנים הישראלים גישה לתוצרת טרייה ואיכותית במחירים תחרותיים באופן שעשוי להוריד את יוקר המחיה בישראל.
"זהו צעד תקדימי בו מדינת ישראל מיישרת קו עם הסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים במדינות הכי מתקדמות", אומרת הרופאה הווטרינרית הראשית לפיקוח על מוצרים מן החי, ד"ר ריבה בן-עזרא ומוסיפה: "אנו מאמינים כי באמצעות צמצום שכבות הבירוקרטיה, נוכל להבטיח לאזרחים במדינה מוצרים איכותיים, בריאים ומפוקחים, ובמקביל לצמצם את תופעת אובדן המזון לצד חיסכון עלויות ליצרן, בתקווה שאלו ישורשרו לצרכנים".
עם התיקון החדש לחוק, בעוד שליצרנים תהיה האוטונומיה לקבוע את חיי המדף, השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות עדיין יהיו בעלי תפקיד מכריע - אחריותם תהיה להבטיח שכל הדרישות החוקיות מתקיימות ושבטיחות המוצרים ואיכותם תובטחנה ללא פשרות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו