אנשים יכולים לפחד משלל דברים, החל מגבהים ומקומות סגורים ועד שלל תחלואות (לא עלינו), אבל כמה מכם החסירו פעימה ממפגש עם אוכל?
זה אולי עשוי להישמע מוזר, אולי אפילו מומצא, אבל ישנם אנשים שחווים פחד ממשי מפני מאכלים מסוימים ויש לכך שם – סיבופוביה. חשוב להבהיר כי יש להבדיל בין סיבופוביה, שהיא הפחד מהמזון עצמו - מה שמשייך אותה לקטגוריה של חרדות, לבין הפרעות אכילה דוגמת אנורקסיה ובולימיה, הקשורות לצריכת המזון, משקל ודימוי גוף.
אז איך בכלל מתפתחת הפוביה הזו אצל הסובלים ממנה? לדברי אמילי רוברטס, פסיכותרפיסטית שכתבה את הספר Express Yourself: A Teen Girl's Guide to Speaking Up and Becoming Who You Are, הדבר קורה לרוב כשאנשים עוברים חוויה מפתיעה ו/או מפחידה הקשורה לאוכל. למשל, אכילת מזון שפג תוקפו או חנק ממאכל מסוים. האירוע מעורר בהם חרדה, פחד ואף טראומה, שיהוו עבורם טריגר בכל הקשור למזון הספציפי ה"בעייתי".
תסמיני הפוביה כוללים לא מעט תסמינים של התקף חרדה קלאסי: פעימות לב לא סדירות או מוגברות, קוצר נשימה, רעד, כאבים בחזה, לחץ דם גבוה, יובש בפה, הקאות וקיבה עצבנית. הטיפול בפוביות מהסוג הזה יכול לכלול, בין היתר, טיפול תרופתי בנוגדי חרדה, טיפול בחשיפה, היפנוזה, טיפול פסיכולוגי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי.
פוביות האוכל שלא הכרתם
לחנופוביה: פוביה מאכילת ירקות
למרות שירקות הם חלק חשוב מאוד מתזונה בריאה, עבור אנשים מסוימים הטעם, המרקם, הריח, המראה ולעיתים אפילו המחשבה על ירקות, עלולים לעורר רגשות עזים של חרדה עד כדי הימנעות מוחלטת. יהיו אפילו כאלה שימנעו מלעבור ליד דוכן ירקות בחנות או לגעת בהם מפאת הפוביה, בטח שלא להכניס אותם לצלחת או לפה.
פרוקטופוביה: פוביה מפירות
קצת כמו אחות חורגת של הפוביה מירקות, גם פה מדובר בחרדה ממרכיב חשוב בתזונה בריאה. מי שסובל מהפוביה הזו נמנע לא רק מפירות, אלא גם מסוכר המצוי בפירות ולכן ימנע מאכילה של פירות טריים, משקאות ממותקים ואפילו ממתקים המכילים פירות.
שוקולופוביה: פוביה מאכילת שוקולד
מה שנחשב פינוק מתוק ומעדן עבור מיליונים, מעורר פחד וחרדה אצל אחרים. לעיתים הפחד מגיע מהטעם המריר שאנשים מסוימים מזהים בשוקולד (אם כי, כידוע, שוקולד מגיע בעשרות טעמים שונים ואינו בהכרח מריר) או מהמראה, הצבע או המרקם של השוקולד.
אליומפוביה: פוביה מאכילת שום
לא מדובר רק בערפדים הנרתעים מריחו העז של השום, אלא באנשים שאינם מסוגלים לראות, להריח, לגעת וכמובן שלא לאכול שום דבר שיש בו שום. מי שסובל מהפוביה הזו, יימנע לא פעם גם מבצל, עירית ובצלי שאלוט, שעלולים לעורר אצלו התקפי חרדה קשים בגלל מראה, ריח או מגע.
מיקופוביה: פוביה מפטריות
זו אמנם אחת התוספות האהובות והפופולריות ביותר על פיצה או בפסטה, אך עולמה הפנימי (וגם החיצוני) של הפטרייה מורכב הרבה יותר. הפטריות מזוהות בתרבויות שונות עם מוות, לידה מחדש, בריאות וריקבון. האסוציאציות הללו מעוררות לא פעם את תחושת הסלידה, ההימנעות והחרדה מחומר הגלם.
ארכיבוטירופוביה: פוביה מחמאת בוטנים
במקרה הזה, הפוביה הזו ייחודית אפילו במשפחת הפוביות המוזרות, שכן לא מדובר בסלידה או חרדה הקשורים למרקם או לטעם של ממרח הבוטנים, אלא מהחשש מכך שחמאת הבוטנים תידבק לחך.
טורופוביה: פוביה מגבינה
עבור רבים מהרגישים ללקטוז, כל דבר שיש בו חלב מעורר שלל תופעות שעדיף אפילו לא לדבר עליהן, כדי שלא יעירו את מערכת העיכול. לעומתם יש אנשים שהקיבה שלהם יכולה לארח גבינה, אך הם פשוט לא מוכנים לתת לה להתקרב לפה שלהם. המרקם, הצבע, הטקסטורה – זה פשוט לא נועד לקרות.
אובופביה: פחד מביצים
הפחד מביצה על כל צורותיה, סוגיה ואופן ההכנה שלה, מגיע לרוב מסלידה מהצבע, המרקם והטעם שלה. הפוביה נקשרת לא פעם לאירוע טראומטי שנחווה, דוגמת שבירת ביצים, החלקה על ביצים שבורות ועוד. מי שהודה כי הוא סובל מהפוביה הזו, היה לא אחר מאשר הבמאי הבריטי האגדי אלפרד היצ'קוק, שבראיון משנת 1963 אמר: "זה יותר גרוע מלהיות מפוחד, הן דוחות אותי. הדבר הלבן העגול הזה נטול חורים, וכשאתה שובר אותו יש בפנים את הדבר העגול הצהוב הזה בלי חורים", סיכם את סלידתו.
