כשפתחו דרור אלתרוביץ', בר שירה וגלעד לבנת את "אימפריאל" ברחוב הירקון 66 בתל אביב לפני עשר שנים, לא היה נהוג לצאת לבלות בברים לפני השעה עשר בלילה וקוקטייל היה משקה שנוי במחלוקת. הבר, שנפתח בשעות הערב בבית מלון ובו ברמנים בפפיון משקשקים קוקטיילים מורכבים - היה שונה מאוד בנוף.
מאז, במרוצת השנים, כבר זכה האימפריאל לתארים והכרה עולמית. בין השאר, הוא דורג כבר הטוב ביותר באפריקה ובמזה"ת ברשימת "50 הברים הטובים בעולם" ובמקום ה-17 ברשימת 50 הברים הטובים של מגזין המשקאות Drinks International.
השנה חוגגת הקבוצה עשור, שבו התברגה להיות חלק בלתי נפרד מתרבות הבילוי בישראל עם מקומות נוספים, בהם: "בושוויק", "לה אוטרה" וה"בק רום".
"כשפתחנו לא היה לנו יין אדום, לא הייתה בירה מהחבית ולא הייתה שתייה קלה", מספר גלעד לבנת ונזכר ש"אנשים היו מבקשים: 'תביא לי וודקה רד בול' והיינו עונים: 'אין לנו' - חלקם היו נכנסים לעשרים דקות, לא מבינים מה קורה ופשוט הולכים". בר שירה מוסיף: "בזמנו ברים היו בלילה ומסעדות היו בערב. היינו אולי הראשונים לפתוח האפי האוור והבר הראשון שאין בו עמידה - לקחנו את המסעדנות וחיברנו אותה עם עולם הברים".
היו גם גברים שסירבו להחזיק קוקטייל?
דרור אלתרוביץ': "מלא. 'אל תביא לי את הכוס הזאת', 'לא רוצה את זה ככה', 'אבל לא קוקטייל בצבע הזה' - אלה כל מיני תגובות שהיינו מקבלים על בסיס קבוע". לבנת: "כשפתחנו היינו נוסעים במיוחד לרמת הגולן כדי להביא ליים - לא היה אז". שירה: "בשביל לעשות קוקטיילים מסוימים היינו מביאים בקבוקי אלכוהול במיוחד בנסיעות לחו"ל כי לא היה בארץ".
מאז פתחתם, תרבות הבילוי בארץ ובתל אביב בפרט, השתנתה בצורה ניכרת
לבנת: "אני חושב שהיום זה נהיה מוצר צריכה בסיסי. פעם היינו מחזיקים בבית בקבוק וודקה וזהו. היום אנחנו מחפשים ליקרים ורומים מעושנים. כן, אנחנו מרגישים שיש לנו תרומה לכך". שירה: "היום אני רואה אנשים בברים שכונתיים יושבים ושותים קוקטיילים בכוסות יפות. אנשים צורכים קוקטיילים בכל מקום - זה נהיה דבר מקובל".
לכבוד חגיגות העשור, ביקשנו מכם לפרגן ולהמליץ על חמישה מקומות לבלות בהם.
שירה: "בחרנו חמישה מקומות שכל אחד מאיתנו מחובר אליהם ונוהג לצאת אליהם בעצמו".
חמשת המקומות המומלצים של קבוצת אימפריאל
"בר 51" - הירקון 59 תל אביב
"המקום הוא בר קולינרי ברמה הגבוהה ביותר, מבית היוצר של השף מושיקו גמליאלי", אומר בר שירה ומוסיף: "האוכל בו עשוי מחומרי גלם מעולים ביד אוהבת. האווירה בו תמיד כיפית. אני מגיע לשם, בדרך כלל, כדי לשבת על כוס יין קלילה ויוצא אחרי שלוש שעות שבע, מבושם ומחויך. אחת המנות שאני ממליץ עליה במיוחד היא ברוסקטה דג - מנת פתיחה של שני ביסים, אבל הממרח החריף מתקתק בה, שמחבר בין הלחם לדג, כל כך מדויק - אין מצב שאני מפספס את המנה הזו כשאני יושב שם. את מושיקו אני מכיר שנים ולמזלי הרב, את בר 51 הוא פתח ממש מעבר לכביש בסמוך לאימפריאל. בזמן הקורונה, הם התחילו לעשות משלוחים ואנחנו הזמנו מהם משלוחי קוקטיילים אל מעבר לכביש, קפצנו להגיד שלום ואיכשהו זה תמיד התגלגל לערב של ביסים מפנקים וטעימת יינות עם הצוות.
View this post on Instagram
"הבסטה" - השומר 4, תל אביב
הבסטה הוא מקום ותיק. בזמנו היו עושים שם כל מיני טעימות מיוחדות של ריזלינג והייתי הולך לשם כדי לשתות יין, ככה הכרתי את המקום", מספר דרור אלתרוביץ' וממליץ: "זאת סוג של מסעדת שוק, פתוחה לרחוב בשוק הכרמל. מאוד Down to earth מבחינת אווירה ונראות. הם עובדים עם חומרי גלם מאוד טריים ואת הכל - אבל ממש הכל - הם קונים בשוק, עד לרמת סבון הידיים. המנות במקום עונתיות ומתחלפות. מוגשת שם, למשל, מנה של סלט זעתר עם פומלה שאני מאוד אוהב או סלט עם דובדבנים וכוסברה. הכל מאוד עונתי וכייפי. אשתי צמחונית והמקום, לחלוטין, נותן לה מענה. מקום מאוד פשוט, כביכול, למרות שהמחירים בו לא עממיים. אני ממליץ להגיע לשם להתפנק על כוס יין ולנשנש קצת דברים טעימים. אני ממליץ על המקום בעיקר כי הלכה למעשה, יש להם את תפריט היין הכי טוב בעיר.
"מיכאל ביסטרו" - מושב לימן
דרור אלתרוביץ': "מיכאל ביסטרו היא מסעדה של השף מיכאל גרטופסקי בלימן שבגליל המערבי. מקום שאנחנו יוצאים אליו לרוב כאנחנו נמצאים בחופשה, לכן מלכתחילה ניגשים אליו ממקום אחר. מיכאל הצליח לייצר בו אווירה כפרית לצד אלגנטיות - לצד המפות המגוהצות והמתוקתקות שמונחות על השולחנות. זאת מסעדה עם וייב גלילי. כל חומרי הגלם במנות מקומיים - החל מדגה ובשר, וכיוצא בזה. רק מה שקיים בעונה מוגש. אחת המנות שזכורות לי ביותר היא ארטישוק ירושלמי של תחילת עונה, עשוי בג'וספר עם גבינת המאירי. אשתי צמחונית ואנחנו אוכלים שם המון ירקות שמבוצעים לעילא. המקום נותן אווירה של חו״ל בצפון הארץ עם שירות ואוכל ברמה גבוהה ביותר.
Jonz - זבולון 13, תל אביב
גלעד ליבנת: "זהו לאונג' בר אינטימי וחמים עם מנות אוכל טעימות במיוחד של השף מוטי טיטמן. העיצוב בו מזכיר את שנות החמישים וכך גם המוזיקה. השירות במקום אישי ומקצועי, ויש בו תפריט יין וקוקטיילים משובח. כשנכנסים פנימה מרגישים כאילו נמצאים בסלון של חברים. הזמנות הם לוקחים רק עד שעה מסוימת ולאחר מכן הכנסיה היא על בסיס מקום פנוי. אבל הצוות הקבוע והידידותי ימזוג לך כוס יין ויארח אותך גם בזמן שאתה מחכה. אני תמיד שמח לחזור. הפיצות במקום הם מהטעימות שיצא לי לטעום, לעיתים קרובות יש בתפריט גם ספיישלים. אני אוהב את המקום מכיוון שהבעלים יצרו אותו בהוויה שלהם, ולא שאלו את עצמם - מה הקהל הישראלי ירצה. יש שם תפריט יין רחב ומוטי טיטמן הוא אחד השפים הכי טובים היום בארץ, לדעתי, ושם הוא עושה אוכל ברים שמבוצע ברמה גבוהה מאוד. אני בא לשם, שותה יין, שומע ג'אז, אוכל כמה דברים ליד. אתה לא שם לב וכבר עוברות להן כמה שעות ואתה יוצא שיכור והולך הביתה.
View this post on Instagram
Way Cup Coffee - יוחנן הסנדלר פינת רחוב העבודה, תל אביב
גלעד ליבנת: "way cup coffee הוא בית הקפה הכי שכונתי שיש. בדרך כלל מגיעים אליו תושבי שינקין והאזור. כל אחד מהחבר'ה שעובדים בו פשוט מכיר כל בן אדם שנכנס - אני לא ראיתי דבר כזה. הם מכירים את הלקוח בשם, יודעים איך קוראים לילדים שלו, מה הוא אוהב לשתות ובאיזו שעה הוא מגיע. יש בו, לדעתי, את הקפה הכי טוב בלב העיר תל אביב. הקפה נטחן במקום וניתן לבחור בו מתערובות מיוחדות או זנים שונים. לצד הקפה אפשר לבחור ממספר עוגות, עוגיות וכריכים שמגיעים טריים על בסיס יומי. אני אוהב לקנות שם גם קפה למקינטה. לצד בית הקפה יש גינה ציבורית קטנה עם ספסלים שנחמד לשבת בה עם הקפה ואפילו לעבוד ממנה עם המחשב. אבל בתור איש שירות, תמיד מקסים אותי להגי ולראות איך הצוות במקום עושה הכל באמת באהבה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו