מנסים להחזיר עטרה ליושנה: הסיפור המרתק של יינות יהודה ושומרון

חיים גן, בעלים ומנכ"ל חברת "איש הענבים", נשמע מעט מתנצל כשהוא מסביר כי "זה לא סוד שאזור יהודה, שומרון ובנימין הוא שטח נפלא לגידול ענבי יין. לכן חייבים להפריד פוליטיקה מיין, אחרת זה כמו להוסיף מונוסודיום גלוטמט לאוכל - טעים, אבל לא בריא".

נכון, זה באמת לא סוד. חזרה למקורות מעידה שישראל הייתה מעצמת יין בעולם העתיק, ורוב אזורי הגפן שלה שכנו בגדה המערבית.

מאז תחילת שנות ה-2000, תעשיית היין באזור הזה החלה שוב לפרוח, או נכון יותר לומר לאפשר לניצנים באדמה לבצבץ מבין החוחים - מכלום שנותר אחרי שחרבה התעשייה העתיקה ההיא.

השבוע, בתאריכים 23-22 במארס, בין השעות 18:00 ל-23:00, יתקיים באוניברסיטת אריאל פסטיבל "בציר הזמן", שיציג בפני המשתתפים את מיטב היקבים והיינות מרחבי יהודה, שומרון ובנימין באמצעות טעימות של יין, תערוכת עתיקות יין, ועוד.

זו השנה השלישית שבה מתקיים הפסטיבל, שעליו מנצח "איש הענבים" - המרכז לקידום תרבות היין, בשיתוף אוניברסיטת אריאל ומו"פ אזורי מזרח.

ערש תרבות היין העולמית

בכל אזור בנימין והרי יהודה פרחו יערות עד. תעשיית היין הישראלית העתיקה הייתה המובילה בעולם.

"כאלף גיתות עתיקות התגלו באזורים הללו, והן מהוות שליש מהכמות שהתגלתה בכל הארץ", מספר גן ומוסיף: "לפי מחקר פורץ דרך של אוניברסיטת אריאל, גפן הבר הישראלית העתיקה היא ערש תרבות היין העולמית. כלומר, הזנים קברנה ומרלו בצרפת החלו את דרכם כאן".

בטון חמור הוא מספר כי "התעשייה הענפה עברה שתי שואות קשות". לדבריו, בתקופת השלטון העות'מאני כרתו הטורקים את כל יערות העד והפכו אותם למסילה החיג'אזית.

במקביל השמידו והכחידו את כל 400 הזנים המקומיים המקוריים. "מצאנו בגיתות עתיקות את החרצנים", גן אומר.

כיום אנו חווים רנסנס בענף. מעידים על כך 450 יקבים הפזורים במדינה, ומתוכם כ-40 ממוקמים למעשה באזור יהודה ושומרון.

אחד מהם הוא "יקב גבעות", אשר שוכן בגבעת הראל על מצוקי נחל שילה. מדובר ביקב בוטיק משפחתי שהקימו יחד ד"ר שיבי דרורי ואמנון וייס, מהמשפחות הראשונות של היישוב.

דרורי, יינן היקב שסיים דוקטורט בחקלאות, הבין את איכויות האזור והחליט להרים את הכפפה ב-2005. בשנים האחרונות זכה היקב במדליות זהב וכסף בתחרות הבינלאומית היוקרתית דיקנטר עבור יינות קברנה, קברנה פרנק ופינו נואר מסדרת הרזרב שלו "גופנה".

"כמעט כל היקבים שמייצרים כאן יין מייצרים באיכות גבוהה ביותר", אומר אליאב מילר, מנהל יקב גבעות.

אתם חווים יחס שונה בגלל מיקומכם?
"כן, באזורים מסוימים בארץ. למשל, במסעדות ובחנויות ספציפיות בשוק המקומי שבהן מתנגדים להתיישבות ביהודה ושומרון, לא מפרידים בין אידיאולוגיה ליין ומחרימים אותנו.

"בשוק העולמי תנועת BDS מחרימה יקבים מיהודה ושומרון, אבל החרמות הגדירו את האזור כאזור גידול יין - דבר משמעותי מאוד. שנית, כשמחרימים אותנו זה מביא לתוצאה הפוכה בקרב יהדות העולם".

60 סוגי יינות מיקבים שונים

חיים גן מזכיר כי "יש גם יקבים פלשתיניים מכובדים באזור הזה. למשל, יקב קרימיזאן שמפיק יינות מענבים, כמו חמדאני, ג'נדלי, מראווי, וכן הלאה. זנים עתיקים מקומיים ושורשיים שהפלשתינים הצליחו לשמר. גם את היקב הזה נראה בפסטיבל".

מה מייחד את האזור?
"גובה, ריחוק מהים, אקלים, הבדלי טמפרטורה והרכב אדמות. אפשר למצוא מגוון גדול של טרוארים באותו חבל ארץ. בפסטיבל ניתן יהיה לטעום כ-60 סוגי יינות מיקבים שונים.

"למשל גבעות, שילה, פסגות, טורא ואחרים מגדלים כאן זנים שונים, בין היתר פינו נואר, שנחשב זן קשה לגידול. אבל אני אומר בפה מלא שהפינו נואר הטוב ביותר בישראל גדל כאן, בבנימין".