אוטובוס הקסמים

במרכז מסחרי קטן בגני תקווה, הוצב לפני כמה חודשים אוטובוס צהוב משופץ. על מה ולמה? אין יודע. הימים חלפו והשלט נתלה בגאווה URBUN, עדיין לא הובנה לגמרי כוונת המשורר או המשמעות המסתתרת מאחורי האותיות ושגיאת הכתיב, כביכול. ואז נפתחו דלתות המקום והכל התבהר, נפל על מקומו, URBUN, מזללה בורגנית צעירה בסגנון אמריקאי, המציעה אוכל רחוב מהיר אבל איכותי. מקום שבהחלט שווה להכיר.

נתחיל מההתחלה. כלל ידוע בכל הנוגע למזון מהיר: אם זה נראה כמו אוטובוס, זו מזללה. מסתבר. המקום נמצא (כמעט כולו), בתוך אוטובוס ישן משוחזר שהוצבו בו שולחנות ישיבה, בר וכן, גם מזגן. האוטובוס אמנם משנות השישים אבל כל היתר, מתקדם הרבה יותר. החלל עצמו מעוצב כדיינר אמריקאי עם וייב נכון. הצבעוניות של המקום ומשהו באנרגיה של החלל, הופכים את הכניסה אליו למשפרת מורל די מיידית, ללא צורך במרשם רופא. עבור הילדים, מדובר באטרקציה של ממש והתור ליד הגה הנהג היה ארוך כמו בקו 189 בבוקר יום ראשון דחוס ודוחס. 

אם נודה על האמת, גם לגדולים שביננו, היה כייף לשבת באוטובוס ממוזג, כאילו באמצע הרחוב, לדלג בניחותא על סימון הכחול לבן במרכז המסעדה, מהשולחנות לקופה, כאילו זה עתה חצינו את אבן גבירול בואך גן העיר.

אז הקונספט יותר מחביב ויכול בקלות להיות הצלחה לא רק בפרברים, אלא גם בתל אביב. בקלות. משיחה קצרה עם הבעלים ארז שני, הרעיון בא מצפייה ארוכה בשלל תכניות בישול (עיין ערך: אוטו אוכל) אלא שכאן מדובר במסעדה סטטית המגישה אוכל רחוב סטייל הדוד סם. אמנם צ'דר לא מצאנו כאן אבל כריכי ענק, טופינג של ביצת עין ואפילו Onion Blossom מצאנו גם מצאנו.

כמו הרבה דברים באמריקה, המקום עובד בשיטת שמאוד יעילה ללקוח הישראלי. מזמינים בקופה, וכיוון שיש תור קטן, יש מספיק זמן להתלבט לפני שמזמינים. יש אופציה לקבל כמעט כל מנה עם או בלי לחמנייה. מראש אני אומרת, הלחמניות מזכירות חלה שפוגשת פרנה מרוקאית, רכות ואווריריות, ובעיניי, פשוט כואב הלב לוותר עליהן. עצה שלי, חסכו קלוריות בהזדמנות אחרת. את כל המנות ניתן לקחת כפריט בודד או כחלק מארוחה שכוללת גם שתייה ותוספת.

ועכשיו, לעסק. התחלנו עם פרח בצל (24 ₪), מנה שמאוד מאפיינת דיינרים אמריקאיים, הלא היא פריחת הבצל המדוברת (onion blossom). מדובר בבצל שחתכו לחצי (לרוחבו) וחרצו אותו  למקלות (לאורכו) לא עד סופו, כך שמתקבלת צורת פרח בעת הטיגון העמוק. המנה מוגשת עם מיונז חלפיניו ועשויה פשוט ונכון כמו בארץ המקור, מינוס כמויות השמן העודפות שמטפטפות בין ביס לביס כמו במקור. המוח היהודי יודע לטגן בצלים. משם המשכנו לקציצות גן (45 ₪ למנה גדולה בצלחת) שהן למעשה, גרסת דור רביעי לפלאפל המקומי - קציצות מברוקולי וחומוס עם טוויסט מזרח רחוק, טחינת ווסאבי, שהופכת את המנה מפלאפל רחוב שכונתי, לקציצות מעט יותר בועטות, עם זיק קטן בסוף כל ביס. נחמד, אם כי כבד. כמעט בלתי אפשרי לסיים את המנה, מבלי להרגיש תחושת כבדות.

עוד הגיעה לשולחן ארוחת נאגטס לילדים (39 ₪), ולא כמו הנאגטס המוכרים במזללות תעשייתיות שכולנו מכירים, כאן ניכר כי הנאגטס עשויים מחתיכות עוף של ממש, ולא עיסה מתועשת שעוטפים ברוטב מתוק כדי שימסך על העניין. הנאגטס היו עגולים, מותאמים לביס וחצי, שניים של ילד. הנאגטס הוגשו עם צ'יפס, כוס משקה וכדור גלידה, והיו פשוט פתרון יעיל וגם טעים לאנשים הקטנים.

האנשים הגדולים לעומת זאת, בחרו בבורגר באן (38 ₪ ללא שתייה או תוספת) וארוחת תפו-בורגר (65 ₪), שזה למעשה המבורגר על תחתית של לביבת תפוחי אדמה, מוגש עם חזה אווז מעושן וביצת עין מלמעלה. לא לבעלי לב חלש. המנה מגיעה ללא לחמנייה, כך שתחושת החטא היא סמלית בהחלט. הבשר מיושן במקום, מה שתורם למערכה. קציצות הבשר הכילו רמת שומן טובה, והיו לעיסות מספיק ומצד שני גם רכות דיו. בקיצור, כמו שהמבורגר צריך להיות. ואם מחפשים הוכחה יותר ממשית לעניין, מרגע שההמבורגר הגיע לשולחן, נספר רק שאחת הילדות נטשה את הנאגטס ועברה ישירות לטיפול בקציצה, בלי לחמנייה. הישג ראוי בכל מונח אימהי שהוא.

מה שמאוד בלט בכל האירוע הוא אלמנט ההגשה של המקום. מדובר בשיטה יעילה והיגיינית, מגשי קרטון שעליהם מונחות המנות שגם עושה סדר בצלחת וגם על השולחן. אם נשאר מקום לקינוח, אפשר ללכת על סנדוויץ' עוגיית שוקולד צ'יפס וגלידה שמכינים במקום או פשוט גלידה (לא אמריקאית). הקינוחים לא אמריקאיים בממדים, אבל בהחלט סוגרים יפה את הארוחה. 

לסיכום החוויה, המקום מצליח לעשות כיף לסועדים. הכל מתקתק, האוכל מגיע מהר, טרי, טעים, מוקפד ולכן גם המחירים בהתאם. אל תחשבו לרגע שמדובר באוכל רחוב בטווח המחירים של סביח בשוק בצלאל. בכל זאת, בפה מלא המבורגר, שווה קפיצה.

Urbun, מתחם מרכז הבמה, גני תקווה 03-6391234