דיסנילנד של בשרים

מה הם ארבעת מאכלי הרחוב הבשריים שאנחנו הישראלים הכי אוהבים לאכול? זה קל. המבורגר, נקניקייה, שווארמה וקבב. אפשר להתווכח על עניין השיפודים, כי רובנו מעדיפים אותם בישיבה, בניגוב עם שלל סלטים שנפרסים אל מול עינינו המשתאות. אם תרצו להכניס גם אותם לקטגוריה, קיבלתם.

ה"אנגוסרי" ברחוב הארבעה, נפתח לא מזמן וכבר הצליח לצבור לו קהל אוהד של אנשי עסקים מהסביבה שפוקדים אותו כדי לחטוף ארוחת צהרים זריזה ולסור מיד למסך המחשב. בזמן הביקור שלי במקום, התחלופה הייתה מכובדת: אנשים מגיעים ממוקדי מטרה מזמינים, אוכלים בצ'יק ומתקדמים הלאה. יעיל וגם כלכלי למדי, תכף תבינו.

המקום רוקד על שלוש חתונות במקביל, הוא משמש כמסעדת סטייקים רצינית (הכניסה ממתחם גבעון), בדלת האחורית אפשר להכיר את האח הקטן והבועט, ה"אנגוסרי", שמתפקד כמזללה המציעה מבחר מכובד של מאכלים זריזים כמו המבורגר 230 גרם של בשר אנגוס (35 ש"ח), סלופי ג'ו עם גבינת צ'דר (39 ש"ח), קבבוני אנגוס (29 ש"ח), סטייק פרגית בגלייז סויה (39 ש"ח) או שווארמה של אנגוס מעגל טרי (29 ש"ח בפיתה). החתונה השלישית היא, קצבייה המציעה למבקרים בה דיסנילנד של נתחים שרק צריך להכיר לראשונה.

קבבונים אנגוס // צליום: שירה אילני אדלר

המקום הגיע לתל אביב חמוש באג'נדה ברורה ובכמה בשורות. ראשית, בשורה כלכלית, המבורגר ב- 35 שקלים זה ללא ספק מחיר ששוה לעצור עבורו. אמנם מדובר בהמבורגר בלי תוספת או שתיה, מה משעלה את המחיר לאזור ה- 50 שקלים אבל בכל זאת, לאנשי המשרדים הממהרים ולמי שלא רוצה להוציא את כל המשכורת על ארוחת הצהריים, זה עשוי להיות פתרון מוצלח. הבשורה השנייה שעומלים עליה במקום היא Nose to Tail  ומי שעדיין לא מכיר, שיעמוד בפינה. מדובר בשיטה שגורסת כי אם כבר לקחת חיים של בהמה (ועל זה יש ויכוח אחר, מורכב לא פחות) השתמש  בכל חלקי החיים. כך למשל נולד הבוליטומיסטו האיטלקי, שמבשל כמעט כל חלק שמזדמן מהקצב. כך גם ב"אנגוסרי", לא עוד אותם נתחים שחוזרים על עצמם וגורמים לביקוש להיות גבוה ומיד אחריו גם למחיר לעלות, אלא שימוש בנתחים אחרים שמתאימים בול למטרה. 

מיקס בורגר // צילום: שירה אילני אדלר

המטרה המרכזית היא מהפכה בתחום הבשר, הרצון האמיתי להכיר לציבור נתחים חדשים שיכולים להתאים לתבשיל שלהם או לסטייק שלהם באותה המידה אפילו אם לא יותר. למה רק אנטריקוט שעולה 150 ש"ח לקילו ולא צלעות מספר 2 שיש בהן יותר טעם ושומן והן יעלו לקונה רק חצי מהמחיר? למה רק פילה שעולה 200 ש"ח לקילו ולא לנסות להכיר גם את נתח השייטל שהוא רך ומכיל גם הוא הרבה יותר טעמים? זה ממשיך עם נתח הפלדה, האסאדו ועוד הרבה טובים ואחרים שיכולים להיות נוחים בכיס וטעימים להפליא על הצלחת, בלחמניה או בפיתה. 

צוריסו חרדל דבש // צילום: אנטולי מיכאלו

כדי לטעום את העקרון, הלכנו על המבורגר הבית, המיקסבורגר שמורכב מבקר וטלה בתוספת גבינת צ'דר (35 ש"ח ההמבורגר+8 ש"ח לתוספת). מבחינת תוספות, אפשר לקבל פיקו דה גאיו (סלט עגבניות חריף) הום פרייז, סלט קולסלאו, אורז או צ'יפס במחירים שנעים בין 7-9 ש"ח. כדי לדגום עוד מנקודות החולשה של מאכלי הרחוב והקהל הישראלי הלכנו גם על צ'וריסו בחרדל ודבש (27 ש"ח) וקבבוני אנגוס (29 ש"ח). 

ההמבורגר היה שומני, לעיס ועשוי טוב. מבירורים יש בהמבורגר לפחות 30% שומן מה שמעניק לו טעמים עמוקים ונגיסות של בוקרים פרועים. הצ'יפס הגיע מתובל בקארי ופלפל והיה מצויין. הקבב היה עשוי, כיאה לאג'נדה הבשרית, מכמה נתחים שונים ביניהם צוואר טלה, חזה ושפונדרה והוא הוגש על עגבניות שרופות, בצל מדורה, טחינה וסלסת עגבניות חריפה. מנת הצ'וריסו הגיעה על בצל שרוף והייתה מכובדת למדי מבחינת גודל ולפי אופן ההיעלמות שלה, גם טעימה ומתובלת כמו שצריך אם כי לטעמי צ'וריסו צריכה להישאר נאמנה לטעמים המקוריים שלה, תוספות של רטבים פוגעים הרבה פעמים במנה, וכך היה גם כאן. הבשר מתובל נכון, הצלייה נכונה, עד כאן הצלחה. את עניין  הרטבים הייתי משאירה ל"עשה זאת בעצמך" של הסועד, מי שאוהב יותר, ומי שאוהב פחות.

המקום אנגוסרי // צילום: אנטולי מיכאלו

אם לסכם את הארוחה, כל המנות היו כלכליות, עשויות טוב, הוגשו מהר והאג'נדה ההגיונית שעמדה מאחורי המנות הפכה את הכל לנכון יותר. יש כאן מבחר מגוון כך שכל אחד יכול למצוא לעצמו את המנה המועדפת ולא לקרוע את הכיס כמו שתל אביב יודעת לקרוע כשהיא רוצה. אז בפעם הבאה שתרצו קצת בשר, קל וחומר אם אתם ממהרים או תוך כדי יום צפוף, הנה הכתובת שלכם.

אנגוסרי. הארבעה 20, תל אביב. טל' 03-7715733.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו