"מהיום תיקראו שבט 'טונדו'", הכריז גיא, בדיוק ברגע שאנחנו הכרזנו "וואלה, שמחת זקנתין בראש חוצות", והלכנו לאכול שניצל (בלי חסות, הכנו לבד).
ברוכים הבאים לאיחוד הכי לא קליימקסי שיש. סתם שאלה להפקת "הישרדות" - מה בער לכם להודיע ל"אנטינג אנטינג" על החסינות שהם יכולים להעניק לרגב *לפני מועצת השבט*? כאילו, מבחינתכם זה מספיק ש"קפרה" יהיו מופתעים? ומה אנחנו הצופים, עזים?
למה בדיוק היינו צריכים חצי שעה של צעקות ועוד צעקות, "חמלה, חמלה", בזמן שאנחנו כבר יודעים שמישהו מהברית של "קפרה" יודח? עידן או ירדן לא באים בחשבון כי הם סחבקים (וגם כי ההפקה לא תאפשר את זה), ומכיוון שדוד כבר נתפס כבוגדני ומתנשא אצל "אנטינג אנטינג" אז הוא על הכוונת. נכון, אנחנו חכמים בדיעבד אחרי שצפינו בפרק, אבל האמת היא שגם במהלך הצפייה לא בדיוק ישבנו על קצה הספה במתח, פשוט כי כבר היה ברור לאיזה לפיד נושבת הרוח. אם לא היינו יודעים שרגב עומד להינצל, כל המועצה הזאת הייתה נראית אחרת לגמרי והאיחוד באמת היה מתחיל במהפך רציני.
רטטים של קיטש
אבל נחזור ברשותכם לפרק של תחילת השבוע, ובו "אנטינג אנטינג" ששים ושמחים על הפרידה מקוז'י, ואלינה אפילו מעניקה לנו את "ריקוד השטות" שלא ידענו שכל-כך חסר בחיינו. לאחר מכן הם יושבים להם בצ'יל ושוב, בהנהגת אלינה, פותחים את לבם ופולטים אחד על השני מנות מופלאות של קיטש, שאנחנו פשוט חייבים לפתוח פה תת מדור של "הם באמת אמרו את זה":
"האמת שלך זה דבר שבא לי לשחות בתוכו" (אלינה לליטל. את יודעת שמה שמולך זה ים, נכון?)
"כל יום שאני רואה אותך פה, את שואבת אותי אלייך עוד" (אסי לאלינה. והריבים מפעם? משיכות בצמות)
"הרגש והלב זה משהו ששולט אצלך" (אלינה לאסי. "שולט" זאת המילה המדויקת)
"אתה דמות להערצה" (ליטל לישראל. בקרוב הפוסטר ב"מעריב לנוער")
"אני מסתכלת עליך, אני מקבלת רטטים של רגש" (אלינה לישראל. השאירה את הפלאפון דולק)
ובחזרה למציאות
ב"קפרה" לעומת זאת, אווירת נכאים כללית. אלה, שכזכור מתפקדת כסוכנת כפולה, משחקת יפה את תפקיד זו שנאבקה למען קוז'י (היא הצביעה נגדו כזכור) והיינו מרימים על זה גם פה, אבל היא חלקה לעצמה כבר כל-כך הרבה שבחים על המהלך, שבאמת אין צורך בעוד. עוד מהלך יפה הוא של עידן, השורד הנחוש שלעולם לא יפסיד משימה, אבל במקרה של משימת הפרס-חסינות הזאת, בה רגב עשוי להיות מודח, לא דחוף לעידן לנצח ולכן הוא יושב בצד - אתם יודעים, כדי לשמור על שווין בין השבטים (כן, בטח). רגב החרד מהדחה, נותן את הנשמה אבל עולה על העצבים של ירדן, שגם מוותרת מהר ומותירה אותו עם החבל ביד. לבסוף "אנטינג אנטינג" מנצחים ואנחנו מודים שנצבט לנו הלב כשראינו אותם רוקדים ומתחבקים, בעוד רגב נותר חסר תקווה בצד.
הוא מסתובב עצוב, מספר לכל מצלמה שנקרית בדרכו שהוא בטוח זה שמודח, מה שכמובן גורם לנו לפקפק בזה מיד (על בסיס ההנחה: אם מתמודד אומר שמשהו יקרה בוודאות - הוא כנראה לא הולך לקרות). עם זאת, אנחנו כבר לגמרי מרחמים עליו, והיינו ממשיכים בכך לולא היינו רואים ש"אנטינג אנטינג" מקבלים בדואר האי את הבשורה על-כך ששמורה להם הזכות להשתתף במועצת השבט של "קפרה" ולהעניק חסינות למתמודד. זה פחות או יותר שווה ערך ללתת להם את הזכות להדיח מתמודד מהשבט השני, ופוטנציאל המתח בנוגע לזהות המודח האחרון לפני האיחוד, קרס כמו דנה רון ביום הראשון של העונה.
הכלבים נובחים והשיירה עיוורת
ובפרק של יום שלישי (שיגעו ת'שכל עם השיבוץ הרנדומלי של הפרקים), "אנטינג אנטינג" אכן מצטרפים למועצה, וגיא שפונה ל"קפרה" מתחיל דווקא עם המועמד הבולט להדחה - דוד דביר. אפשר רק לתלוש שערות מול הצביעות (עכשיו זה כן מתאים, ליטל) של חלק מחברי "אנטינג אנטינג" (מי שזה נאמר עליו, יודע) בכל הנוגע לאלימות מילולית. כך, למשל, ישראל נועץ בדוד מבט מזרה אימה בזמן שהוא מדבר וכשהוא אומר כחלק ממשפט ארוך ומנוסח ש "הם נובחים עלינו כל הזמן", ישראל חוזר בהדגשה על המילה "נובחים" וליטל מדגישה "עלינו". ממש "בלי סודות" מצדכם. א' אוהל, ב' זה בולשיט. שנעשה טבלת השוואה של מילים לא נחמדות?
אסי יוצא גם הוא נגד דוד, ובחסות הצעקות, גיא תוהה האם כל זה הוא למעשה מראה למה שקורה בחברה הישראלית. זה כמובן מאפשר עוד אוורור נעים של שיח המתנשאים-עממיים אליו לא התגעגענו בכלל, ולצד הסיפור הבאמת לא נעים של ישראל (על כך שהיה היחיד שנשלח לפוליגרף בחשד שגנב), קשה לסתור את הטענה שהוא וליטל באמת מציגים דמויות אלימות מאוד מבחינה מילולית. זה לא קשור לעדה או למוצא, אלא לאישיות. נכון, "קפרה" מסריחים לפעמים מסנוביות, אבל האם האופציות היחידות של ליטל וישראל הן או להיות חבר של מישהו או לקלל את האמ-אמא שלו? ברור שהעלבון שלהם קשור גם לעובדה שלא הצליחו להשתלב ב"קפרה", אבל אחרי שהבנו שליטל כנראה כבר לא תודח לעולם, נשמח אם היא וישראל לפחות יחליפו תקליט. איפה רוח האיחוד שלכם? אה, אתם עוד לא יודעים...
• בוזגלו נגד ליטל: "הפחדנית האמיתית זו את"
• ליטל סמדג'ה: "הבדיחה הייתה על חשבוני"
• "לא אדבר עם ירדן ג'רבי ולא אסלח לה"
עידן מצדו מתנצל באופן קולקטיבי בפני עדה ואומה או כל מי שבטעות נפגע ממנו. על הדרך הוא חושף גם את הטקטיקה שלו לעונה ("תהיה יפה ואסטרטגי ותשתוק") ואנחנו מקווים שזה לא יסמן אותו יותר מדי. כבר אפשר לראות אותו חובר לאילנה, הסמן הרגוע של "אנטינג אנטינג", לברית כל הדרך לגמר.
גם רגב מנסה להעלות את מפלס הפיוס כשהוא מבהיר ש"קפרה" אנשים סבבה בסך הכל, אבל מוסיף שלא מצא שם אוזן קשבת. לא נורא, עוד רגע יצילו אותו והוא ילך לישון שבע, אבל כרגע הוא בטוח בהדחתו הקרבה ולכן הוא מוצא "אויב" חדש בדמות בני, וטוען שלא היה לצדו כשהיה צריך אותו. אנחנו בהחלט מחבבים את רגב, אבל הוא שוכח את היחס הלא תמיד נחמד של "אנטינג אנטינג" לבני (למשל בדיחת ה"מחר מדיחים את בני" של אסי ורגב בפנים של ברוכים), וכמובן את העדפת השבט שישראל יישאר במקום בני במסגרת החילוף הזמני. אמנם היה נחמד מצד בני אם היה מושיט כתף לרגב, אבל זאת בהחלט לא חובה ובשורה התחתונה זה ילדותי לנסות לגרום לו להרגיש רע לגבי זה. כן, גם אם רגב תמך בו בעבר. מדובר במשחק דינמי מאוד ואי אפשר לצפות שכל מי שהיה איתך פעם באותו שבט (וכמעט כולם כבר היו בכל השבטים), ישמור לך אמונים.
הכל בסדר? טונדו בום
כל סלט השבטים הזה מוביל רק למקום אחד - איחוד. אבל עוד קודם, הצבעה. כלומר, שתי הצבעות. רגע אחרי ש"קפרה" מצביעים ושולחים כמובן את רגב לאיחוד עם אלינה, גיא מכריז שגם "אנטינג אנטינג" יצביעו למתמודד שיזכה בהגנה מהדחה. אנחנו כמובן כבר יודעים את זה ולכן החצי שעה האחרונה היתה די מיותרת. רק תארו לעצמכם איפה הלסת שלנו הייתה אם היינו מגלים את זה רק עכשיו.
בקיצור, כל הפתקים נגד רגב מבוטלים ודוד מודח מהמשחק. אנחנו מרגישים שחלקנו לו כבר את מירב השבחים האפשריים (בראש שלנו מתנגן עכשיו "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא"), אז רק נוסיף שלקראת הפרקים האחרונים הוא קצת נעלם לנו למעט הבלחות פה ושם, וחבל. כנראה שקשה להתבלט בעונה שבה הבחירה היא בין שיעור יוגה עם דוד לשיעור פיתוח קול עם ליטל.
והנה הגענו לאיחוד. עידן מתחבק עם אסי, ירדן עם ליטל, וגם אלה, אסטרטגית בינלאומית, זרקה את הזהירות לפח ונצמדה מיד לישראל, אסי ורגב (אתם לא אמורים להיות באיזה דיס? שכחת ש"בגדת" בהם?). איזו אידיליה! אפילו החסות שהכניסו לנו בסוף עברה בקלילות לידנו.
בהצלחה ל"טונדו", השבט המאוחד הכי לא מאוחד שיש. נתראה בפרק הבא.
• ממשיכים לדבר על "הישרדות" בבלוג הריאליטי "בטטת כורסה"
הם באמת אמרו את זה:
"הם קראו לכם בשבט השני 'מתנשאים'" (אלה, דוגמנית בינלאומית, רק מעדכנת)
"אני מחכה בנרות. כמו חנוכייה, אני מחכה" (ליטל, בחורה מדליקה)
"מעניין אם הוא על השיש או על הרצפה" (ישראל על בני. אחח, בדיחת הסמרטוט הישנה והטובה)
"והבין אבי את הדין" (דוד, אז לא הבנו, אתה מהעממיים או מהמתנשאים?)
"מארבעה יוצאת אלינה" (ירדן, סקפטית לגבי סיכויי ההישרדות של ברית "אנטינג אנטינג")
"אני לא רואה אותו פחות חמום מוח ממני" (ליטל על דוד. בפרק הבא - "אני לא פחות רהוטה מיונית לוי")
"אסי לא מתנהג באלימות מילולית" (ליטל, נמצאת איתנו באולפן מומחית לתחום)
"קוטעת אנשים? את מי קטעתי?" (ליטל, הכל עלילות דם)
ליטל: "לא מצאת לנכון להיות אנושית כלפיי..."
ירדן: "ליטל, את איחלת לנו להישרף בגיהינום"
ליטל: "אז נפגעתי בצורה קיצונית" (בקיצור ירדן, תעבירי לה את המדליה מאליפות העולם, תתנצלי, ואז תהיו תיקו)
"אני נראה פעיל... פעיל ארגון" (רגב, מראה מראה שעל הקיר, מי הכי שעיר בעיר?)
