המודרני של היום הוא לא המודרני של מחר. זו אמנם קלישאה מוזרה שהמצאתי עכשיו - אבל תחשבו עליה לרגע. הרי זה כל הקטע עם מודרני; הוא לוכד רגע מתוך תקופה, שאחריו המודרניזציה פשוט ממשיכה הלאה והזמן שעובר הופך את מה שהיה מודרני למיושן.
כש"משפחה מודרנית" עלתה לאוויר, לפני 15 שנה, היא זכתה לתשבחות הודות להיותה פרוגרסיבית בנוף הטלוויזיוני של אותם ימים. "מודרן פמילי", למשל, היתה מהסיטקומים הראשונים שהבליטו זוג הומואים שאימצו ילדה (אסיאתית), ונוסף על כך היה לה גיוון אתני חלקי שעורר תשומת לב.
בדיעבד קל לומר שהדמות של סופיה ורגרה היתה גולד־דיגרית סטריאוטיפית, ושהגיוון נגמר בה ובשחקן שגילם את בנה. וחוץ מזה שמשפחת דאנפי היא לא חבורה לבנה שחיה במעמד בינוני־גבוה ואיננה המשפחה האמריקנית הממוצעת. אבל למה להתקטנן? הרי ככה זה עם המודרניזציה.
הייצוג והגיוון הטלוויזיוני חווה מהפך בעשור האחרון, ומה שנחשב פעם ליתרונה של "משפחה מודרנית" וזיכה אותה ב־22 פרסי אמי - נחווה היום כחיסרון או כהתיישנות. מצד שני, איש לא ייקח את העובדה של"משפחה מודרנית" היו מניות בשינוי שהתחולל בחברה המודרנית בתקופתה על המסך.
משפחה מודרנית (2020-2009), סיטקום; 11 עונות; דיסני+
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו