אחרי חמש שנות מרמור מתמשך על הסוף הכי לא מספק שניתן היה לייצר לסדרה כמוה, נדמה שכבר אפשר לסלוח ל"משחקי הכס" על מגרעותיה, להתרשם מכוחה ולהתחיל להאשים אותה בצרות אחרות. למשל, קל להסתכל עליה כזאת שהכינה את הקרקע להקצנה המטורפת שחווה בשנים האחרונות המין האנושי.
"משחכס" דחפה לנו לפרצוף אלימות ויזואלית ואסתטית. לא סתם קטשופ נשפך, אלא עריפות ראשים, שריפת אנשים, התעללויות, פגיעות פיזיות ונפשיות ועוד ועוד. הקיצוניות היכתה בצופים, שהתרגלו ונזקקו לרף גירוי חדש. זה השפיע על תעשיית הבידור ועל התוכן שאנו צורכים ביום־יום, אבל לא רק. תחשבו על סרטוני הרציחות החולניים שצילמו טרוריסטים כמו דאעש וחמאס - איכשהו הכל היה קודם ב"משחקי הכס". וגם אם ההשפעה וההשראה אינן ישירות - אי אפשר להדחיק את הדמיון ואת העובדה שהסדרה עשתה רומנטיזציה למלחמות ולאלימות רדיקלית.
הדרמה הפופולרית, ששודרה ב־170 מדינות, הציגה עולם בדיוני שמונע ממאבקי כוח ושליטה בין ממלכות, אך יותר מקרצה לעולם האמיתי. היא סיפקה כלים. "משחקי" לימדה אותנו כי מוסר וצדק הם סובייקטיביים ונתונים לפרשנות. בסוף התהליך לא היתה לנו שום בעיה להריע מול המסך, כשחאליסי והדרקונים שלה ביצעו רצח עם.
ליטלפינגר, היועץ הפוליטי־אסטרטגי של בעלי השררה, הסביר באחד הפרקים: "כאוס הוא לא תהום, כאוס הוא סולם". וככה באמת חושבים היום האנשים שמנהלים את העולם. במבט לאחור, "משחקי הכס" היתה יותר מסדרת פנטזיה. היא עיצבה מחדש תפיסות של אנשים, שחררה את הרסן, נתנה דרור להקצנה מכל סוג, והשפיעה בענק על הכאוס שמתחולל כיום בעולם כולו.
משחקי הכס (2019-2011), דרמת פנטזיה; 8 עונות; yes ,HOT וסלקום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו