אירוע עדן חסון הוא רק סימפטום: גיא פינס הפך לדודה הקלישאתית של כולנו

ערב טוב עם גיא פינס | קשת 12, 22:45

נפתח בשאלה מתמטית: זמר ים־תיכוני ידוע יצא מהארון, ותעשיית הבידור כמרקחה. כמה קלישאות יצליחו לדחוף בכתבה בת שבע דקות אצל גיא פינס? אם עניתם "אינסוף" - צדקתם, ואתם לא חייבים לקרוא את המשך הטקסט.

כבר שנים גיא פינס מתפלש בביצה המקומית, שוחה בין גלים של צקצוקים למערבולת קלישאות נדושות, מקטר על סטיגמות מיושנות ובו־בזמן מקדיש להן זמן מסך ארוך למדי. שוב ושוב הוא מסקר סערות שלא היו קיימות אלמלא קיבלו אצלו אייטם, ובכך עוזר לקבע את אותן דעות וקלישאות שמניעות את החברה הישראליות כבר דורות שלמים.

הרי שלשום, כשהמגיש הקדיש כתבה ארוכה כדי להסביר מדוע היציאה של עדן חסון מהארון היא דרמה שלא אמורה להיות דרמה, תוכניתו שודרה מייד אחרי "הכוכב הבא" (שחסון הוא חלק משופטיה, ושאסי עזר, אחד המנחים שלה, הוא סמל של הקהילה הגאה); ואיך שנגמר "פינס" - נתנו את הלייט־נייט של יאיר שרקי, אייקון גאה במגזר הדתי־לאומי. ואם זה ערב שידורים סטנדרטי של הערוץ המוביל במדינה, אז מה הטעם בקלישאות?

אבל פינס הוא כמו הדודה של כולנו. מצד אחד מצקצק על המצקצקים, ומצד שני מפזר גינונים של דודה פולנייה. "הרגשתם את רעידת האדמה כשעדן חסון יצא מהארון?", שאל, והוסיף: "הוא אכזב מעריצות אך שימח גדודי מעריצים, ככה אומרים, אבל אנחנו יודעים - זה לא עובד ככה, זאת הקלישאה המתבקשת".

בהמשך דאג להבהיר: "אנחנו ידענו כבר המון זמן, והוא ידע שאנחנו יודעים... אבל הוא חי בהסתרה, מה שגרם לו לדבר בראיונות על בת זוג לא קיימת, עם מראיינים שידעו ובכל זאת הרגישו צורך לשאול, במין רפלקס הסתרה שנוצר כי לשני הצדדים יש בעיית אמת במקרים כאלה". כדי להוכיח את טענתו קיבץ פינס קטעים נבחרים כאלה מהעבר, הסביר את השקרים ששידר, צקצק על הריקוד המוזר בין המסקר למסוקר, וסיכם: "היום אנחנו יכולים לספר שכבר לפני שנתיים הוא סיפר בבית". ואיזה מזל שסוף־סוף הותר לפרסום.

ואם זו לא דרמה, וגם ככה כולם ידעו - אז למה הקדישו לזה כמעט חצי תוכנית? ממש כמו שלפני שבוע הצליח פינס לנפח סכסוך אזוטרי־יחצני בין שתי כוכבות פופ, באותה נימה של צקצוק ושיתוף פעולה. "אם נועה קירל ואנה זק עשו שלום מול המצלמות שלנו, כנראה הכל יכול לקרות", הכריז בדרמטיות, והשווה ליריבויות היסטוריות כמו ירדנה ועפרה או שושנה ויפה.

הראיון הזוגי שלהן זכה לדימויים שנלקחו מסרט טבע של נשיונל ג'יאוגרפיק, והכתב שנשלח לגוב האריות דחף מיקרופון ושאל אותן בחשש אם הסכסוך המדובר עדיין בעיצומו. "יש סכסוכים קיימים, כמו נגיד איראן וישראל, שזו יריבות קיימת ורלוונטית - ויש סכסוך שהתקשורת מנסה לייצר", קירל ביטלה אותו.

ועדיין, פינס לא ויתר: "מתח גדול באוויר", הוא הודיע. "צריך לומר את האמת, התקשורת לא המציאה את הסכסוך הזה". ואז סיפק שורת הסברים לא משכנעים מדוע זה לא הגיוני שאין סכסוך. כי הקלישאה היא שסכסוך בין זמרות ישרת בעיקר את הסוכנים שלהן - אבל יעשה טוב יותר לתוכניות בידור ורכילות.

ואולי זו הסיבה לכך שמדי פעם פינס מפסיד ברייטינג לגיא לרר. מתוכנית בועטת וצעירה הוא הפך לקלישאה שרוכבת על קלישאות, מצקצקת על הכוכבים אבל מחבקת אותם חזק. ממש כמו הדודה הפולנייה של כולנו.