מלחמת הדז'ה-וו: אנחנו יודעים בדיוק איך ייראו החדשות של מחר

חשיפה (סודי ביותר): התבנית הריקה של מדינת ישראל לניהול מלחמה ולשידורה לאזרחים.

"הסלמה" - יודיעו בטלוויזיה וכולם יבינו. "הסלמה" היא מילת קוד, מילה שמניעה תהליכים. "הסלמה" היא סיסמת הגיוס הלא רשמית של מדינת ישראל לקראת מצב חירום, צווי 8 ושידורים מסביב לשעון. "שני הצדדים לא מעוניינים בהסלמה נוספת, אבל אם ניגרר למלחמת אין ברירה - אין ספק שצה"ל ינצח", יבטיח בטלוויזיה פרשן מדופלם שמבין בכל.

בתוך דקות יפתחו הערוצים עמדות שידור באזורים מטווחים. הכתב הצבאי יעדכן על 1,500 או 3,000 מטרות שהופצצו לאורך יממה, וגורמים בכירים יכריזו: "החזרנו את ___ (השלימו את שם ארגון הטרור הרלוונטי) 20 שנה אחורה". ראש הממשלה יצטלם בבסיס צבאי ויאיים בקול נחוש: "הנחתנו על ___ רצף מכות שהם לא דמיינו. ואם המסר עדיין לא הובן - נמשיך להכות".

דובר צה"ל יזהיר את התושבים בשטחי האויב וידרוש מהם להתפנות מיידית. אלה יימלטו במכוניות ועל חמורים, ייתקעו בפקקים ויספקו לערוצים הישראליים סרטונים לחגוג עליהם יומיים ברציפות. נציג פיקוד העורף יתנחל באולפן, ויבקש בקול מרגיע לנהוג בהתאם להוראות. "רק הגברת הלחץ הצבאי על ___ (הארגון המתחלף) יוכל להביא לשחרור כל החטופים שלנו", יבהירו בממשלה, ושר הביטחון יאמר: "אנחנו נגרום ל___ (הכנס כאן שם מנהיג אויב) להתחרט על מעשיו". ידו הארוכה של צה"ל תכפכף את כולם.

באירופה יבקשו משני הצדדים להרגיע, והפרשן הפוליטי יתפוצץ בשידור: "איך הם משווים בינינו לבין ארגון טרור? בושה!". הכתבת בארה"ב תעדכן שהלגיטימציה הבינלאומית לפעולה קיימת, אך מוגבלת. ייתנו לזה שבוע־שבועיים לפני שהעולם ידרוש הפסקת אש ויערב את האג. בינתיים, בערוץ 14 יטיפו לכניסה קרקעית ולהגברת העצימות. "מוכרחים להחזיר את ההרתעה!", יצעקו הפטריוטים, "תנו לצה"ל לנצח!".

המצלמה תרעד כשהכתב בשטח ידווח ממקום נפילת טיל ששוגר עלינו מ____. "אני מוכן לספוג את הנזק, רק בבקשה תגמרו אותם עכשיו אחת ולתמיד", יתחנן האזרח שנהרס לו הבית מרסיסים. עוד "בכיר" יחוסל בסיכול ממוקד, ויספרו לנו שזה עוד פסע מניצחון. את שולי המסך יכסו שמותיהם של מאות יישובים שייקראו להיכנס למרחב המוגן. "עוד יום של הסלמה", יסכמו במהדורת הערב.

אומרים שלבני אדם יש זיכרון קצר, קצר יותר מזיכרון של דג. לכן קל לסבן אותנו ולהבטיח מלחמות שישנו משוואות, שיביאו עתיד טוב יותר. מלחמות נותנות תקווה לשינוי, ובשביל תקווה נאמין לכל. אבל למעשה הימים האחרונים היו העתק־הדבק של תחילת הלחימה בחמאס אחרי 7 באוקטובר (ושל מבצע שומר החומות, ועוד כמה). תקווה כבר אין - רק ייאוש גדול.