להמחיז מופעי סטנד-אפ באמצעות שחקנים שישחקו בתוך הפאנצ'ים? מה כבר יכול להשתבש? כנראה שהכל. ב"מועדון הסטנד־אפ" שעלתה אתמול בכאן 11 בסך הכל ניסו לחדש ולמתוח את גבולות ז'אנר הסטנד־אפ שהישראלי הממוצע לא יכול (וכנראה לא רוצה) להתחמק ממנו, ולעשות מאמנות היכולת לספר סיפור רק עם מיקרופון, כיסא ובקבוק מים - תוצר טלוויזיוני "אמיתי".
אז לקחו את גורי אלפי, תום יער, בן בן ברוך, גיא אדלר ואחרים ונתנו להם להרים קטע במועדון קומדי כלשהו, כשאחרי זמן קצר הסיפור מתעורר לחיים בסיטואציה מבוימת, מבלי לאבד את הפסקול של הסטנדאפיסט המספר.
הסטנדאפיסט סיפר על מפגש עם הפסיכולוגית? קאט והוא יושב בחדר שלה ועושה ליפסינג לנאמר על הבמה. מספר על סצינה בסופר? כולה תקרום עור, גידים ושחקנים ותיראה "עשירה". אבל מה הפאנץ'? אז זהו, שאין. או במילים אחרות: מצחיק זה לא.
הניסוי בבני אדם, הפעם הסטנדאפיסטים האומללים, מרוקן מתוכן את הקסם שיש באמנות שהיא גם ככה הכי קשה לקומיקאי. קטעי הסטנד־אפ החלשים למדי נבחרו כנראה על פי היכולת שלהם להפוך לסצנות - והתוצאה איטית וחסרת נשמה. מה הדבר הבא? ראמזי מקריא בקאמל קומדי קלאב תסריטים של "קופה ראשית"?
גילוי נאות: הכותב משמש לעיתים פאנליסט בערוץ 14 ובכאן 11
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו